בבית החולים וולפסון בחולון תחל לפעול בשבוע הבא מערכת טלמדיסין המתבססת על בינה מלאכותית לתמיכה במטופלות גינקואונקלוגיות. מדובר במערכת שתשמור על קשר עם המטופלות לאחר שהן מקבלות טיפול כימותרפי, לביצוע מעקב PR0 – Patient Reported Outcome.
עוד בעניין דומה
פרופ' טלי לוי, רופאה גינקולוגית עם התמחות באונקולוגיה המנהלת את היחידה לגינקואונקולוגיה ב"וולפסון", מסבירה: "אחד הדברים החשובים בטיפול הוא שמירה על קשר עם המטופלות בין הטיפולים וזאת כדי להימנע מביטול תורים כיוון שהמטופלת אינה מרגישה טוב במועד שבו נקבע לה תור לעירוי כימותרפי, כדי להימנע מאשפוז והגעה למיון בשל תופעות לוואי שלא טופלו כהלכה בתקופה שבין הטיפולים, והכי חשוב כדי להגיע לתוצאות אונקולוגיות טובות.
"אנו מטפלים בנשים עם ממאירות גינקולוגית - סרטן רחם, רירית רחם, סרטן שחלה וצוואר הרחם. הליווי שלנו נעשה בין הטיפולים ולאחריהם. ביקשנו לבדוק את ההשפעה של שמירה על קשר עם המטופלות, במיוחד לאחר שהן מקבלות את הטיפולים הכימותרפיים".
טלמדיסין קיבל תאוצה במגיפת הקורונה והוכיח את עצמו ככלי שמסייע לטיפול. "אנו", אומרת ד"ר לוי, "ביקשנו לקחת את הבוט שמקובל היום ככלי לשמירה על קשר עם מטופלים צעד קדימה והשתמשנו בכלי מבוסס בינה מלאכותית עם דמות לכאורה אנושית, שאנו מעריכים שתשפר את התוצאות".
על מנת שלא ייווצר פער בקשר עם המטופלות במהלך שלושת השבועות שהן בבית, יצרו ב"וולפסון" פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית המתקשרת אל המטופלות פעמיים בשבוע הראשון שלאחר הטיפול ולאחר מכן פעם בשבוע. "על פי הניסיון שלנו זהו השלב שבו יש הכי הרבה מקרים שבהן מטופלות אינן מרגישות טוב, סובלות מתופעות לוואי ומגיעות בתדירות גבוהה יותר למיון או לאשפוז", מסבירה פרופ' לוי.
על פי מחקרים, ככל שהקשר עם המטופלות חזק יותר, כך עולה ההתמדה בטיפול ופוחתות תופעות הלוואי. יתרה מזאת, מחקרים מראים שהשפעה של תרופה טובה יותר כאשר לצוות הרפואי קשר עקבי והמשכי עם המטופלות. "מנסיוננו, לאחר הטיפולים הראשונים תדירות ההגעה למיון בשל התייבשות למשל, או ירידה בכדוריות הדם הלבנות וסיכון לזיהום או דחיית טיפול, גבוהה יותר. לעומת זאת, כשנשמר קשר רציף, אם יש תופעות לואי קשות ניתן להנחות את המטופלת איך להתגבר עליהן".
במצב אידיאלי, אחות או רופא או צוות רפואי יתקשר למטופלת אחת לכמה ימים או שאיש צוות רפואי יבקר אותה בבית או בשיחת וידיאו אחת לכמה ימים, אולם פתרונות אלה דורשים כוח אדם ותיאום.
לטובת הניסוי גייסו במחלקה הגינקואונקולוגית ב"וולפסון" אפליקציה שיצרה חברת XOLTAR הישראלית, שאותה מורידים לטלפון הנייד של המטופלת ודרכה נוצרת שיחת וידיאו בין המטופלת לאווטאר, שלו פנים וקול אנושי. השיחה עם הדמות מבוססת בינה מלאכותית היא ממש כמו שיחה רגילה עם איש צוות.
"בנינו מבנה של שאלות החל מ'איך את מרגישה?'; תופעות לוואי וכו', על פי המענה של המטופלת. אם התשובות שלה מובילות למצב שמעיד על חומרה במצב, מתאמת המחקר שלנו מקבלת על כך התראה ומיידעת אותנו מיידית. מבנה השיחה עם הבינה המלאכותית נעשה על פי מילות ההקשר שתכנתנו. למשל, אם נשאל אותה 'האם את מקיאה?' והיא תשיב בחיוב, האווטאר ישאל אותה אם היא נטלה את התרופות שרשמנו לה להקאות, כמה פעמים הקיאה וכו'. כאמור, אם יש אינדיקציה שמצבה של המטופלת אינו תקין, נקבל על כך התראה ונתקשר אליה מיידית".
בניסוי תיערך השוואה בין המצב הרגיל של שמירת קשר עם המטופלות לאחר טיפול לבין המצב בשימוש באפליקציה. בין השאר יבדוק צוות המחקר האם התדירות שבה תגענה המטופלות לטיפול היא אופטימלית, ללא דחיות שנובעות ממצב רפואי לא טוב; האם בדיקות הדם של המטופלת יציבות וטובות; וכמה פעמים נוצר מצב קיצון לאחר טיפול בעקבות תופעות לוואי, המצריך אשפוז ופניות למיון. ומעל לכל, האם התגובה האונקולוגית לטיפול טובה יותר בעקבות הליווי במהלך התקופה שבין טיפולי הכימותרפיה.