לאחרונה (24.3) בוצע ניתוח אוסאואינטגרציה ראשון מסוגו בישראל, בעזרת שתל מותאם אישית ומודפס בתלת מימד. הניתוח בוצע במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, בשיתוף פעולה עם ד"ר רוברט רוזברוך מ- Hospital for Special Surgery (HSS) בניו יורק.
עוד בעניין דומה
אוסאואינטגרציה היא חיבור ישיר, מבני ותפקודי, בין עצם חיה לבין שטח פניו של שתל מלאכותי נושא עומס, באופן שמאפשר את שילובו היציב והקבוע של השתל בגוף.
המטופל, גבר בריא בן 30, עבר קטיעה טראומטית בגובה טראנספמורלי לאחר שנפגע בפיצוץ שנגרם ממטען שהוצב ברכבו. לאחר הקטיעה הראשונית, המטופל סבל משלל בעיות כרוניות עם תותבות שקע (Socket Prosthesis), כולל הזעה מרובה, שינויים בנפח הגדם אשר הצריכו התאמות תכופות וכאבים לאורך הגדם.
שתל טיטניום מותאם אישית ומודפס בתלת מימד הושתל בתעלה הלשדית של עצם הירך של המטופל, כולל חיבור חיצוני שאליו תחובר בעתיד התותבת. צילום: ג'ני ירושלמי/ איכילוב
במהלך הניתוח החדשני הושתל שתל טיטניום מותאם אישית ומודפס בתלת מימד בתעלה הלשדית של עצם הירך של המטופל, כולל חיבור חיצוני שאליו תחובר בעתיד התותבת. מטרתו של חיבור ישיר זה לעצם היא להיפטר מהבעיות הנגרמות משימוש בתותבת שקע ולשפר את ניידותו של המטופל ואיכות חייו. בנוסף, לאור כאב נוירופטי ממנו סבל המטופל, הוא עבר ניתוחי TMR (שחזור עצבי באמצעות חיבור לשרירים) ו-RPNI (ממשק עצבי פריפרי מחדש) כחלק מהגישה הטיפולית להקל על הכאב העצבי.
אוסאואינטגרציה (Osseointegration, OI) מהווה פריצת דרך משמעותית בתחום הפרוסתטיקה של הגפיים, בכך שהיא מאפשרת חיבור ישיר של תותבת אל שלד הגוף, ללא צורך בממשק שקע (socket prosthesis). בניגוד לתותבות קונבנציונליות הנשענות על שארית הגפה בעזרת שקע, שתלים אוסאואינטגרטיביים משפרים את הניידות, הנוחות והתחושה הפרופריוספטיבית. שיטה זו, שפותחה במקור עבור שתלים דנטליים, מיושמת כיום גם ברפואה האורתופדית ומשמשת יותר ויותר בקטועי גפיים עליונות ותחתונות.
קיימות מספר גישות ניתוחיות, בעיקר מדובר על הגישה הדו-שלבית והגישה החד-שלבית. בגישה הדו-שלבית מושתל תחילה שתל טיטניום בתעלת העצם, ולאחר מספר חודשים מתבצע ניתוח נוסף לחיבור האלמנט החיצוני (abutment). לעומת זאת, הגישה החד-שלבית משלימה את ההליך בניתוח אחד בלבד, דבר שמקצר את זמן ההתאוששות אך עלול להעלות את הסיכון לזיהום. בנוסף, קיימים מחקרים העוסקים בפיתוח טכניקות זעיר פולשניות ובסיוע רובוטי לשיפור הדיוק ולהפחתת סיבוכים.
האינדיקציות לניתוח כוללות קטועים ברמות שונות – ירך, שוק, זרוע או אמה – הסובלים מבעיות מתמשכות כתוצאה משימוש בתותבות רגילות, כגון כאבים, פצעי לחץ או חוסר יציבות. מועמדים מתאימים הם אלה בעלי מסת עצם מספקת, מצב בריאותי כללי טוב וציפיות ריאליות מהשיקום. התוויות נגד כוללות זיהום פעיל, איכות עצם ירודה, סוכרת לא מאוזנת ומחלות כלי דם חמורות.
למרות יתרונותיה, אוסאואינטגרציה כרוכה גם בסיכונים. הסיבוך השכיח ביותר הוא זיהום באזור חיבור השתל לעור, המחייב הקפדה יתרה על היגיינה. תקלות מכניות, התרופפות השתל. שברים פריפרוסטטיים עלולים להופיע במיוחד בשלבים מוקדמים של ההחלמה או כתוצאה מאי-ציות להוראות השיקום. אמנם הנתונים ארוכי הטווח מוגבלים, אך מחקרים בטווח הבינוני מראים על יציבות טובה ושביעות רצון גבוהה.
לסיכום, אוסאואינטגרציה היא חלופה ניתוחית מבטיחה לקטועים המתקשים עם תותבות קונבנציונליות. עם התקדמות השיטות והצטברות המידע הקליני, צפויה הגישה להפוך לחלק בלתי נפרד מתהליך השיקום לאחר קטיעה ולספק פתרון פונקציונלי ואינטגרטיבי יותר לאובדן גפיים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
