משפטנים בכירים שהתכנסו אתמול (ד') לפורום "100 דאנס" השנתי העוסק בדיני נזיקין קראו להקמת בית משפט ייעודי עם שופטים שיתמחו ספציפית בענייני רשלנות רפואית.
עוד בעניין דומה
במסגרת הפורום שהתכנס במלון רויאל ביץ' בתל אביב, דנו משתתפיו בהשפעת תקנות סדר הדין האזרחי בתיקי הנזיקין והרשלנות הרפואית, במהימנות חוות דעת המומחים שמונו מטעם בית המשפט וביעילות תהליכי גישור.
דוקטורס אונלי מביא כמה מן העמדות המרכזיות בנושא שהוצגו בכנס:
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה ב"דן אנד ברדסטריט" בפורום Duns 100, אמרה בדיון: ״תחום דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית הוא מתחומי הליבה של המשפט ועוסק בסוגיות מהותיות. רק באחרונה עלה ביתר שאת השיח בסוגיית המהימנות של חוות הדעת של מומחים בבתי המשפט, ונושא עורר דיון סוער גם בפורום. אין ספק כי יש למצוא פתרונות יעילים ומוסכמים לסוגיה זו״.
עו״ד איתן האזרחי: ״תקנות סדר הדין האזרחי החדשות יותר הזיקו מאשר הועילו, הורידו לטמיון עולם שלם של פסיקה וכיום יש צורך ליצר יש מאין. חשוב שיהיה גישור מחייב באופן שהתשלום בגינו ישולם מראש כחלק מהאגרה והליך הגישור יעשה בפני מגשר מיומן ומומחה ברשלנות רפואית מתוך רשימה שתהיה בבתי המשפט והצדדים יחויבו להליך זה במועד שלאחר הגשת חוות הדעת וכשהתיק בשל לכך. יש צורך להקים בית משפט ייעודי לרשלנות רפואית עם שופטים שיתמחו בתחום. המערכת בחרה להקים בתי משפט עם ספציפיקציות בתחומים משפטיים שונים אבל בענייני רשלנות רפואית הדבר נדרש שבעתיים ונדרשת הבנה והתמקצעות ברפואה״.
עו״ד רוית גיא דרור: ״הדיונים בתיקי רשלנות רפואית נמשכים בממוצע כ-4 שנים בבית המשפט האזרחי. אמנם בתקנות החדשות יש שיפור קל בניהול ההליך ובקיצורו, אך ה׳חולי׳ ממשיך למרבה הצער להתקיים ולמעשה התקנות החדשות לא מייצרות תהליך אפקטיבי ענייני ומהיר יותר, כפי שהיה מצופה עם החלתן.
"ישנן סיבות רבות לכך, בין היתר לאור הבעיה המרכזית והמובנית בחוק של תהליך מינוי המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט בתיקים מסוג זה. יש רופא אחד שאמור להעביר ביקורת על רופא אחר ויש חשש משמעותי להצטלבות אינטרסים וניגוד עניינים, זאת למרות הדרישה החדשה להצהרה על ניגוד עניינים מטעם המומחה. כך גם למעשה מדובר בהעברת הסמכות המוקנית לבית המשפט לידיו של המומחה. למעשה מוטב היה לדוגמא אילו במסגרת החוק היו קובעים כי רק שופטים בעלי הכשרה מסוימת והבנה ברפואה או הסמכה משפטית בנושא, היו רשאים לדון בתביעות רשלנות רפואית וכי בכל בית משפט יהיה "שופט תורן" שאחראי על תביעות מסוג זה או אפילו הפניית תיקים אלו לבתי משפט ייחודיים לאור המורכבות והצורך בידע מקצועי ספציפי של השופט.״
עו"ד גליה זלצר ליפשיץ: ״נהוג לומר שלעולם בית המשפט הוא הפוסק האחרון. אבל בפועל כולנו יודעים שכאשר בית משפט ממנה מומחה מטעמו, הוא מסיר מעצמו את ההכרעה ובעצם המומחה הרפואי מחליף את השופט. זו בעיה, כי בית משפט רשאי למנות מומחה מטעמו בכל שלב. הדרך שלי לנסות להתגבר על זה היא להתנגד כאשר אני לא בטוחה לאיזו אסכולה משתייך המומחה. כך לפחות גם חוות הדעת של המומחה שלנו מהווה ראייה בתיק״.
