מחקרו של ד"ר שחר שלי, מנהל המחלקה הנוירולוגית ברמב"ם, נבחר על ידי המגזין Journal of Neurological Science למחקר המצטיין לשנת 2024. המחקר בחן את גורמי התמותה וההשפעות ארוכות הטווח של דלקת מוח נגיפית משנית להרפס.
עוד בעניין דומה
"זהו הישג מדהים, בטח לאור העובדה שבתחומי הרפואה והמדע, ישראל לא זוכה בתקופה הנוכחית לעדנה", אומר ד"ר שלי שהוביל את המחקר יחד עם צוות חוקרים רב-תחומי, ומוסיף: "הממצאים ממחישים כמה קריטי לחזק את הרפואה הנוירולוגית בארץ".
לדבריו, "חשפנו את הגורמים המשפיעים על תמותה והשפעות ארוכות טווח של דלקת מוח, שנגרמת עקב הידבקות בנגיף הרפס סימפלקס 1 (HSV-1). מדובר במחלה הנגיפית השכיחה ביותר מבין דלקות המוח והיא פוגעת בעיקר בחלקים במוח הנקראים: האונות הטמפורליות והאינסולרית. בניגוד למחקרים קודמים במחלה, שבדקו השפעתה לאורך פרקי זמן קצרים יותר, המחקר התמקד במעקב ארוך טווח אחר חולים אלה".
ד"ר שלי מסביר: "עד לפני כמה עשרות שנים, לפני עידן הטיפול בתרופה האנטי ויראלית אציקלוביר, שיעורי התמותה היו גבוהים במיוחד והגיעו עד לכ-70%. עם הכנסת טיפול אנטי-ויראלי באציקלוביר ובעזרת אבחון מוקדם באמצעות PCR לנוזל השדרה (CSF), חלה ירידה משמעותית בשיעורי התמותה. למרות ההתקדמות הטיפולית, המחלה עדיין מתאפיינת בתמותה גבוהה, המגיעה לכ-30%, כאשר רק כ-40% מהחולים מצליחים לחזור לתפקוד מלא. דלקת זו מהווה אתגר רפואי משמעותי בשל התסמינים החמורים וההשפעות ארוכות הטווח שלה על החולים".
תסמיני המחלה כוללים שינויים במצב ההכרה המופיעים בכ-72% מהחולים, כאבי ראש (21%) ופרכוסים כלליים (23%). התסמינים מלווים לעתים קרובות בחום גבוה ודורשים אבחון מהיר הכולל בדיקות מעבדה, הדמיות מוח ובדיקות.
המחלה מאובחנת על ידי צוות רב-תחומי הכולל רופאי נוירולוגיה, מומחים במחלות זיהומיות, רופאי טיפול נמרץ, ולעתים גם רופאי ילדים. האבחון מבוסס על בדיקה קלינית מקיפה. ד"ר שלי מציין כי קיים שיתוף פעולה ועבודה ברמה יומיומית עם מחלקת זיהומיות של רמב"ם בראשות פרופ' מיכל פאול.
"אנצפליטיס היא מחלה שדורשת דיווח בישראל אך ישנו תת דיווח", אומר פרופ' פאול. "משרד הבריאות נמצא בתהליך של הסדרה אוטומטית, מחשובית, אבחון המחלה השתפר מאוד במהלך השנים ומתאפשר אבחון מולקולרי מהיר על ידי ביופייר של נוזל חוט השדרה (FilmArray meningitis-encephalitis PCR assay) ביום קבלת החולים לבית החולים. הרבה פעמים אצלנו "ם יש כבר אבחנה במיון. היתרון הייחודי אצלנו הוא שאנחנו עוקבים אחרי רמות אציקלוויר ויכולים להתאים מינון נכון ולמנוע רעילות. רמב"ם היא המעבדה היחידה שעושה את זה בארץ בשנים האחרונות. בנוסף, מתבצעות בדיקות מעבדה נוספות לנוזל חוט השדרה (CSF), הדמיות מוח (CT או MRI) ובדיקות EEG במקרים של פרכוסים, או שינויים ברמת ההכרה".
ד"ר שלי מציין כי "הסיבה לעלייה החדה אינה ברורה לחלוטין אך מרתקת. ייתכן כי מדובר בשינויים במאפיינים אפידמיולוגיים, גידול בצפיפות האוכלוסיה ושינויי אקלים, שיכולים להשפיע על התפשטות של וקטורים כמו יתושים, וכאמור גם השיפור בשיטות האבחון.
במסגרת המחקר, מתוך 271 חולים עם דלקת מוח נגיפית זוהו 47 מטופלים עם HSV-1. אמנם מדובר במחלה נדירה יחסית, אך היא מלווה בסיכון גבוה לסיבוכים ולתמותה, ולכן מהווה אתגר קליני משמעותי, המצריך אבחון מהיר והתערבות טיפולית מיידית.
"התוצאות", אומר ד"ר שלי, "מראות שלמרות ההתקדמות בטיפול האנטי-ויראלי באמצעות אציקלוביר ובאבחון המוקדם באמצעות בדיקות PCR לנוזל השדרה, דלקת המוח עדיין מתאפיינת בשיעורי תמותה גבוהים של כ-30%, כאשר רק כ-40% מהחולים מצליחים לחזור לתפקוד מלא.
"זיהינו שלושה גורמי תמותה מרכזיים המשפיעים על חולים לאורך זמן: הראשון הוא גיל מתקדם, כאשר חולים מעל גיל 63 נמצאו בסיכון מוגבר לתמותה. השני הוא תחלואה אונקולוגית נלווית, שהתגלתה כמשמעותית ביותר. כל החולים במחקר שסבלו מתחלואה אונקולוגית נפטרו במהלך תקופת המעקב. הגורם השלישי הוא רמות נמוכות של לימפוציטים בנוזל השדרה, המצביעות על תגובה חיסונית ירודה, שמעלה את הסיכון לתמותה".
הממצאים החדשים במחקר צפויים להשפיע על פרוטוקולים רפואיים עתידיים ולשפר את ההנחיות הקליניות הקיימות. הם מדגישים את החשיבות בזיהוי מוקדם של חולים בסיכון גבוה, טיפול מהיר באציקלוביר וניטור רמות הלימפוציטים בנוזל השדרה כמדד לתגובה חיסונית.
"המחקר מהווה צעד חשוב בהבנת מהלך המחלה ובהובלת פיתוח אסטרטגיות טיפול חדשות, שמטרתן לשפר את תוצאות החולים בטווח הארוך. אלא שהאבחונים מבוצעים לרוב בבתי חולים גדולים, בהם זמינות הרופאים גבוהה יותר", אומר ד"ר שלי.
"בארץ אנו סובלים כרונית ממחסור במאות רבות של רופאים מומחים בנוירולוגיה, במיוחד באזורים פריפריאליים, מה שעלול להוביל לעיכובים באבחונים ובתחילת טיפול. המחקר הזה מדגיש שוב את חיוניות ההשקעה של המדינה בתשתיות רפואיות ובהכשרת מומחים נוספים במקצוע נוירולוגיה, במקביל להעלאת מודעות לתחלואה, בקרב הצוותים הרפואיים", מסכם ד"ר שלי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
