• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • גזבר: ד"ר דוד דביר
  • מזכיר: פרופ' יעקב דרייהר
  • מתאמת: מלי קושא
חדשות

פיתוח ישראלי: טיפול פסיכדלי לפוסט טראומה בתרסיס ננוטכנולוגי

שיתוף פעולה בין חוקר מאוניברסיטת בן גוריון וחברת ביופרמצבטיקה ישראלית צעירה הוביל לפיתוח תרסיס אף המחדיר חומרים פסיכדליים למוח באמצעות ננו-חלקיקים ומיועד לטיפול ב-PTSD

פטריות המכילות את החומר Psilocybin. אילוסטרציה

תרסיס לאף המבוסס על ננוטכנולוגיה ומאפשר מעבר מיידי למוח של ננו-חלקיקים כמו החומר הפעיל בפטריות הזיה, פסילוציבין, הוצג השבוע בכנס Biomed Israel 2022 שנערך בתל אביב.

מפתחי החידוש הזה ובראשם פרופ' אמנון סינטוב מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וחברת הביופרמצבטיקה הצעירה מדריגל (Madrigal Mental Care) שעוסקת בפיתוחים בננוטכנולוגיה, טוענים כי התרסיס יהיה מיועד לטיפול בפוסט טראומה. חברת מסחור התגליות והפיתוחים של אוניברסיטת בן גוריון, Technologies BGN, העניקה לו רישיון שימוש.

בעת הצגת החידוש בכנס נמסר כי המערכת הננוטכנולוגית המתקדמת - כאמור תרסיס אף - מאפשרת החדרת ננו-חלקיקים אורגניים למוח. ננו-חלקיקים מתכלים אלה עוטפים מולקולות של חומרים פסיכדליים, כמו פסילוציבין, המרכיב הפעיל בפטריות הזיה, כמו גם קטמין, מסקלין, MDMA.

פרופ' סינטוב מסר כי "מספר גדל והולך של מחקרים מצביעים על יתרונות השימוש בחומרים פסיכדליים במינונים נמוכים לטיפול במחלות נפש כרוניות וחריפות כגון PTSD, דיכאון, חרדה, תסמונת כפייתית טורדנית ואפילו בהתמכרויות. בגלל ההשפעה רבת העוצמה שלהם על המוח האנושי, חייבים להיות מסוגלים להשתמש בחומרים אלה בצורה בטוחה ובמינונים מדויקים. הננוטכנולוגיה החדשנית שלנו מאפשרת אריזה המינונים המדויקים של התרופות בננו-חלקיקים החודרים ישירות למוח דרך האף, בתרסיס, בצורה יעילה, מהירה ובטוחה".

דוד גבאי, מייסד-משותף ויו"ר "מדריגל", הוסיף: "לננו-חלקיקים המתכלים בגוף יתרון משמעותי על פני השיטות הקיימות כיום של הסעת תרופות למוח מבחינת יציבות התרופה ורמת הדיוק. ניסויים בתרביות של תאי מוח שבוצעו במעבדתו של פרופ' שמעון בן שבת, חוקר ראשי השותף בפיתוח, במחלקה לביוכימיה ופרמקולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, הראו שהמינון של הפסילוציבין שבו משתמשים בתרסיס בננו-חלקיקים היה יעיל לטיפול בתאי מוח מודלקים".

החברה הגישה בקשה לקבלת פטנט על הפיתוח שלה והודיעה שתחל בקרוב בניסויים פרה-קליניים במכרסמים במטרה לקבל אישורי יעילות ובטיחות, ועל פי התכנית תשיק ניסויים בבני אדם בשנה הבאה.

ד"ר גלית מזוז פרלמוטר, סמנכ"לית בכירה לפיתוח עסקי ב-BGN Technologies, הוסיפה: "מיליוני בני אדם בעולם מתמודדים כיום עם בעיות נפשיות כרוניות כמו הפרעת דחק כפייתית (פוסט טראומה, PTSD) ויש צורך עמוק בטיפולים טובים יותר עבורם מאלה שניתנים כיום".

הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) יכולה להשפיע על אנשים שחוו אירועים טראומתיים או מסכני חיים. הם מתקשים לאחר מכן לבצע מטלות יומיומיות לאורך זמן. תסמיני PTSD עשויים להתחיל בתוך חודש מהאירוע הטראומתי אך יכולים להופיע גם לאחר שנים. בין השאר הם כוללים קשיים משמעותיים במצבים שונים בחיי החברה ובעבודה. לרוב מקבצים את תסמיני ה-PTSD לארבע קבוצות: זכרונות טורדניים, הימנעות, שינויים שליליים בקוגניציה ובמצב הרוח ושינויים בתגובות פיזיות ורגשיות. על פי ההערכה, כ-3.5% מהמבוגרים בארה"ב סבלו מ-PTSD בשנה האחרונה.

הטיפול ב-PTSD, כולל פסיכותרפיה כמו גם טיפול תרופתי, משפיע על המוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין (תרופות מסוג SSRI ו-SNRI). שיעור ההחלמה בעזרת טיפולים אלה מגיע לכל היותר ל-50%, שיעור המדגיש את הצורך בגישות חדשות.

בשנים האחרונות התגבר העניין בטיפול ב-PTSD בעזרת חומרים פסיכדליים, כולל פסילוציבין (הנקשר לקולטן 5HT2A), MDMA (אקסטזי), ו-LSD. משנת 2019 הושקו מעל 40 ניסויים קליניים הבוחנים את ההשפעה של חומרים פסיכדליים על מצבים פסיכיאטריים, כולל PTSD. ניסוי קליני Phase 3 לטיפול ב-PTSD בעזרת MDMA הראה שחודשיים לאחר הטיפול, 67% מהמשתתפים בקבוצת ה-MDMA לא הוגדרו יותר כסובלים מ-PTSD, לעומת 32% בקבוצת הפלצבו. שוק החומרים הפסיכדליים הרפואיים צפוי להגיע ל-40 מיליארד דולר ב-2027, על פי ההערכה של Databridge.

נושאים קשורים:  פוסט-טראומה,  ננוטכנולוגיה,  אוניברסיטת בן גוריון,  חברת מדריגל,  חדשות,  חומרים פסיכדליים,  פרופ' אמנון סינטוב
תגובות