עו״ד חנן דורון, מנהל תחום הרשלנות הרפואית במשרד עורכי הדין בלט, גוט, אלוני: ״רוב התיקים לא מתאימים ללכת להליך גישור. אני חסיד גדול של הליכי גישור, אני מחזיק מאוד מהכלי הזה ומתפעל מהיכולת של מגשרים לסיים תיקים. עם זאת, רוב התיקים לא מתאימים ללכת להליך גישור. צריך לעשות את זה בשלב הנכון עם המגשר הנכון. התקנות שמו 'וי' והתוצאה היא שאנחנו לא הולכים לגישורים האלה בסוף. התקנות הן כישלון ויקרו את התהליכים המקדמיים שהם חשובים מאוד בעיקר בתיקי רשלנות רפואית״.
עו״ד יונתן דיוויס נשיא האגודה לרפואה ומשפט בישראל: ״התקנות החדשות לא מתאימות בתיקי נזיקין בכלל ורשלנות רפואית בפרט. אין לנו פתרון למוסד המומחה הרפואי מטעם בית המשפט. הפרוצדורה תפסה את מקום המהות. בואו לא נתעלם שיש שינויים משמעותיים שעוברים על עולם הרפואה והמשפט והם משפיעים על הפרוצדורה. המהפכה הטכנולוגית בעולם הרפואה משפיעה עלינו לטוב ולרע. הרופא היום נתון בנאמנות כפולה, החובה הראשונה למטופל אבל הוא עובד גם מול קופת החולים והתקציב שלה - הוא נמצא בניגוד עניינים״.
עו״ד אלעד דנוך: ״יש לבצע רפורמה בתחום חוות הדעת בנזיקין ויפה שעה אחת קודם. רפורמה ראויה תייעל ותקצר את חיי התיק, תחסוך זמן שיפוטי, תפחית עומסים וגם עלויות כספיות לבעלי הדין. יש לפעול לשינוי חקיקתי שיאפשר לעורכי דין וללקוחותיהם ׳לשכפל׳ אחוזי נכות שניתנו בביטוח לאומי גם לצורך תביעות נזיקין שאינן תאונות דרכים - מה שיאפשר לבעלי הדין, שגם ככה נפגעו בכושר ההשתכרות, מסלול ירוק ומהיר בדרך לפיצוי״.
עו״ד גלעד ברמן: "נקודת המוצא תמיד היא כי ההליך המשפטי מתנהל בצורה אובייקטיבית. אין מקום לקביעות פסיכולוגיות אודות מגשרים או מומחי בית משפט כבעלי תפקיד הצבועים בצבעי תביעה או הגנה. חריגים קיימים תמיד ובהם יש לטפל. יש לשאוף לטיוב הליך הגישור בדגש על מקצועיות המגשרים והתאמתם גם במסגרת הליך המהות. מומחי בית משפט הם כלי נוסף בארגז הכלים של השופט המשמשים אותו בבואו להכריע. המדובר בכלי חשוב ועלינו כעורכי הדין לוודא כי השימוש בו מבוצע בצורה מושכלת בהלימה לאופי התיק והפלוגתאות שבו ולא כברירת מחדל לכל מחלוקת. במקרים של מחלוקת בגובה הנזק בלבד, אין מניעה לקבל הערכה מכרעת של מומחה מוסכם או מטעם בית המשפט. יש לערוך ריביזיה בתקנות סדר הדין האזרחי בכל הנוגע לתיקי נזיקין כך שיתאימו למציאות ולכמות התיקים המתנהלים בבתי המשפט״.
עו״ד ישראל וינברג: "לא ניתן לעבור לסדר היום על התופעה החמורה מאד של חוות הדעת ׳הכפולות׳, שנותנים רופאים עובדי המדינה לבתי המשפט, בתיקי רשלנות רפואית. מדובר, בתופעה חמורה, אשר מטילה דופי כבד, בהתייחס לתיקים רבים, שמתנהלים כיום וגם כאלה שהסתיימו והוכרעו בעבר. תופעה זו צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שעוסק במקצוע ואשר הצדק והאמת יקרים להם. למען שמירה על כבוד המערכת השיפוטית ואמון הציבור, חייבים לחקור את התופעה, כמו גם את המקרים הספציפיים של חוות דעת פרופסור יריב יוגב (תחקיר של ערוץ 12) אם אכן הדיווחים שהתפרסמו בטלוויזיה עליו נכונים. חייבים לחקור ביסודיות את התופעה בכללותה, כדי להבין עד כמה המדובר בתופעה רחבה ואיך ניתן לעקור תופעה קשה זו מהשורש".
