מחקרים

מה השכיחות וההשפעה של היווצרות מוטציות TP53 במהלך טיפול ב-AML?

מחקר חדש מראה כי ישנה שכיחות גבוהה של מוטציות TP53 במהלך טיפול ב-AML, ובפרט בטיפול אינטנסיבי, וכי המוטציות קשורות לפרוגנוזה גרועה

לוקמיה (צילום: אילוסטרציה)

מוטציות TP53 בקרב חולי לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) קשורות לעמידות לטיפולים המקובלים, ולתוצאים עגומים. עם זאת, מעט ידוע על אודות שיעור ההיארעות של מוטציות TP53 הניתנות לזיהוי המתרחשות במהלך הטיפול ב-AML, ועל ההשפעה שלהן על הפרוגנוזה של החולים.

במחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Hematology ערכו החוקרים ניתוח רטרוספקטיבי של 200 מטופלים עם אבחנה חדשה של AML וגן TP53 מזן הבר, שמחלתם הייתה עמידה לטיפול המקובל, או שחוו הישנות מחלה לאחר הטיפול.

עשרים ותשעה מטופלים (15%) פיתחו מוטציית TP53 חדשה הניתנת לזיהוי, סביב מחלה חוזרת/עמידה. השכיחות האללית החציונית (VAF) עמדה על 15% (טווח, 1.1%-95.6%). מוטציות TP53 היו שכיחות יותר לאחר טיפול אינטנסיבי בהשוואה לטיפול בעצימות נמוכה (23% לעומת 10%, בהתאמה; p = 0.02) ובקרב מטופלים שעברו השתלת תאי גזע המטופואטיים לעומת אלו שלא עברו השתלה (36% לעומת 12%, בהתאמה; p = 0.005).

TP53 VAF נמוך היה קשור לסיכוי מוגבר להפוגה מלאה (CR) או להפוגה מלאה עם התאוששות המטולוגית לא מלאה (CRi) בהשוואה ל-TP53 VAF גבוה (שיעור CR/CRi של 41% עבור VAF < 20%, לעומת 13% עבור VAF ≥ 20%, בהתאמה).

המשך החציוני להישרדות הכוללת (OS) לאחר רכישת מוטציית TP53 היה 4.6 חודשים, עם הישרדות כוללת לשנה של 19%.

TP53 VAF בעת ההישנות היה קשור באופן מובהק להישרדות הכוללת. משך ההישרדות הכוללת החציוני של חולים עם TP53 VAF ≥ 20% עמד 3.5 חודשים, לעומת 6.1 חודשים בקרב מטופלים עם TP53 VAFי< 20% (p < 0.05).

לסיכום, במהלך הטיפול במחלת ה-AML עשויות להיווצר מוטציות TP53 חדשות. בעידן של טיפולים ב-AML המכוונים ל-TP53, ניטור רציף למוטציות TP53 עשוי להיות רלוונטי יותר ויותר.

מקור: 

Alwash, Y et al. American Journal of Hematology. 2021 Nov 1;96(11):1420-1428.doi: 10.1002/ajh.26314

נושאים קשורים:  מחקרים,  לוקמיה מיאלואידית חריפה,  מוטציות,  AML
תגובות