• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • גזבר: ד"ר דוד דביר
  • מזכיר: פרופ' יעקב דרייהר
  • מתאמת: מלי קושא
חדשות

חוקרים בטכניון גילו מנגנון לתיקון שברים ב-DNA

המנגנון החדש שהתגלה עשוי לסייע בתיקון נזקים ב-DNA, לקדם את הבנת ההפרעות שלו במצבי חולי שונים בניסיון למנוע התפתחות מוטציות ומוות של תאים

הדמיית נזקים ב-DNA. צילום: שאטרסטוק

מאמר של חוקרים מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, שהתפרסם השבוע (ג') בכתב העת Nature Communications, שופך אור על אחד המנגנונים האחראים לתיקון נזקים ב-DNA. המאמר משותף לקבוצות המחקר של פרופ' ארנון חן ופרופ' אריאל קפלן.

שמירה על שלמות הגנום חיונית לתפקודם של כל האורגניזמים ולהישרדותם. הגנום מאוים על ידי קשת רחבה של גורמים סביבתיים (חיצוניים) ואנדוגניים (שמקורם בפעילות האורגניזם עצמו) – גורמים המחוללים בכל יום אלפי אירועי נזק ל-DNA בכל תא. נזקים חמורים במיוחד הם השברים הכפולים, המתרחשים בכל סוגי האורגניזמים ועלולים לגרום למוטציות מזיקות ולמוות של תאים.

במהלך האבולוציה פיתח התא החי מנגנוני תיקון מתוחכמים לשברים מסוכנים אלה. בחיידקים, תיקון השברים מאותחל על ידי RecBCD, אנזים הפורם בכוח את צמדי הבסיסים המרכיבים את הסליל הכפול של ה-DNA באזור הנזק כהכנה לשלבים הבאים הנדרשים לתיקון מלא. את האנרגיה לתהליך שואב האנזים ממולקולות ATP, נשאיות האנרגיה של התא.

בתהליך האמור נפרמים יותר מ-1,600 צמדי בסיסים בשנייה – מהירות עצומה במונחים ביולוגיים. כדי להגיע למהירות זו, RecBCD נזקק לאלפי מולקולות ATP בכל שנייה. תהליך זה סותר לכאורה את העובדה שתאים הסובלים מנזקי DNA מאופיינים ברמות נמוכות יחסית של ATP.

כיצד, אם כן, מגשר התא על הפער? כיצד מגייס האנזים במהירות כה רבה את מולקולות ה-ATP הנדרשות לתיקון? בשאלות אלו דן המאמר שפורסם על ידי שתי קבוצות המחקר הטכניוניות ושופך אור על מנגנון הפעולה יוצא הדופן של RecBCD.

ד״ר ראני זנאנירי, ד״ר סיבאסוברא מנגאפורם וד״ר ורה גיידר גילו במחקר זה את קיומם של אתרי קישור נוספים למולקולות ATP ב-RecBCD. מולקולות אלו נקשרות לאותם אתרי ביניים ומהם הן עוברות למקום המדויק שבו הן נדרשות.

אתרי הקישור שגילו חוקרי הטכניון יוצרים למעשה "משפך" למולקולות ATP, המתעל את ה״דלק״ לעבר שני ה״מנועים״ של RecBCD ביעילות ובמהירות. הגילוי מבוסס על שימוש במגוון רחב של כלים ביו-פיזיקליים וניסויים בתאים חיים (חיידקי E. coli).

תיקון נזקי DNA ממלא תפקיד מרכזי בפיזיולוגיה של תאים בכל העולם החי, מה שמעיד על מרכזיותו ועל התפתחותו בשלב קדום באבולוציה. לפיכך, למנגנון החדש שהתגלה עשויות להיות השלכות לא רק על פעילות אנזימטית כשלעצמה אלא גם על תיקון DNA בתאי גופנו ועל הבנת ההפרעות שלו במצבי מחלה שונים.

המאמר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע והקהילה האירופית.

נושאים קשורים:  הטכניון,  מחקר,  DNA,  מוטציות,  פרופ' ארנון חן,  פרופ' אריאל קפלן,  חדשות
תגובות