• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • גזבר: ד"ר דוד דביר
  • מזכיר: פרופ' יעקב דרייהר
  • מתאמת: מלי קושא
חדשות

בילינסון: ניתוח לגירוי מוחי עמוק לחולי פרקינסון בהרדמה חלקית

בהליך ניתוחי חדשני חולה פרקינסון נותח לשם גירוי מוחי עמוק באמצעות קוצב-מוח בהרדמה חלקית

צוות בילינסון שביצע את הליך ההשתלה של קוצב מוחי באמצעות קטמין . קרדיט: בית החולים

במרכז הרפואי בילינסון בוצע השבוע הליך ניתוחי חדשני שלדברי בית החולים נעשה לראשונה בישראל, אולי אף בעולם, ושבו חולה פרקינסון נותח לשם גירוי מוחי עמוק באמצעות קוצב-מוח (DBS; Deep Brain Stimulation) אולם בהרדמה חלקית בעוד שקודם לכן מטופל שעבר הליך כזה היה ער בזמן הניתוח.

ההליך מלווה במחקר שבו נבדקת השפעת חומר ההרדמה קטמין במינון נמוך על הצלחת הניתוח. התברר שבשיטה זו ניתן לבצע את הניתוח בדיוק מירבי תוך רישום הפעילות המוחית ובדיקת השפעת הגירוי על המטופל.

בהודעת בילינסון לתקשורת נמסר עוד: "בשיטה זו המטופל נמצא במצב הדומה ל"שנת חלום", להרגיש תחושת אופוריה ורוגע בזמן הניתוח, ולצאת ממנו בהרגשה טובה מהניתוח. כל זאת בניגוד לשיטה הסטנדרטית המקובלת שבה הניתוח נעשה כשהמטופל ער, ולעיתים קרובות חווה חרדה ואי נוחות שעלולות להשפיע לרעה גם על מהלך הניתוח ועל תוצאותיו."

פרקינסון , מחלה נוירולוגית, שכיחה בגילאי הביניים של 50 ומעלה גורמת בראש ובראשונה להפרעות תנועה – רעד, נוקשות ואיטיות בפעולה גופנית. הניתוח לגירוי מוחי עמוק נותן פתרון ארוך-טווח לתסמינים התנועתיים, משפר דרמטית את תסמיני הרעד, הנוקשות, האיטיות בתנועות הגוף, בהליכה, וכן בתנועתיות היתר, דיסקינזיה, המטרידים את החולים ופוגעים בתפקודם היומיומי. בישראל כ 100 אלף חולי פרקינסון.

עוד נמסר בהודעת בית החולים על ההליך שבוצע: "כיום ניתוחים מהסוג הזה נעשים במרכזים הרפואיים המובילים בארץ ובעולם בעירות, בשל הצורך לרשום את פעילות המוח בזמן הניתוח ולכוון את האלקטרודה המושתלת למקום הנכון במוח. רוב חומרי ההרדמה הסטנדרטיים שבשימוש מדכאים את הפעילות המוחית ולכן לא מאפשרים רישום מוחי. עקב כך, לא ניתן להשתמש בהם להרדמה .

במחקר זה נבדקה האפשרות להשתמש בקטמין במינון נמוך לצורך יצירת תחושת "אופוריה" ו"ניתוק" (דיסוציאציה) של המטופל בזמן הניתוח, כך שלא יחווה כאב, חרדה או אי נוחות אחרת וכל זאת ללא הפרעה לרישום המוחי וללא פגיעה ביכולת הדיוק והניווט של האלקטרודה לאתר המטרה המוחי.

קטמין היא תרופה מוכרת ונמצאת בשימוש ברחבי העולם שנים רבות להרדמה ולטיפול בחולים עם מחלות מוחיות שונות ביניהן אפילפסיה וחבלות ראש. נחשבת לחומר הרדמה ייחודי בשל תכונותיה ההיפנוטיות ומשככות הכאב. באחרונה אושרה בישראל לשימוש גם בטיפול בדיכאון ובכאב כרוני. יש גם עדויות על שיפור בזיכרון ובחשיבה תחת שימוש בקטמין.

את הליך המחקר המלווה את הפרוצדורה החדשנית מובילה ד"ר עידית תמיר, מנהלת היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית בבילינסון. במחקר שני שלבים: בראשון נעשתה הערכה רטרוספקטיבית שכללה 12 מטופלים ונבדקה בטיחות השימוש בקטמין להרדמה בניתוחי DBS. בהתבסס על תוצאות שלב זה, בוצע באופן פרוספקטיבי, אקראי וכפול-סמיות על 30 מטופלים, מחציתם קיבלו את הקטמין במהלך הניתוח ומחציתם קיבלו פלסבו (אינבו). בשלב הזה נבדקו בטיחות ויעילות השימוש בקטמין. דו"ח על תוצאות המחקר לשלביו השונים הוכן לפרסום בכתב עת מקצועי.  מבחינת חווית המטופל והצלחת הניתוח. תוצאות מחקרים אלו עומדים כעת לקראת פרסום בספרות המקצועית.

נושאים קשורים:  חדשות,  פרקינסון,  ניתוח מוח,  המרכז הרפואי "בילינסון",  גירוי מוחי,  קטמין,  הרדמה
תגובות
אנונימי/ת
29.12.2021, 19:03

מברך את הצוות בבילינסון אך זה אינו חדש, לא בארץ ולא בעולם. הרבה מטופלים עוברים הניתוח הזה בהצלחה רבה תחת הרדמה כללית או סדציה מבוקרת כולל ילדים עבור דיסטוניה