חדשות

בעקבות מחקר ב"כרמל": בדיקת סקר ל-GBS לנשים בהריון בישראל

מחקר שהוביל פרופ' דן ויסמן, מנהל יחידת היילודים בביה"ח כרמל, הביא לשינוי בגישת משרד הבריאות ולהמלצה לבצע בדיקת סקר לגילוי נשאות ומניעת זיהום מולד בילוד מחיידק הסטרפטוקוק GBS

פרופ' דן ויסמן. "ביצוע סקר ל-GBS לכל הנשים ההרות יאפשר מתן טיפול מונע עם אנטיביוטיקה בלידה ומעקב מתאים למניעת ספסיס מוקדם בילוד". צילום: דוברות כרמל

מחקר בהובלת חוקר מבית החולים כרמל בחיפה הביא לשינוי בהוראת משרד הבריאות לביצוע בבדיקות סקר בנשים הרות. בעקבות המחקר, בהובלת פרופ' דן ויסמן, מנהל יחידת הילודים ב"כרמל", יחד עם קבוצת עמיתים, ממליץ כעת משרד הבריאות לכלל הנשים ההרות בישראל לבצע בדיקת סקר לגילוי נשאות ומניעת זיהום מולד בילוד מחיידק הסטרפטוקוק מסוג Bי(GBS).

אלח דם (ספסיס) מוקדם בילוד בשבוע הראשון לחיים הנגרם מזיהום מחיידק ה-GBS מלווה בחלק ניכר מהמקרים בתחלואה קשה, תמותה בטווח הקצר ובסיכון לפגיעה נוירו-התפתחותית בטווח הארוך.

בישראל כיום יש כ-190,000 לידות בשנה וההערכה היא שכ-20% מהנשים בהריון (כ-38,000) נושאות את החיידק הגורם למחלה באחוז יחסית קטן, אך עם תוצאות קשות בכ-1.2% מהתינוקות, זאת כאשר האם הנשאית לא מקבלת טיפול מניעתי עם אנטיביוטיקה מתאימה בזמן הלידה.

פרופ' (חבר קליני) דן ויסמן, מנהל יחידת היילודים במרכז הרפואי כרמל ומי ששימש גם כיו"ר הוועדה שעסקה בנושא מטעם האיגוד הנאונטולוגי הישראלי, מסביר כי "זיהום ה-GBS אצל היילוד נרכש בעת המעבר בתעלת הלידה" וכי "טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה נמצא כיעיל בהורדת הסיכון להופעת זיהום בילוד ביעילות של כ-80% כאשר קיים מידע על נשאות אצל היולדת והטיפול ניתן בזמן תהליך הלידה".

לדברי פרופ' ויסמן, בעולם המערבי קיימות שתי גישות מרכזיות לזיהוי נשים להן מומלץ לתת טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה לצורך מניעת אלח דם ביילוד: הראשונה, ביצוע סקר כללי בשבועות 35-37 להריון לכל הנשים ההרות לצורך איתור נשאיות, והגישה השנייה - זיהוי על פי גורמי סיכון בהריון/ לידה כמו חום, ירידת מים ממושכת, ילוד קודם עם המחלה, לידה מוקדמת וממצא של חיידק בבדיקת שתן בהריון. מדיניות זאת היתה נהוגה בארץ עד לפני מספר שבועות.

בישראל קיימת עלייה בבדיקות סקר בהריון למרות שלא היתה עד לאחרונה המלצה לביצוע סקר לכל אישה הרה. עדיין, מספר הנבדקות על פי דיווחי כל הקופות נכון לשנת 2022 הוא 46.4% מכלל אוכלוסיית היולדות, כך שעקב ביצוע חלקי, לא היתה השפעה משמעותית על היארעות המחלה בילוד בארץ.

לאחר סקר ספרות, מחקר ודיון על נתונים עדכנים בארץ ובחו"ל שבהם עסקו פרופ' ויסמן יחד עם חברי הוועדות במסגרת המועצה הלאומית למיילדות, נאונטולוגיה וגנטיקה, הוחלט להמליץ על ביצוע הבדיקה למשרד הבריאות. בעקבות כך, החליט משרד הבריאות להמליץ באופן גורף על שינוי במדיניות הקיימת בארץ עם המלצה לביצוע סקר ל-GBS לכל הנשים ההרות, דבר  שיאפשר מתן טיפול מונע עם אנטיביוטיקה בלידה ולספק לילוד מעקב מתאים למניעת ספסיס מוקדם. ההמלצה פורסמה על ידי החטיבה לבריאות הציבור כהנחיה לביצוע לכלל הגורמים הרלוונטיים בחודש דצמבר 2023.

פרופ' ויסמן מעדכן כי על פי הדיווח של המרכז לבקרת מחלות הישראלי 76.7% ממקרי ספסיס מוקדם מ-GBS בילוד היו ללא מידע מוקדם על נשאות וללא גורמי סיכון, כך שמידע מוקדם על נשאות יכול לשנות נתונים אלה.

פרופ' ויסמן מסכם ואומר: "אני מקווה שעם יציאת ההנחיה של משרד הבריאות ויישומה המהיר, נוכל לראות כבר בשנתיים הקרובות ירידה במספר מקרי מחלה קשה זו. אנו נערכים לפתח דרכים להמשך המעקב אחרי תוצאות ההתרבות, ובמקביל לאפשרות שבפרק זמן לא ארוך תהיה אפשרות להשתמש בחיסון שנמצא בפיתוח, במקום ביצוע הסקר ומתן טיפול באנטיביוטיקה".

תהליך האשרור והכנסת הבדיקה התקיים בשיתוף פעולה הדוק עם נציגי האיגוד למיילדות וגינקולוגיה, החברה למחלות זיהומיות בילדים, האיגוד הנאונטולוגי הישראלי, המרכז לבקרת מחלות הישראלי והיחידה לאם ולילד במשרד הבריאות. 

נושאים קשורים:  פרופ' דן ויסמן,  סטרפטוקוק GBS,  בדיקות סקר,  בדיקות בהריון,  אלח דם,  תמותת ילודים,  בית החולים "כרמל",  חדשות
תגובות

כל הכבוד לפרופ וייסמן על עמדתו מזה שנים על הצורך לבדיקת סקר לכל הנשים בהריון
ד"ר וייסמן הוא נאונטולוג ותיק בעל נסיון .וחוקר מצתיין