• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • גזבר: ד"ר דוד דביר
  • מזכיר: פרופ' יעקב דרייהר
  • מתאמת: מלי קושא
מחקרים-Covid-19

מחקר ישראלי: הפגיעה המרכזית של נגיף הקורונה היא בתאי המערכת החיסונית והמיטוכונדריה

מהמחקר שהוביל פרופ' דן מישמר עולה כי הסיבה לאופי הסוער של המחלה מתבטאת ב"סערת הציטוקינים" המתחוללת במערכת החיסונית

הפגיעה המרכזית במחלת נגיף הקורונה קוביד-19 היא דווקא בתאי המערכת החיסונית של הגוף ולאוו דווקא בתאי הריאות. יתר על כן: הפגיעה היא במיטוכונדריה – כך נטען במחקר חדש שנעשה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ופורסם בסוף השבוע שעבר ב- iScience. לדעת עורכי המחקר אותר בו הגורם המרכזי במחלה. כמו כן אוששה השערה קודמת בדבר הפגיעה שמחולל הנגיף בכלל משק האנרגיה של הגוף.

המחקר שהוביל פרופ' דן מישמר, נשיא החברה הגנטית בישראל וראש הקתדרה לגנטיקה וגנומיקה במחלקה למדעי החיים באוניברסיטה בבאר-שבע יחד עם  עמית צירמן והדר מדיני, הצביע על כך שחולי קורונה אמנם חווים קשיי נשימה שבמקרים קשים מצריכים אשפוז ואף הנשמה בבית החולים – אבל הסיבה לאופי הסוער של המחלה, מתבטאת ב"סערת הציטוקינים" המתחוללת במערכת החיסונית. באמצעות שיטה המבוססת על ביולוגיה חישובית, ניתח צוות המחקר במשך שנה, את ביטויי הגנים במערכת הגנטית של חולים מרחבי העולם – והצביע על כך שהפגיעה הקשה ביותר היא בביטוי הגן mtDNA – כלומר בשיבוש תפקודה של המיטוכונדריה, האברון המרכזי במערך התאים מייצרי האנרגיה.

פרופ' מישמר: "נגיף הקורונה מזוהה עם מחלת ריאות חריפה. אולם

פרופ' דן מישמר, צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
התמונות באדיבות אוניברסיטת ב.ג.

בעבודה זאת הראנו כי  המיטוכונדריה – שניתן להגדירה כשחקן המרכזי בהתנהלות תקינה של הגוף – היא שנפגעת קשה במיוחד מתקיפת הנגיף."

כשבודקים את אופן התקדמות המחלה, מבחינים בתופעה שכבר מוכרת מאז שפרצה המגפה לתודעה הציבורית  ונקראת 'סערת ציטוקינים'. היא מעידה על תסמינים כמו חום, נפיחות ועייפות קיצונית. השערת החוקרים הייתה שסערת הציטוקינים מעידה על פגיעה במערכת החיסונית, ובמקרה של הקורונה מושפעת בצורה משמעותית מהפגיעה הקשה במיטוכונדריה.

פרופ' מישמר: "שיערנו, שכיוון שסערת הציטוקינים היא חלק אינטגרלי מהמחלה, וזו מביאה למצב הקשה שלה – הבעיה המרכזית בה לא נמצאת רק בריאות אלא דווקא במערכת החיסונית".

במהלך המחקר נבדקה "בקרת הגנים" של המיטוכונדריה בקרב חולי

הדוקטורנטית הדר מדיני, צילום: אורי ערמן
התמונות באדיבות אוניברסיטת ב.ג.

קורונה. באמצעות ניתוח מידע ביו-אינפורמטי, כולל בדיקת של החומר הגנטי בדגימות של רקמות ותאים בודדים, תוך שימוש בעקרונות של הביולוגיה החישובית, הוברר כי הפעילות ובקרת המיטוכונדריה הם שנפגעו ובמיוחד בתאי המערכת החיסונית. "הבעיה הזאת חזרה על עצמה ככל שבדקנו יותר דגימות ואז הבנו שמדובר בתופעה", הסבירה הדוקטורנטית מדיני.

"כעת, משהתקבלו התוצאות המפתיעות במחקר הזה, יש מקום להציע לחולי קורונה טיפול שיתמקד בחידוש הפעילות התקינה של המיטוכונדריה. הטיפולים מהסוג הזה קיימים, אבל צריך לתעל לשם את צורת החשיבה כדי להקל על החולים", הדגיש פרופ' מישמר.

המחקר נתמך על ידי האקדמיה הלאומית למדעים, ISF.

נושאים קשורים:  חדשות,  19-COVID,  אוניברסיטת בן גוריון,  מיטוכונדריה,  המערכת החיסונית,  סערת ציטוקינים
תגובות