עלייה בהשמנה ובעישון - שיעורים גבוהים יותר בשכבות הנמוכות

כרבע מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל תוגדר כבעלת עודף משקל בעוד כשש שנים אם תימשך מגמת העלייה בהשמנה. כך עולה מנתוני אגף התזונה במשרד הבריאות שהוצגו בדיון שנערך אתמול (ב') בוועדת הבריאות של הכנסת.

כבר כעת, כ-8% מבני השבע סובלים מעודף משקל. פרופ' רונית אנדולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, אמרה בדיון כי אם המגמה תימשך, הרי שבעוד שש שנים 12.8% מהילדים בגיל 14 יסבלו מהשמנה, פי 4.2 מההתפלגות הנורמלית. אצל המבוגרים, המשך המגמה הנוכחית יתבטא ב-25% מהמבוגרים עם השמנה ו-58% שיסבלו מעודף משקל בעוד שש שנים. פרופ' אנדלוט אמרה עוד כי ההוצאות הישירות והעקיפות של התופעה מסתכמות ב-20 מיליארד שקל בשנה, המהווים כ-1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי.

ד"ר אלה עין מור, סגנית מנהלת התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, הציגה נתונים מדו"ח שיושלם במאי הקרוב בנושא פערים בהשמנת יתר ועישון בחברה הישראלית. בין השאר, 8.5% מהילדים משכבות חברתיות-כלכליות נמוכות בגיל שבע סובלים מהשמנת יתר בהשוואה ל-6% מהילדים בגיל זה בשכבות חברתיות כלכליות גבוהות.

הדיון בוועדת הבריאות של הכנסת נערך במסגרת הצעה דחופה לסדר היום בנושא העלייה באחוזי השמנת היתר והעישון והפערים המתרחבים בחברה הישראלית בנושאי בריאות, בין מי שמוגדרים מעמד חברתי-כלכלי נמוך למעמדות אחרים בחברה.

מתוך דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה

בקרב האוכלוסיה הערבית נמצאו, על פי הדו"ח, שיעורי השמנת היתר הגבוהים ביותר בילדים ונוער (בני שבע ובני 14-15), בעוד שהשיעורים הנמוכים ביותר נמצאו בקרב ילדים מהמגזר החרדי. 20% מהבנים הערבים הם עם השמנת יתר בהשוואה לכ-12% בקרב חרדים ואחרים.

מתוך דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה

מתוך דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה

בקרב האוכלוסיה הבוגרת (20-64) נמצאה עלייה עקבית בשיעורי הסובלים מהשמנת יתר, עלייה של כ-2% בשבע השנים בין 2015 ל-2022.

גם במבוגרים נמצאו פערים בשיעורי ההשמנה. אצל אוכלוסיות ממעמדות חברתיים-כלכליים נמוכים נמצאו שיעורי השמנת היתר גבוהים יותר מאלה שבמעמדות חברתיים-כלכליים גבוהים. כפי שניתן לראות, הפער בקרב נשים במצב חברתי-כלכלי נמוך הוא פי 2.6 בהשוואה לנשים ממצב חברתי-כלכלי גבוה. שיעורי השמנת יתר הגבוהים ביותר נמצאו בקרב מבוגרים (20-84) במגזרים החרדי והערבי.

מתוך דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה

מתוך דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה

סימה ווצלר, רכזת ברשת ערים בריאות, הסבירה את השיעורים הנמוכים של השמנת ילדים בחברה החרדית בהיעדר השימוש בטלפונים חכמים ובמחשבים.

פרופ' אנדולט הציגה נתונים על השלכות השמנת היתר ובין היתר ציינה כי השמנת יתר מהווה סיכון להתפתחות סוכרת ולירידה של פי שלושה בפוריות בנשים ובגברים. בנוסף ציינה כי כ-55% מאבחוני הסרטן בגברים ו-24% מאבחוני הסרטן בנשים קשורים לעודף משקל והשמנה. עוד אמרה כי המשרד משקיע 20 מיליוני שקל בשנה לעידוד קופות החולים להקמת מרפאות בטיפול בהשמנת היתר.

עלייה בשיעור המעשנים בישראל

בהתייחסות לשיעורי העישון כפי שעולה מהנתונים, חלה עלייה קלה של 1.4% בשיעור המעשנים בשבע השנים 2015 -2022. שיעור הגברים המעשנים בקרב בני 25-34 עומד על 33.6%, ובגילים 65-74 שיעורם יורד ל-20.9%. שיעור הנשים המעשנות עולה כשהן עוברות את גיל הפוריות, מ-11.4% בגילים 25-34 ל-19.7% בגילים 45-54 ו-20.6% בגילים 55-64.

40% מהגברים ממעמד חברתי כלכלי נמוך מעשנים בהשוואה ל-17% מהגברים במעמד גבוה. בהשוואה מעמדית וכצפוי, הפער בין שיעור המעשנים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך לזה הגבוה גדול, בגברים הוא עומד על 23% ובנשים על 4.4%.

מתוך דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה

ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס), מיוזמי הדיון, הדגיש כי "הקשר בין התחלואות למעמד החברתי-כלכלי הדוק וכי גברים ממעמד חברתי־כלכלי נמוך מעשנים כמעט פי שניים יותר בהשוואה לגברים ממעמד חברתי־כלכלי גבוה, 35.4% לעומת 18.3%". הוא ציין כי ההשלכות של השמנת יתר הן פגיעה באיכות החיים ובמוביליות החברתית, פגיעה ביכולת ההשתכרות וכן אי-גיוס לצה"ל.

פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, קרא לגבש תכנית ולנקוט בצעדים משמעותיים בעיקר לאוכלוסיות בהן נמצאו פערים משמעותיים כדי לטפל בתופעה. בנוסף אמר כי "שיעורי העישון הגבוהים מדאיגים וגם במדד זה אנו עדים לפערים חברתיים גדולים המחייבים לפתח דרכים להקטנת מספר המעשנים בישראל".

יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), אמר כי הוועדה תקיים שולחן עגול בהשתתפות חברי כנסת, משרדי הבריאות, הרווחה, החינוך, קופות החולים, השלטון המקומי ומובילי דעת קהל במגזרים השונים, על מנת לקדם מענים ותכניות ייעודיות למניעת השמנה ועישון בקרב ילדים ובני נוער. משריקי קרא למתן דגש על מניעה באמצעות חינוך לבריאות, הכשרה של רופאי ילדים ומשפחה לטיפול בתחום, והקמת מרפאות רב תחומיות לטיפול קבוע בהשמנה בעיקר בפריפריה ובקרב אוכלוסיות ייעודיות. כצעד ראשון, הוא ביקש ממשרד הבריאות לבחון להכיר בתופעת ההשמנה כמחלה.

משרדי הבריאות והחינוך התבקשו להעביר לוועדה את התכניות לצמצום העישון וההשמנה במגזר הערבי והחרדי, ואילו קופות החולים התבקשו להעביר לוועדה את התכניות למניעת עישון והנתונים הקיימים אצלן לגבי יעילותן.