• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • גזבר: ד"ר דוד דביר
  • מזכיר: פרופ' יעקב דרייהר
  • מתאמת: מלי קושא
חדשות

חוקרי הטכניון והמרכז הרפואי שיבא הצליחו להנדס אוזן בהתאמה אישית

הטכנולוגיה מאפשרת ייצור שתלים מותאמים אישית לשיקום אוזניים שלא התפתחו כראוי | החוקרים מעריכים שהטכונלוגיה תוכל לשמש ליצירת שתלים אורתופדיים נוספים

מעבדת המחקר בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון ובמרכז הרפואי שיבא פיתחו טכנולוגיה יעילה לייצור שתלים אסתטיים מתפקדים, מותאמים אישית, לשיקום אוזניים שלא התפתחו כראוי. דיווח על החידוש הזה הופיע בגיליון האחרון של Biofabrication.

מיקרוטיה (Microtia) היא אוזן שהתפתחותה אינה תקינה ולכן היא קטנה ומעוותת. תופעה זו מתרחשת בכ-0.1 עד 0.3 אחוז מהלידות. לעתים, מעבר למצוקה האסתטית, מעורבים בתופעה זו גם ליקויי שמיעה. מאחר ששלד אפרכסת האוזן הוא סחוסי, מקובל לשקם מיקרוטיה באמצעות רקמת סחוס צלעי (costal cartilage) הנלקחת מאזור החזה של המטופל. שיטה זו כרוכה בכאב ובאי נוחות כמו גם בסיכון לסיבוכים נוספים. יתר על כן, יצירה של אוזן הדומה במדויק לאוזן השנייה מתבססת על כישוריו היצירתיים של המנתח ועל יכולות כירורגיות גבוהות.

מאחורי פיתוח הטכנולוגיה המתקדמת הזאת עומדים פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון וד"ר שי-יצחק דובדבני, רופא בכיר במחלקת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר, ראש המעבדה להנדסת רקמות במרכז הרפואי שיבא וד"ר אורית הררי שטיינברג, מנהלת המעבדה להנדסת רקמות ב"שיבא". במחקר רתמו החוקרים טכנולוגיות חדשות של הנדסת רקמות, שפותחו במעבדת לבנברג בהובלת הפוסט-דוקטורנטית ד"ר שירה לנדאו, ליצירה של שלד מתכלה שעליו גדל שתל אפרכסת מותאם אישית.

צילום: הטכניון

השלד הייחודי, המאפשר יצירה של אוזן חיצונית אסתטית ויציבה, מיוצר בהדפסת תלת ממד על פי הדמית CT. זהו שלד מתכלה (biodegradable) שעליו גדלים כונדרוציטים – תאים מתמחים שמהם בנוי הסחוס – ותאי גזע מניזכימליים. השלד מכיל נקבים זעירים בגדלים שונים, המאפשרים לתאים להיצמד זה לזה לכדי רקמת סחוס יציבה.

החוקרים מסבירים כי יצירת אפרכסת מהונדסת מתאי המטופל עצמו תפחית את הסבל והסיכון הנגרם לילדים כתוצאה מקצירת סחוס צלעי מגופם. בנוסף, היא תאפשר לבצע את הניתוחים כבר בסביבות גיל 6 ולא אחרי גיל 10 כנהוג כיום. הקדמת הניתוח לגיל צעיר יותר עשויה לצמצם את ההשלכות הפסיכולוגיות של מיקרוטיה על ילדים.

החוקרים עקבו אחר גדילת הסחוס בשלד במעבדה במשך עשרה ימים עד שישה שבועות ואז השתילו את האוזן במודל עכבר. התוצאה: קליטה מוצלחת של השתל ותפקוד ביו-מכני טוב של האוזן המלאכותית.

לדברי פרופ' לבנברג, "אחד האתגרים במחקר היה למצוא שיטה מתאימה להדפסה התלת מימדית, שכן יצירה של אוזן מחייבת שימוש בחומרים המתכלים בגוף בלי להזיק לו אבל במבנה חיצוני מאוד מדויק ועם נקבים זעירים. את כל זה הדגמנו במחקר הנוכחי, ואנו מעריכים כי אפשר יהיה להתאים את הטכנולוגיה שלנו ליישומים נוספים כגון שיקום אף ויצירה של שתלים אורתופדיים שונים".

ד"ר דובדבני ציין: "במחקר זה השגנו פריצת דרך משמעותית הודות לשילוב בין העולם הקליני לעולם המחקרי ולשיתוף הפעולה בין רופאים לחוקרים. מחקר זה הוא אבן דרך נוספת במעבר לטכנולוגיות מתקדמות ברפואה, שבהן השימוש בתלת מימד ובהנדסת רקמות יהווה חלק נכבד וייתן מענה מיטבי ומתקדם למטופלים".

נושאים קשורים:  מיקרוטיה,  פרופ' שולמית לבנברג,  ד"ר שי-יצחק דובדבני,  הטכניון,  שיבא,  מחקר,  הנדסת רקמות
תגובות