עד היום נחשפו סטודנטים לרפואה לעולם הקליני רק בשנים הקליניות והפער בין הלמידה התיאורטית לנעשה בשטח היה גדול מאוד והתבטא בקושי לחבר בין היכולות שלמדו בתיאוריה לבין העשייה בפרקטיקה וקושי להתחבר בצורה משמעותית לערכי המקצוע ולמקצוע בשנים המוקדמות. לכן, כחלק מתכנית לימודים חדשנית, יזם בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב את תכנית יהלו"ם, תכנית הכוללת ימי התנסות קלינית לניהול ראיון רפואי, בדיקה גופנית ומקצוענות בשלב מוקדם של הלימודים.
עוד בעניין דומה
התכנית, בהובלת ד"ר גדי שלומאי וד"ר ליאור רוזנטל, תחל כבר בשנת הלימודים הנוכחית ותשלב תנועה מתמדת בין למידה תאורטית, תרגול בקבוצות קטנות והתנסויות קליניות עם מטופלים.
הנושא הבוער במערכת הבריאות הישראלית הוא המחסור הגדול ברופאים, ואכן מאמצים רבים מושקעים בהעלאת מספר הסטודנטים - אבל האיכות חשובה לא פחות. רמת הבוגרים בבתי הספר לרופאה בארץ גבוהה, הם מבוקשים ומצליחים בארץ ובעולם, אך במבדק בקרת איכות של הפדרציה העולמית לחינוך רפואי עלה שיש מה לשפר.
"המבדק היה הזדמנות לבחון מחדש את דרכי הלימוד שלנו, לשפר את שיטות ההוראה ולהתאימן ל-2030", מסבירה פרופ' קרן אברהם, דיקנית הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב. "התחלנו תהליך מורכב של בחינה מקיפה של תכניות הלימוד, שיטות ההוראה והמבנה הארגוני של בית הספר והוספנו מרכיבים חדשניים להוראה איכותית." מטרת המהלך היתה לוודא שבית הספר לרפואה עומד בסטנדרטים הבינלאומיים הגבוהים ביותר ושבוגריו יזכו ויעמדו בדרישות של העידן המודרני מבחינה רפואית, טכנולוגית ואתית. לא פחות חשוב, התכנית נועדה להתאים לדור הסטודנטים הנוכחי.
התכנית שמה לה למטרה לגשר כבר בשלב המוקדם בין הלימודים התאורטיים לבין הצדדים המעשיים של מקצוע הרפואה. ״זוהי הזדמנות חשובה ביותר להיכנס לעולם הרפואה המעשית כבר מתחילת הלימודים״, מסביר פרופ׳ וולף, ראש בית הספר, ״לאפשר לסטודנטים מגע עם מטופלים וחיבור בין הלמידה באוניברסיטה לשטח".
פרופ׳ אורית קרניאלי-מילר, ראשת החוג לחינוך רפואי וממובילי פיתוח התכנית, מוסיפה: ״אנו מאמינים שפעילות קלינית כבר בשלב מוקדם, בליווי מקצועי ומיומן, תאפשר לסטודנטים לרכוש כלים חשובים שיסייעו להם להיות הרופאים שכולנו זקוקים להם״.
לדברי ד"ר מיכל פלומבו, רופאת משפחה ומרצה בתכנית, "זו הזדמנות ייחודית לחשוף את הסטודנטים לעולם הרפואה האמיתי ולתווך באופן מדורג את המציאות המורכבת. המפגש עם המורכבות הזו בשלב מוקדם צפוי להעניק לסטודנטים ראייה רחבה יותר גם של חשיבות הלימודים התיאורטיים ויאפשר להשפיע לטובה על אופן הכניסה למקצוע של הרופאים לעתיד".
בחלק הראשון בתכנית לומדים הסטודנטים כיצד לנהל ראיונות רפואיים. ״המטרה שלנו היא להקנות להם את הכלים הנדרשים לניהול ראיון רפואי מיטבי שכולל תקשורת רגישה, מותאמת ויעילה עם המטופל״, מציינת ד"ר ליאור רוזנטל, מורה בכירה בחוג לחינוך רפואי ומנהלת התכנית מטעמו. בחלק השני, כבר בסמסטר השני ללימודים, לומדים הסטודנטים את עקרונות בדיקת המטופל. ״הוראת הבדיקה הפיזיקלית היא חלק מרכזי בתכנית", מסביר ד"ר גדי שלומאי, המוביל את ההכשרה בתחום. "גם בעידן הטכנולוגי אין תחליף למגע וליכולת לזהות ממצאים קליניים. זהו הבסיס לכל החלטה רפואית מושכלת".
חלק מרכזי נוסף בתכנית הוא מפגשים בקבוצות קטנות בנושא פיתוח אישי-מקצועי. פרופ׳ קרניאלי-מילר מסבירה: ״אנחנו שמים דגש על הפן האנושי של הרפואה אבל לא פחות מכך על החוסן הפנימי של הרופאים והיכולת שלהם להתמודד עם משברים וקשיים, הן בצד המקצועי והן בצד האישי. איזון נכון בין העבודה לבין הבית והמשפחה מתחיל כבר בשלב הזה של החיים המקצועיים, זהו חלק בלתי נפרד מהכשרת הרופא העתידי״.
מסכמת פרופ' אברהם: ״הניצול הנכון של שדות קליניים כבר מתחילת הלימודים מאפשר לנו להגדיל את מספר הסטודנטים בכל מחזור. כל זה לא היה קורה בלי העבודה המאומצת של סגל בית הספר והתמיכה הרבה של רשויות האוניברסיטה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
