• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

סקר האיגוד הקרדיולוגי: ירידה בכ-50% בהתקפי לב מסכני חיים בעשור האחרון

פרופ' רן קורנובסקי, נשיא האיגוד הקרדיולוגי: "שיפור ברפואה המונעת, מעבר לאורח חיים בריא והמלחמה בעישון, מקטינים את הסיכוי לאוטם ולמוות על רקע לבבי"

אוטם שריר הלב, התקף לב (צילום: אילוסטרציה)

סקר שערך האיגוד הקרדיולוגי וממצאיו יוצגו היום (ג') בכנס השנתי שלו העלה כי בעשור האחרון חלה ירידה של כ-50% בשכיחות התקפי לב מסכני חיים בישראל. כמו כן, נרשמה ירידה בתמותה במהלך התקפי לב חריפים. הסיבה לירידה במספר התקפי הלב מסכני החיים (אוטם חד בשריר הלב) היא ככל הנראה הודות לטיפול מניעתי טוב יותר ושינוי הדרגתי ולאורך זמן שחל באורח החיים.

הסיבה לירידה במספר התקפי הלב, על פי נתוני האיגוד, נובעת מכך שכ-82% מהמטופלים בישראל עוברים צנתור במהלך השעות הראשונות מרגע הופעת התסמינים. נתון זה מצוי במגמת עלייה מתמדת בעשור האחרון. בנוסף  לצנתורים הדחופים תורם לירידה הנ"ל גם השימוש הנרחב בתרופות מצילות חיים כגון תרופות לדילול הדם והורדת כולסטרול בזמן האוטם ולאחריו.

פרופ' רן קורנובסקי. "שיפור ברפואת הלב המונעת" (צילום: יח"צ)

נשיא האיגוד הקרדיולוגי וראש מערך הקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין-בילינסון, פרופ' רן קורנובסקי, אמר בהקשר זה: "גם השיפור ברפואת הלב המונעת, המעבר לאורח חיים בריא ולפעילות גופנית, לצד המלחמה בעישון, מקטינים משמעותית את הסיכוי לאוטם ולמוות על רקע לבבי".

בשלושה העשורים האחרונים חלה ירידה ניכרת בתמותה ממחלות לב וכלי דם כתוצאה מטרשת עורקים במדינות המפותחות, בהן ישראל, שבה שיעורי התמותה מהתקפי לב הוא מהנמוכים בעולם. עם זאת, 15% ממקרי המוות בישראל הם תוצאה של התקף לב - סיבת המוות השנייה בשכיחותה אחרי מחלת הסרטן. יותר מ-20 אלף מקרים של אוטם שריר הלב מתרחשים בארץ מדי שנה. הגיל הממוצע שבו חל ההתקף הוא 64 בקרב גברים ו-74 בקרב נשים.

הסקר בשם (ACSIS (Acute coronary syndrome כלל גם פילוח לזמן התגובה מרגע הופעת התסמינים של התקף הלב ועד למגע הרפואי הראשוני. לפי הנתונים שבידי האיגוד, גברים פונים מהר יותר לסיוע רפואי מאשר נשים על פי ממוצע בינלאומי: חציון זמן של 90 דקות (גברים) לעומת 128 דקות (נשים). אלא שבישראל החציון מרגע האבחון ועד להגעה לבית חולים עומד על 50 דקות, לעומת 60 דקות באירופה. פרק זמן זה קריטי ומשפיע ישירות על הירידה בתחלואה ובתמותה העתידית מהאוטם. בזכות זמן התגובה המהיר יחסית, מסבירים עורכי הסקר, 20% ממקרי אוטם בשריר הלב בישראל מסתיימים בנזק נרחב לשריר הלב.

נתונים נוספים העולים מהסקר: ב-39% מהמקרים, המגע הרפואי הראשוני מתקיים בקופות החולים. המוקדים הרפואיים הם המקום השכיח ביותר לקבלת עזרה במקרים של אוטם בשריר הלב. ב-27% מהמקרים המגע הראשוני הוא בחדרי המיון בבתי החולים. ב-29% בניידות מד"א. שיעור התמותה במהלך אשפוז מאוטם חד בשריר הלב - 1.6%, שיעור התמותה כעבור חודש ב-3.1% מהמקרים וכעבור שנה מההתקף, ב-7.6% מהמקרים.

כ-44% מהאנשים שעוברים התקף לב מגיעים לחדרי המיון בכוחות עצמם ולא באמבולנס אלא שבכך הם מסכנים את חייהם. באיגוד מעריכים שהסיבות לכך הן: היעדר מודעות לסימני התקף הלב, לצד חשש מהעלות הכספית הכרוכה בקריאה לניידת טיפול נמרץ. בנתונים אלה לא חל שינוי בעשור האחרון.

סקר ה-ACSIS מתבצע בישראל מדי שנתיים מאז 1992. הוא מבוסס על איסוף וניתוח מידע לגבי יותר מ-15 אלף מטופלים שהתקבלו עם אוטם חד בשריר הלב ותעוקת חזה לא יציבה ב-25 יחידות לטיפול נמרץ ברחבי הארץ. הסקר לא כולל נתונים לגבי חולים שחוו התקפי לב חריפים וקטלניים שגרמו למוות מיידי טרם הגעתם לבית החולים.

נושאים קשורים:  חדשות,  סקר ה-ACSIS,  התקף לב,  אירוע לבבי,  צנתורי לב
תגובות