מחקרים

הכשרה פליאטיבית לנוירולוגים עשויה לשפר את איכות החיים של חולי פרקינסון

חולי פרקינסון אשר עברו התערבות פליאטיבית מצד נוירולוגים בקהילה חוו שיפור באיכות החיים. ההתערבות הפליאטיבית נערכה במתאר של טלרפואה, ושיפרה גם את שיעור ההנחיות המקדימות

15.01.2024, 17:37
דמנציה (צילום: אילוסטרציה)

מחלת הפרקינסון והפרעות קשורות (PDRD: Parkinson disease and related disorders) מהוות את התחלואה הנוירודגנרטיבית הצומחת בקצב המהיר ביותר מבחינת הימצאות ותמותה. ככל שמצטברות ראיות התומכות בטיפול פליאטיבי (PC: palliative care) עבור PDRD, כך עולה הצורך במחקרים על מנת להנחות את יישום הגישה.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA Neurology' מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם הכשרת PC לנוירולוגים, וכן מתן גישה מרחוק לצוות ,PC מובילות לשיפור התוצאים בחולי PDRD במתאר הקהילתי.

לצורך כך, החוקרים ערכו ניסוי יעילות השוואתי, stepped-wedge ופרגמטי מה-8 במרץ 2017 ועד ל-31 בדצמבר 2020. במסגרת המחקר נאספו ונצפו משתתפים מ-19 מרפאות נוירולוגיות בקהילה המקבלות תמיכה מצד צוות PC ומשתייכות לשני מרכזים אקדמיים. בקריטריוני ההכללה עמדו חולי PDRD בעלי צרכים של PC בדרגה בינונית-גבוהה. בסך הכל הופנו 612 חולי PDRD, כאשר 253 לא נכללו. הודרו מטופלים בעלי אבחנה אחרת המתאימה ל-PC, אלו אשר קיבלו PC, או אלו אשר לא היו מסוגלים או לא רצו לעקוב אחר נהלי המחקר. המטופלים קיבלו טיפול רגיל או התערבות בהתבסס על התזמון בו הנוירולוג/ית המטפל/ת בקהילה הוקצו באקראי להתחלת ההתערבות. אנליזת הנתונים נערכה בין ינואר 2021 ועד לספטמבר 2023.

התערבות המחקר כללה (1) הדרכה ל-PC בקרב נוירולוגים בקהילה ו-(2) תמיכה ל-PC מבוססת-צוות באמצעות טלרפואה. התוצאים הראשוניים היו ההבדלים באיכות החיים של המטופל לאחר 6 חודשים (QOL; נמדדת לפי ה-Quality of Life in Alzheimer Disease Scaleי[QOL-AD]) ונטל המטפל (caregiver) (Zarit Burden Interview) בין ההתערבות לבין הטיפול הרגיל.

במסגרת המחקר נאספו בסך הכל 359 חולי PDRD (233 גברים [64.9%]; גיל [סטיית תקן] ממוצע, 74.0 [8.8] שנים) ו-300 מטפלים. לאחר 6 חודשים, ובהשוואה לטיפול רגיל, נמצא כי למשתתפים שקיבלו את ההתערבות היה QOL טוב יותר (ציון QOL-AD,י0.09 [רווח בר-סמך של 95%, -0.63 עד 0.82] לעומת 0.88- [רווח בר-סמך של 95%, -1.62 עד -0.13]; אומדן השפעת הטיפול, 0.97; רווח בר-סמך של 95%, 0.07-1.86; P = .03).

עוד עולה מתוצאות החוקרים כי לא נצפה הבדל מובהק בעול המטפל (ציון Zarit Burden Interview, 1.19 [רווח בר-סמך של 95%, 0.16 עד 2.23] לעומת 0.55 [95%, -0.44 עד 1.54]; אומדן השפעת הטיפול, 0.64; רווח בר-סמך של 95%, -0.62 עד 1.9 ; P = .32). כמו כן, נצפה שיעור גבוה יותר של השלמת הנחיות מוקדמות בעקבות ההתערבות (19 מתוך 38 [50%] לעומת 6 מתוך 31 [19%] בקרב אלה ללא הנחיות בתחילת המחקר; P = .008). לא נצפו הבדלים בתוצאים האחרים.

החוקרים מסכמים כי הדרכת PC לנוירולוגים בקהילה, וכן מתן PC מבוסס-צוות באמצעות טלרפואה הם צעדים ברי-ביצוע, אשר עשויים לשפר את איכות החיים של המטופלים ולקדם את התכנון העתידי. עוד מוסיפים החוקרים כי השפעות הטיפול הכוללות היו קטנות, ומצביעות על הזדמנויות לשיפור ההתערבות ויישומה.

מקור:

Kluger BMKatz MGalifianakis NB, et al. Patient and Family Outcomes of Community Neurologist Palliative Education and Telehealth Support in Parkinson Disease. JAMA Neurol. 2024;81(1):39–49. doi:10.1001/jamaneurol.2023.4260

נושאים קשורים:  מחקרים,  פרקינסון,  טיפול פליאטיבי,  איכות חיים,  טלרפואה
תגובות