גם אם ה-OT הוא טיפול מבוסס היטב עבור אנשים עם הפרעות בתפקוד חוש הריח, ההשפעה על אנשים עם נורמוזמיה נותרה לא ברורה. לאחרונה, פורסמו בכתב העת Rhinology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך כיצד אימון חוש הריח (OT) עם אורכי חשיפה שונים משפיעים על תפקוד חוש הריח באנשים עם חוש ריח תקין (נורמוזמיה).
עוד בעניין דומה
200 משתתפים נורמוזמיים חולקו באופן אקראי לאחת משתי קבוצות התערבות שביצעו OT עם אורכי חשיפה שונים או לקבוצת ביקורת. קבוצות ה-OT עשו OT פעמיים ביום במשך שלושה חודשים, והריחו ארבעה ריחות שונים (אקליפטוס, לבנדר, נענע ולימון) במשך 10 שניות מבקבוק במהלך 40 שניות (OT סטנדרטי) או 4 דקות (OT מורחב), בעוד שקבוצת הביקורת לא ביצעה שום OT. החוקרים העריכו את תפקוד הריח באמצעות בדיקת Sniffin Sticks בת 48 פריטים בתחילת המחקר, לאחר ההתערבות ולאחר שנה.
תוצאות המחקר הדגימו שלא הייתה השפעה מובהקת של OT באף אחת מקבוצות ההתערבות על כל היבט של תחושת ריח לאחר התערבות או במעקב. לא נמצא קשר בין מין, גיל, נזלת אלרגית, השכלה או ציוני ריח בהתחלה, ושינויים בתפקוד חוש הריח לאחר OT. קבוצת ה-OT המורחבת ביצעה פחות אימונים באופן משמעותי בהשוואה לאלו בקבוצת ה-OT הסטנדרטית.
החוקרים הסיקו כי ל-OT הייתה השפעה מוגבלת על תפקוד חוש הריח אצל משתתפים עם נורמוזמיה. יתרה מכך, העדיפות של OT מורחב יותר אינה נתמכת על ידי מחקר זה, ונראה כי מפגשי אימון קצרים יותר משפרים את ההענות ל-OT.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
