חוקרים ישראלים זכו לאחרונה במענק היוקרתי "הוכחת היתכנות" (Proof of Concept) בסך 150,000 יורו מטעם הנציבות האירופאית למחקר (ERC).
עוד בעניין דומה
המענק, שניתן לד"ר ניצה גונן מאוניברסיטת בר אילן ולפרופ' ליאור גפשטיין מהטכניון, נועד לסייע לחוקרים להפוך רעיונות פורצי דרך ליישומים מעשיים, כולל מסחור מוקדם, לרבות הקמת חברות הזנק. המענקים ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענקי ERC בעבר. מענק נוסף ניתן לפרופ' יואב שכנר, ראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, לטובת פיתוח מיפוי אטמוספרי דינמי.
שיקום פוריות במבוגרים שעברו כימותרפיה בילדות
ד"ר גונן, מהפקולטה למדעי החיים והמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן, זכתה במענק המיועד למחקר שעוסק בשיקום הפוריות בקרב מבוגרים שעברו טיפולים כימותרפיים בילדותם.
ד"ר ניצן גונן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן
טיפולים כימותרפיים לסרטן ולמחלות המטולוגיות עלולים לגרום לאי פוריות בגברים. בעוד שגברים בוגרים יכולים להקפיא זרע לפני טיפולי הכימותרפיה, ילדים שטרם הגיעו לגיל ההתבגרות אינם יכולים לעשות זאת. מאחר ששיעור ההישרדות מסרטן בקרב ילדים גבוה, רבים מהילדים הללו יגיעו לגיל הבגרות אך יישארו עקרים.
אין כיום פתרונות קליניים לשיקום פוריות אצל ילדים אלה אך רבים מהם מופנים לביופסיות של רקמת האשך לצורך שימור פוריות עתידי, מתוך תקווה שהטכנולוגיה תתפתח ותאפשר ייצור זרע מדגימות אלו.
בעזרת מענק ERC Starting Grant שקיבלה בעבר, פיתחה ד"ר גונן מערכת המדמה באופן קרוב את מבנה האשך בתנאי מעבדה. לאחרונה, היא וצוותה יצרו אורגנואידים של אשך מעוברי עכברים ומאשכים שלפני גיל ההתבגרות. אורגנואידים אלה מתפתחים עד תשעה שבועות תוך שמירה על כל סוגי התאים והמבנים הנורמליים של האשך. המחקר הוכיח שהתהליך היוצר תאי זרע יכול להתחיל באורגנואידים אלה.
באמצעות המענק החדש, מתכננת ד"ר גונן לבסס את מחקרה הקודם על ידי יצירת אורגנואידים של אשך אנושי מדגימות ביופסיה של ילדים טרום גיל ההתבגרות, שנלקחו לפני טיפול כימותרפי. הצוות שלה ינתח את האורגנואידים על מנת להעריך את מבנם, ביטוי הגנים שלהם והפוטנציאל לתהליך מיוזה.
טיפול חדשני לפרפור פרוזדורים
פרופ' גפשטיין, מהפקולטה לרפואה בטכניון, העומד בראש המערך הקרדיולוגי ואגף המחקר בקריה הרפואית רמב"ם, יקבל את המענק לפיתוח טיפולים חדשנים לפרפור פרוזדורים. הטיפולים המסורתיים בהפרעה זו מוגבלים ביעילותם ועלולים לגרום נזק, כאב ותופעות לוואי שונות כתוצאה מההפרעה עצמה או מהטיפול בה בתרופות, בצריבה ובהשתלת קוצבי לב ודיפיברילטורים.
במסגרת המענק יפתח פרופ' גפשטיין טיפול חדשני שעשוי למנוע את השינויים הנוצרים בלב (atrial remodeling) כתוצאה מפרפור פרוזדורים. הטיפול מבוסס על גישה חדשנית ששינתה את חקר המוח – כימוגנטיקה. גישה זו רותמת מולקולות מלאכותיות ותרופות אינרטיות, שאין להן השפעה כימית על תאי היעד, לשינוי התכונות החשמליות של התא באופן המשפיע על קולטנים ספציפיים בתא.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