עו״ד תומר בכר: "למרבה הצער התחושה הרווחת בקרב הציבור היא שבבתי המשפט לא נעשה צדק בכל הקשור לתיקי רשלנות רפואית. ההליכים הארוכים, עצם מינוי המומחים מטעם בתי המשפט למרות הבעייתיות הידועה שבכך, הלחץ שמופנה אל הצדדים לפנות להליך גישור במקום לנהל את התיק בפני שופט וכו', הם רק חלק מהגורמים לתחושה זו. הגיעה העת לרפורמה אמיתית בתחום הזה שתייצר משוואה חדשה ומאוזנת יותר בין תובעים ונתבעים".
יאיר סקלסקי: ״תקנות סדר הדין האזרחי החדשות הן קטסטרופה, לא פחות, בכל מה שקשור בניהול תיקי רשלנות רפואית. מעבר לעובדה שהחלק המהותי שבהן לא מיושם, על ידי חלק גדול מהשופטים, החלק הטכני מסרס את הבירור העובדתי והמהותי ומקשה על תובעים ברשלנות רפואית להוכיח את התביעה. התוצאה היא אחד משניים: או שתובעים יוותרו על ניהול ההליך או שיתעקשו על ניהול אגרסיבי וארוך, כולל ניהול הוכחות ויאריכו את ההליך ויעמיסו על בית המשפט. אני כמובן מאמץ את האפשרות השנייה וכיום, לצערי, זו הדרך להוכיח את התביעה, לנסות להביא למעט צדק ולמקסם את בפיצוי ללקוחות.״
עו"ד גלית קרנר: "מינוי מומחה רפואי על ידי בית משפט ״באוטומט״ בתביעות רשלנות רפואית, בטח בתביעות נגד המדינה, זה עוול מובנה לתובעים פרטיים וראוי לנהל את התביעות ללא מינוי מומחה מטעם בית משפט שפעמים רבות מוטה לטובת הנתבעים מתוקף עבודתו בבית חולים ממשלתי.״
עדי וייס: יש בעייתיות רבה עם מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתביעות רשלנות רפואית. ראשית, מדובר, למעשה, בהעברת סמכות ההכרעה בתיק מהשופט אל הרופא המומחה וזאת מאחר ובתי המשפט מסתמכים, כמעט במאת האחוזים, על קביעות המומחה. כמובן שיש בכך עיוות של שיטת המשפט ושל דיני הנזיקין וזאת מאחר והשופט אמור להכריע, בתביעת רשלנות רפואית, לפי מאזן ההסתברויות (כלומר: על התובע להוכיח תביעתו ב 50% בלבד), בעוד שרופאים מומחים, אשר מורגלים בכתיבת מחקרים ומאמרים רפואיים, דורשים רמת וודאות של מעל 90% (למעשה "מעבר לספק סביר"). זו גם הסיבה מדוע הסיכוי לכך שהמומחה יקבע שלא הייתה רשלנות גבוה, לאין שיעור, מהסיכוי בו ייקבע שהייתה רשלנות. בנוסף לכך קיים, כמובן, החשש (המוצדק) של תובעים שהמומחה שיתמנה לא יהיה אובייקטיבי. במדינה קטנה, כמו שלנו, כל הרופאים הבכירים (שהם המומחים שמתמנים על ידי בתי המשפט) מכירים זה את זה: הם נפגשים בכנסים מקצועיים, קוראים מאמרים אחד של השני, עובדים באותו מוסד וארגון בריאות ולכן הסיכוי שיתמנה מומחה שלא מכיר את הגורם הנתבע - קלוש. מעבר לכך, הרי, ברור לכל מומחה שיתמנה כי בפעם זו נתבע קולגה שלו, אבל בפעם הבאה זה עלול להיות הוא שנתבע ולכן ברור שאף מומחה, הגון ככל שיהיה, לא יוכל להתעלם ממחשבה זו."
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
