• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • גזבר: ד"ר דוד דביר
  • מזכיר: פרופ' יעקב דרייהר
  • מתאמת: מלי קושא
חדשות

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו מודל חדש לארגון תחום הפרעות הקול

לפי ההערכה, כל אדם שלישי יסבול מהפרעות קול במהלך חייו. לפי מחקר מ-2019 כ-14% מהבגירים בישראל סובלים מהפרעות קול שונות

מחקר חדש שנעשה באוניברסיטת תל אביב – ואמור להתפרסם בקרוב בכתב העת המקצועי JAMA Otolaryngology-Head & Neck Surgery – מציע "מודל חדש לארגון תחום הפרעות הקול". הפרעת קול היא תופעה שכיחה המתבטאת בעייפות קולית, צרידות, שבירות קול וכד'. התופעות נפוצות יותר בקרב ילדים, וכן נפוצות יותר אצל נשים בהשוואה לגברים. הפרעות הקול שכיחות במיוחד אצל אנשים שעיסוקם כרוך במאמץ קולי.

חוקרים רבים טוענים שכל אדם שלישי יסבול מהפרעת קול בזמן כלשהו בחייו. מחקר משנת 2019 שנעשה באוניברסיטת תל אביב הדגים כי 14% מהבגירים בישראל סובלים מהפרעת קול. לכן, בחינה של כל תחום הפרעות הקול היא בעלת חשיבות רבה – תיאורטית וקלינית, טוענים חברי צוות המחקר החדש.

הגישות "המסורתיות" לבחינה, ארגון והשוואה בין הפרעות הקול ומצבים חריגים של הקול מבוססות על חשיבה קטגורית, ומבחינות בין הפרעות קול אורגניות שבהן ניתן לזהות ממצא או נגע ברור על מיתרי הקול, לבין הפרעות קול תפקודיות שבהן לא קיים ממצא או נגע על מיתרי הקול, אך למרות זאת קיימת בעיית קול.

גם גישות עדכניות יותר שהגדירו מספר רב יותר של קטגוריות של הפרעות קול – למשל: הפרעות נוירולוגיות, מבניות או פסיכולוגיות – נותרו מוגבלות, בשל אופן החלוקה הקטגורי, המסווג כל הפרעה לקטגוריה בודדת, ולא מאפשר חפיפה בין הקבוצות השונות.

החוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו מודל חדש שלדבריהם "מיועד לארגון פשוט, יעיל ודינמי של תחום הפרעות הקול, באופן שאיננו קטגורי, אלא רציף ודו-ממדי".

במסגרת המחקר בוצע סקר שבו השתתפו מומחים בעלי שם בתחום הפרעות הקול – קלינאי תקשורת ורופאי אא"ג – מעשר מדינות. הם התבקשו לדרג רשימה של 35 פתולוגיות של הגרון ושל הקול על בסיס שתי סקאלות רציפות, שהציונים בהן נעים בין 0 ל-10. הסקאלות שנעשה בהן שימוש במחקר היו: 1. חוזק המרכיב האורגני התורם להיווצרות הפתולוגיה (Organicity), ו-2. מידת המתח של מיתרי הקול המאפיינת את הפתולוגיה (Tonicity).

הממצאים הדגימו כי המודל החדש מספק ייצוג רחב ומקיף של תחום הפרעות הקול. כמו כן שההפרעות השונות מתפלגות באופן רציף ולא קטגורי – ומתפרש על כל הטווח המלא של המישור הדו-ממדי שנוצר מחיבור שתי הסקאלות. המודל מאפשר להשוות בין פתולוגיות קול שונות ולדרג אותן על סקאלות רציפות, תוך התייחסות למאפיינים שלהן, ללא תלות באטיולוגיה הספציפית.

ממצאים אלה, סבורים עורכי המחקר, צפויים לתרום לקידום ופיתוח תחום הקול, לשיפור ההבנה של אנשי המקצוע באשר לדמיון ולהבדלים שבין הפתולוגיות השונות, וכן לפיתוח דרכי טיפול חדשות המותאמות באופן מדויק יותר, להפרעות הקול השונות.

פרופ' עופר אמיר, אוני' תל אביב

את המחקר הוביל פרופ' עופר אמיר וצוותו מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל-אביב, וביניהם ד"ר אילן רוזינר, ניצן הרצוג, וגאיה נועם, בשיתוף עם ד"ר עידית גוטמן מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה, ד"ר עדי פרימוב-פבר מהמרכז הרפואי שיבא, ופרופ' רון בייקן מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב.

פרופ' אמיר מסר הבוקר (א'): "הדרכים שבהן מקובל לארגן מחלות, פתולוגיות ומצבים שונים בתחום רפואי כלשהו, הן בעלות חשיבות תיאורטית וקלינית קריטית, כיוון שהן מעצבות את החשיבה, ההבנה והידע של החוקרים ואנשי המקצוע באותו התחום. דרכים אלה יכולות להרחיב, אך גם להגביל את החשיבה המדעית, ובכך לקדם או לעכב את ההתפתחות של אותו תחום. אנחנו מקוים שהמחקר הנוכחי, שעסק בארגון ובסיווג תחום הפרעות הקול, יתרום משמעותית לאבחון ולטיפול בכל קשת הפרעות הקול".

עוד אמר פרופ' אמיר: "ההתייחסות להפרעות שונות כנמצאות על הספקטרום, הרצף, במקום באופן קטגורי, איננה ייחודית לתחום הפרעות הקול. היא מייצגת מגמה נרחבת שמקובלת בתחומים רבים ושונים. השימוש ב"רעיון הרצף" שכיח כיום בתיאור מגדר, בהתייחסות לדעות פוליטיות, בתיאור הפרעות נפשיות, בהתייחס לאנשים עם הפרעות התפתחותיות כמו אלה הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי ובהרבה תחומים אחרים.

"לכן, יישום הגישה הזאת גם לתחום הפרעות הקול הוא, בראש ובראשונה, שלב תיאורטי משמעותי בהתפתחות תחום הפרעות הקול. בנוסף, גישה זו מאפשרת גמישות חשיבתית ובחינה מחודשת של הקשר שבין הפרעות הקול השונות לבין תחומים אחרים שבהם מקובלת ההתייחסות הרציפה: נוירולוגיה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה".

נושאים קשורים:  חדשות,  הפרעות קול ובליעה,  צרידות,  אוניברסיטת תל אביב,  פרופ' עופר אמיר
תגובות