באחרונה התבשרנו, כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות צפויה לאשר בקרוב שינויים לתקנות בנוגע לאישור ימי מחלה בישראל. הסיבה למהלך היא בג"ץ תלוי ועומד שהורה על מחיקת סעיף האבחנה הרפואית מתעודת המחלה. עיקר השינויים המתהווים הם: מחיקת סעיף האבחנה, מתן אפשרות לעובדים להצהיר על מספר ימי מחלה בשנה ללא אישור רופא ובניית מנגנון ערעור של המעסיק על החלטת הרופא.
עוד בעניין דומה
"אין ספק שככל שנידרש לפחות אישורים ביורוקרטיים מיותרים, נוכל להעלות את איכות הטיפול"
ארגוני המעסיקים השונים הביעו את חששם, שמחיקת סעיף האבחנה יעלה את השימוש בימי מחלה על ידי העובדים. לטענתם, חלק מימי המחלה ניתנים לעובדים שיכולים לעבוד למרות מחלתם, והמצב החדש יקשה עליהם לפקח על כך. מהצד השני עומדים הארגונים השומרים על זכויות הפרט, הטוענים כי מחלותיו של האדם הן סודו הרפואי ואין לשתף את הסוד הרפואי עם גורמים לא רפואיים, שלא למטרת טיפול ובניגוד לרצונו של האדם.
בתווך, בין המעסיקים למטופלים עומד הרופא, במרבית המקרים רופא המשפחה, המעוניין לשמור על בריאות המטופל ועל הסוד הרפואי ועוסק בניגוד לרצונו ולהכשרתו בקביעת כשירותו של העובד לעבוד.
חשוב לציין, שעל מנת לקבוע כשירות לעבודה יש מכלול שיקולים, שחלקם רפואיים, הקשורים במטופל (ביניהם, אם עבודה תפגע או תאט את ההחלמה), אחרים קשורים בעובדים שמסביבו (אם המחלה מדבקת). אולם שיקולים רבים קשורים לסביבת העבודה, אופי העבודה ואופי התפקיד (לדוגמא: חולה עם צרידות לא יוכל לחזור לעבוד כמורה, אולם אם עבודתו היא ברובה מול מסך מחשב אין מניעה משובו לעבודה). שיקולים אלה אינם בידם של רוב הרופאים, למעט אלה שהוכשרו לכך ואלה הם המומחים ברפואה תעסוקתית.
ברור לכל, שרופאים תעסוקתיים לא יוכלו לעסוק בכל מחלה קלה וחולפת ותפקידם יישאר בתחום ההיעדרויות הממושכות ובקביעת שינויים קבועים ומשמעותיים בכושר העבודה. אי לכך, בסופו של דבר ימשיכו בעיקר רופאי המשפחה לעסוק במתן אישורי היעדרות עקב מחלה (אישורי מחלה).
"התקנה החדשה עשויה להקל במידת מה על רופאי המשפחה, בכך שייחסכו מפגשים רפואיים מיותרים"
מסתבר, שהעיסוק בימי מחלה מהווה חלק לא קטן מעבודת רופא המשפחה ולכן השינוי המוצע בדבר שלושה ימי הצהרה יכול להביא להקלה משמעותית בעומס במרפאות.
מבדיקה של חברת "חשבים" בתחילת השנה (2014), שהסתמכה על סקר בקרב 40 אלף עובדים חודשיים בענפים שונים בסקטור הפרטי, עולה כי מספר ימי המחלה הממוצע בשנת 2013 עמד על 6.38 ימי היעדרות לעובד בשנה, והוא נמצא במגמת עלייה מתמדת.
התקנה החדשה עשויה להקל במידת מה על רופאי המשפחה, בכך שייחסכו מפגשים רפואיים מיותרים שכל מטרתם היא מתן אישור מחלה קצר.
חשוב לציין, כי התקנה החדשה לא כוללת אישורי מחלה במצבים הבאים: היעדרות לאחר קבלת זימון לשימוע לפני פיטורים או בתקופת הודעה מוקדמת לפני התפטרות, היעדרות קבוצתית מתואמת או במקרה שבו העובד נעדר במהלך ששת חודשי העסקתו הראשונים.
איגוד רופאי המשפחה עוסק בנושא בשיתוף פעולה הדוק עם הר"י מזה שנים רבות במסגרת המאבק כנגד הטלת עומס מיותר על הרופא עקב אישורים שונים שהוא נדרש לתת. אין ספק שככל שנידרש לפחות אישורים ביורוקרטיים מיותרים, נוכל להעלות את איכות הטיפול ולהקדיש יותר זמן לטיפול בבעיות רפואיות ולא מנהליות.
איגוד רופאי המשפחה רואה בכך את אות הפתיחה ואנו מצפים שבעקבות הצעד הזה יבוטל הצורך במתן אישורים חסרי תועלת ומשמעות לשורה ארוכה של גופים ומצבים. ביניהם: אימון בחדר כושר הדורש אישור מרופא, בעוד פעילות בעצימות דומה מחוץ לחדר הכושר לא דורשת אישור כזה, ועוד.