מתן תמיסת מלחים בעירוי היא מרכיב קריטי בטיפול בחולים קשים בפנימית וטיפול נמרץ. סייליין 0.9% היא התמיסה הוותיקה ביותר בשימוש אך מחקרים מעידים על סיכון מוגבר לחמצת מטאבולית, פגיעה כלייתית ומוות. מחקר זה השווה פרוספקטיבית את התוצאות של טיפול בסייליין לעומת תמיסת מלחים מאוזנת (הרטמן) בטיפול בחולים בטיפול נמרץ פנימי או כירורגי.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך בחמש יחידות לטיפול נמרץ, אשר לכל אחת נקבע באופן אקראי באיזו תמיסת מלחים להשתמש עבור כל מטופליה: 0.9% סייליין או תמיסת מלחים מאוזנת (הרטמן או Plasma-Lyte A). התוצאה העיקרית שהוגדרה הייתה מוות, טיפול מחליף כליה חדש או עליה בקראטינין מעל 200% מעל הבסיס בתום 30 יום מהתחלת הטיפול או שחרור מבית החולים.
15,802 חולים נכללו במחקר. מתוך 7,942 החולים שקיבלו תמיסת מלחים מאוזנת, 14.3% מתוכם ענו לקריטריונים של התוצאה העיקרית, לעומת 15.4% מתוך 7,860 החולים שקיבלו סייליין (Odds Ratio 0.91, רווח בר סמך של 95%: 0.84-0.99, p=0.04). תמותה בבית החולים ב-30 יום עמדה על 10.3% במקבלי תמיסת מלחים מאוזנת לעומת 11.1% במקבלי סייליין (p=0.06). טיפול מחליף כליה חדש 2.5% לעומת 2.9% בהתאמה (p=0.08) ואי-ספיקת כליות 6.4% לעומת 6.6% בהתאמה (p=0.6).
בקרב חולים קריטיים המאושפזים בטיפול נמרץ, טיפול בתמיסת מלחים מאוזנת היה כרוך בפחות תמותה, צורך בטיפול מחליף כליה או אי-ספיקת כליות בהשוואה לסייליין.
מקור:
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
