משרדי הבריאות והאוצר מתכננים להנהיג "מודל נורווגי" כמהלך נוסף ומשלים לעידוד סטודנטים ישראלים הלומדים בבתי ספר איכותיים לרפואה בחו"ל, לסיים את הלימודים בהם ולשוב לארץ לאייש תקנים בבתי חולים מקומיים.
עוד בעניין דומה
המהלך יכלול מיון מוקדם ובחירה של הסטודנטים שייצאו לאוניברסיטאות מוכרות בחו"ל מתוך רשימה סגורה שיגבש משרד הבריאות ומימון חלקי או מלא של לימודיהם, עד כ-400 אלף שקל לסטודנט. בתכנית ייכללו 300-400 סטודנטים בשנה. כך דיווחה הבוקר (ג') רוני לינדר ב"דה מרקר".
חלק מהמימון יינתן כמענקים מלאים למי שיתחייב להתמחות בבתי חולים ובקופות החולים, במחלקות שבהן קיימת מצוקת כוח אדם ומתקשות לאייש תקני מתמחים במועמדים ראויים, בעיקר בפריפריה. מודל דומה הונהג בנורווגיה עוד בשנות ה-90. במדינות נוספות באירופה הלכו בעקבותיה.
המהלך נועד להשלים את התכנית להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל מ-880 ל-1,200 בתוך חמש שנים אבל היעד המוצהר: להביא לכך ש-60% ממקבלי רשיון רפואה בישראל – כ-1,200 סטודנטים – יהיו בוגרי האוניברסיטאות בארץ ורק 40% – כ-800 – בוגרי לימודי רפואה בחו"ל. כיום היחס הזה הפוך.
לפי התכנית המתגבשת הסטודנטים ייבחרו מקרב אלפי מועמדים לרפואה שלא התקבלו ללימודים בישראל, בהליך מיון המורכב מציוני הפסיכומטרי והבגרות ובחינות נוספות שטרם נקבעו. המתקבלים ללימודים יוכלו לבחור בין שני מסלולי מימון מרכזיים: הלוואה ללא ריבית בסך של עד 400 אלף שקל לכל אורך התואר כאשר לאחר קבלת הרישיון בישראל יוחזר למדינה רק סכום הקרן ללא ריבית, או מסלול של הלוואה שהופכת למענק למי שיחזור לישראל ויתמחה באחד המקצועות הנדרשים או באחד מבתי החולים בפריפריה.
לינדר ציינה בדיווחה כי ישראל נמצאת במקום האחרון בעולם המערבי בייצור רופאים משלה: 58% מהרופאים החדשים ב-2020 למדו בחו"ל, פי שלושה מהממוצע במדינות ה-OECD. מספר המקומות המוגבל בפקולטות בישראל מוביל גם לתנאי הקבלה הקשים ביותר באקדמיה וגורמים לאלפי ישראלים לצאת מדי שנה ללמוד בחו"ל, על חשבונם וחשבון הוריהם.