כחלק מתכניתו להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, משרד הבריאות הגדיר את הצורך בהפעלת שדות קליניים בשעות אחר הצהריים בבתי החולים בישראל. בדו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע והצביע על שורת ליקויים בהכשרת רופאים, עלה כי למעט המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שמלמד עשרות סטודנטים בשעות אחר הצהריים מאז שנת 2020, כל יתר בתי החולים שנבדקו, 19 במספר, אינם עושים זאת.
עוד בעניין דומה
מדוע שאר בתי החולים לא נוקטים גישה דומה? הסיבות לכך, לדברי בתי החולים ועל פי הדו"ח, הן רבות: אי-תגמול עבור ההכשרה בשעות אלה או תגמול לא הולם; מחסור במשאבים, לרבות בצוותים רפואיים ובתכניות הכשרה מתאימות; העדפה של הכשרה בשעות הבוקר וטענה שהמענה הקיים בשעות הבוקר מספק.
מנגד, במרכז הרפואי שיבא מפעילים כבר כמה שנים את "מודל שיבא להוראת רפואה בעיר הבריאות". מדובר בזרוע ארגונית מיוחדת "רשות ההוראה", שהוקמה בבית החולים ומנוהלת על ידי פרופ' גדי סגל. מטרתה להכשיר מספרים גדולים יותר של רופאים בין כותלי המרכז הרפואי.
"שיבא הקים את רשות ההוראה מתוך ראייה מערכתית ולאומית", אומר פרופ' סגל. "ייעודה הראשי הוא לפתח ולשפר את הקיבולת של המרכז הרפואי שיבא בהכשרת עובדי מערכת הבריאות - ובראשם הרופאים".
פרופ' סגל מסביר כי "ניגשנו ללב הבעיה, שהוא החוסר הקריטי בשדות קליניים להוראה בבתי החולים, ובהחלטה אסטרטגית, הגדלנו את קיבולת ההוראה של שיבא מ-600 ל-1,000 שבועות הוראה בשנה". לדבריו, הדבר מתאפשר בזכות שלושה צעדים שננקטו: "הרחבנו את שעות הלמידה לכל 24 שעות היממה, כי אנחנו מאמינים שבהוראה יש יתרונות גדולים גם ללמידה בערב, והיא לא ברירת מחדל. בהרבה תחומים זאת התנסות חשובה".
פרופ' סגל מוסיף כי הצעד השני שנקטו בבית החולים הוא "הרחבת ההוראה המרפאתית. הקמנו משהו שלא היה בישראל: מרפאה אקדמית", הוא אומר. המרפאה האקדמית פועלת בשעות אחר הצהריים ומיועדת לסטודנטים. הצעד השלישי, הוא "השקעה גדולה יותר במתקני סימולציה עבור הדרכה. הם מרחיבים את אפשרויות ההוראה – ואף משפרים אותה", מוסיף סגל.
"שלושת הצעדים הללו - הוראה בכל שעות היממה, מתקני סימולציה והמרפאה האקדמית - מרחיבים בצורה דרמטית את קיבולת ההוראה של שיבא", מסביר פרופ' סגל. "בעקבות הצעדים האלה יכלו להיפתח בתי ספר חדשים לרפואה. כך למשל, התחייבתי למכון ויצמן ולאוניברסיטת רייכמן שאקבל להכשרה את הסטודנטים לרפואה שלהן וגם לאוניברסיטת תל אביב הצענו להוסיף עוד עשרות סטודנטים לתכנית הלימודים".
לטענת פרופ' סגל, "הדבר היחידי שמונע את זה הם השמרנות והסירוב העיקש של המוסדות האקדמיים, כמו הסירוב ללמד בשעות אחר הצהריים. הרחבת שעות ההוראה הקלינית בבתי החולים והמרת שעות במחלקות לשעות אימוני סימולטור הם שני צעדים הכרחיים במאמץ הלאומי להגדלת קיבולת הוראת הסטודנטים לרפואה במדינת ישראל. הניסיון ב'שיבא' מראה ששניהם משפרים את איכות ההוראה הקלינית. אולם, נכון להיום, יש מי שמתנגד להרחבת שעות ההוראה וזאת מבלי שיש להם ניסיון בדבר. הסיבה היא שמרנות והחשש מתגובת הסטודנטים לצורך ללמוד גם במהלך שעות אחר הצהריים והערב.
"גם מי שחושש משינויים חייב להבין – כל מסגרת לימודים בבתי החולים הארץ תהיה טובה עשרות מונים מהמשך לימודי הרפואה בחו״ל. מדינת ישראל מכשירה למעלה מ-60% מרופאיה מעבר לים וזה דבר שחייב להיפסק! אנחנו ממשיכים לחקור ולפתח כלי הוראה נוספים ומציעים אותם לשירות האוניברסיטאות בארץ. כל שעל האוניברסיטאות לעשות הוא להצטרף למאמץ ולהשתחרר מדעות קדומות".
פרופ' סגל מסכם: "'שיבא' עשה את כל הפעולות האפשריות לפתרון הבעיה, ואף פתרנו את הבעיה הכלכלית. אנחנו משלמים כסף לרופאים כדי שילמדו בשעות שאחרי המשמרת שלהם. אנחנו רואים בהוראה מקצוע מכובד ולא משהו שעושים על הדרך. רופאים רבים נשארים אחרי שעות המשמרת שלהם כדי ללמד".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
