מכון ויצמן למדע פועל לפתיחת בית ספר חדש לרפואה בתוכנית "בוטיק" ייחודית של רופאים-חוקרים (MD-PHD). התוכנית משותפת למכון ולמרכז הרפואי שיבא (תל השומר). כך דיווחה אתמול (א') רוני לינדר, בדה מרקר.
עוד בעניין דומה
בשלב הראשון תכלול התוכנית כ-40 סטודנטים וסטודנטיות בשנה בלבד, והיא תהיה תוכנית שש-שנתית המיועדת לבוגרי תואר ראשון או תארים מתקדמים. את הפעילות המחקרית יבצעו הסטודנטים במכון ויצמן, ואת ההכשרה הקלינית יקבלו בשיבא.
המכון יפנה בימים הקרובים למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בבקשה לאשר את התוכנית. היא נשמרה בסוד לאורך תקופה ארוכה, ואפילו במשרד הבריאות לא ידעו עליה - אך המשרד לא צפוי להתנגד לכל תוכנית שתגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל.
היוזמה החדשה היא חלק מסדרת מהלכים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, והיא מצטרפת לשני צעדים שנעשו בחודשים האחרונים: הראשון הוא היוזמה להקמת בית ספר פרטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן, שנמצא כבר בשלבים מתקדמים יותר של הקמה אך עדיין לא קיבל את אישור המל"ג. ברייכמן חתמו על הסכם שיתוף פעולה קליני עם שיבא ובילינסון.
הצעד השני הוא ההחלטה לבטל את התוכניות האמריקאיות ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, הטכניון ובן גוריון, ולהחליף את הסטודנטים שלמדו בהן בסטודנטים ישראלים, כפי שדיווחנו בעבר.
לצורך כך הסכימה המדינה לשפות את האוניברסיטאות על ההפסד הכספי הכרוך בסגירת התוכניות. בנוסף, בממשלה מתכננים במסגרת התקציב הקרוב לסייע כספית לסטודנטים ישראליים שיצאו ללמוד בבתי ספר מוכרים לרפואה בחו"ל לאחר שיעברו מיון ("המודל הנורווגי").
במקביל להקמת בתי ספר חדשים לרפואה, נרקמים בימים אלה הסכמים עם אוניברסיטאות בחו"ל לשיתופי פעולה שיכללו לימודים קליניים בישראל בשנות הלימודים האחרונות.
כל השינויים האלה מתאפשרים בעקבות שינוי פרדיגמה לגבי שעות הפעלת השדות הקליניים בבתי החולים בישראל. בשיבא החלו כבר בשנה שעברה בהפעלת "משמרת שניה" בשדות הקליניים. במסגרתה, הלימודים הקליניים יכולים להתבצע לא רק בשעות היום אלא גם אחר הצהריים, סביב אותן מיטות במחלקות. הדבר מתאפשר באמצעות תשלום לצוותים רפואיים שנשארים בבית החולים אחר הצהריים — ועוסקים בלימוד סטודנטים.
היוזמות השונות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה מגיעות על רקע ההבנה כי המדינה צועדת לקראת משבר של מחסור ברופאים. מחד, ישראל מכשירה רק 40% מרופאיה וניצבת במקום האחרון במדינות OECD בייצור עצמי של רופאות ורופאים: ב-2020 קיבלו כשבעה ישראלים לכל 100 אלף אזרחים רישיון לעסוק ברפואה מבית ספר לרפואה בישראל, לעומת ממוצע הגבוה כמעט פי שניים במדינות OECD – שיעור של 13.5 רופאים חדשים ל-100 אלף אזרחים.
ממכון ויצמן נמסר: "היוזמה להקמת התוכנית נולדה מתוך הצורך ביצירת חיבור ישיר בין המדע, ובפרט בין המחקר הבסיסי לבין עולם הרפואה, ובהכשרת רופאים חוקרים אשר יתרמו להעשרת בתי החולים בכוח אדם שהוכשר באופן הוליסטי ויביא את הטיפולים המתקדמים והחדשניים ביותר אל המטופלים מחד, ויעשירו את המחקר המדעי המתבצע במכון ויצמן מאידך. תוצאה ישירה נוספת של פתיחת מסלול לימודים זה הינה הכשרה של רופאים ורופאות שיחזקו את מערכת הבריאות ויסייעו בהקלה במשבר כוח אדם עמו היא מתמודדת. פתיחת התוכנית החדשה כפופה לאישור המועצה להשכלה גבוהה".