לאחרונה, פורסמו בכתב העת Diabetes Technology & Therapeutics, ממצאיו של מחקר שעסק באיסוף עצמי של דגימות דם ע"י המטופלים. מטרת האיסוף הייתה לבדוק האם לנוגדנים עצמיים יש פוטנציאל להקל על בדיקת הסיכון לסוכרת מסוג 1. החוקרים ביקשו לבחון את ההיתכנות והקבילות של גישה זו ואת הביצועים של מבחני הנוגדנים.
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו 97 חולים החיים עם סוכרת מסוג 1 ובני משפחתם. החולים סיפקו דגימות דם נימיות ודגימות מהסרום שנאספו, בהתאמה, על ידם ועל ידי עובד בריאות. הם סיפקו משוב על הקלות, הנוחות והכאב של איסוף כתמי דם. נוגדנים נמדדו בכתמי הדם על ידי אגלוטינציה PCR (ADAP) או assay immunoassay multiplex-linkedי(ELISA), ובסרום על ידי radioimmunoassayי(RIA) או ELISA.
באמצעות RIA ו-ELISA בסרום להגדרת מצב נוגדנים, נרשמו 50 נוגדנים שליליים (Abneg) ו-47 משתתפים חיוביים לנוגדנים (Abpos), מתוכם 43 ו-47, בהתאמה, החזירו דגימות כתמי דם שניתנות לבדיקה.
הרוב ציינו שהאיסוף העצמי היה קל יותר, נוח יותר ופחות כואב מאשר ניתוח פורמלי. הרגישות והסגוליות לזיהוי של Abpos על ידי כתם דם היו, בהתאמה, 85% ו-98% עבור ADAP ו-87% ו-100% עבור Multiplex ELISA. הסגוליות של ADAP עבור כל אנטיגן ספציפי מתוך הארבעה נעה בין 98% ל-100% ועבור האזורים מתחת לעקומה בין 0.841 ל-0.986.
החוקרים הסיקו כי ADAP ו-Multiplex ELISA הם מבחנים ספציפיים ביותר עבור נוגדנים בכתמי דם עם ביצועים מקובלים לשימוש לבד או בשילוב כדי להקל על בדיקת הסיכון לסוכרת מסוג 1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
