שתי ועדות בוחנות עתה מחדש את הסילבוס ושיטות הלימוד בבתי הספר לרפואה בישראל, לאחר שארה"ב הודיעה כי החל ב-2024 רק בוגרי בתי ספר לרפואה במדינות שיוכרו על ידי ה-WFME, הפדרציה העולמית לחינוך רפואי והרגולטור המקומי – ובישראל זהו המל"ג – יוכלו ליטול חלק ב-Fellowships – השתלמויות עמיתים ובהתמחויות בחידושים טכנולוגיים בפרוצדורות רפואיות בבתי חולים בארה"ב. האמריקנים דורשים עתה שהמל"ג יוכר כמפקח פעיל על איכות ההוראה האקדמית, דיווחה הבוקר רוני לינדר ב"דה מרקר".
עוד בעניין דומה
בראש אחת משתי הוועדות מטעם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) עומדים פרופ' רבקה כרמי ופרופ' אהוד גרוסמן, מומחה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי שיבא ודיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, שהמגזין "פורבס" כלל ברשימת הרופאים והרופאות הטובים ביותר בישראל לשנת 2021.
הוועדה השנייה היא בינלאומית אך חבריה מונו על ידי המל"ג – שלושה מהם מומחים בעלי שם עולמי בתחום החינוך הרפואי ועוד 2 ישראלים – פרופ' חיים ביטרמן ופרופ' אורית קרניאלי-מילר, ראש החוג לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.
בדיווח של לינדר צוטטו סגן יו"ר המל"ג אדו פרלמן, פרופסור אמריטוס בפקולטה לרפואה בטכניון ופרופ' ביטרמן, לשעבר סגן הדיקן בבית הספר לרפואה בטכניון, הרופא הראשי בשירותי בריאות כללית שהיה גם מנהל אסותא אשדוד שטוענים כי "מבחינת הסילבוס אנחנו בישראל מיושנים".
הם הדגישו כי נדרשת עתה רביזיה מרחיקת לכת ומהירה בלימודי הרפואה בישראל - והדרישה האמריקנית אמורה לזרז את הפעלתה. בין השאר מדובר בשינוי בסבב הפרה-קליני ובמקום הרצאות פרונטליות לעבור ללמידה וחשיבה עצמית, בכיתות של עד 20 סטודנטים ובקבוצות קטנות שבהן דנים במקרים קליניים ודרכם את נושאי הפיזיולוגיה וכן הוספת התנסויות במרפאות קהילה.
עד כה בדקה הוועדה הבינלאומית את תוכניות הלימוד ודרכי ההוראה בבתי הספר לרפואה בטכניון ושל אוניברסיטת בר אילן בצפת ובהמשך ייבחנו כל השאר. רק אם ייושמו דו"חות הוועדה הזאת ויהיו שינויים בדרכי הלמידה יוכלו בוגרי אותם מוסדות בארץ לצאת להתמחויות-על ו"פלושיפ" בארה"ב.