• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
חדשות

למרות תוספות התקציב בקורונה - מחלותיה הכרוניות של מערכת הבריאות נותרו בעינן

כך עולה מניתוח נתוני הדו"ח השנתי "מבט חטוף על מערכות הבריאות" של ארגון המדינות OECD, שפורסם הבוקר ב"כלכליסט"

"רופא משפחה שמטפל בכמה מטופלים ליום מרוויח יותר מרופא בבי"ח שעושה משמרות רבות". אילוסטרציה

הדו"ח השנתי של ה-OECD "מבט על שירותי הבריאות במדינות החברות בארגון", שפורסם אתמול (ג') חשף גם את העובדה ש"מגפת הקורונה לא ריפאה את המחלות הכרוניות מהן סובלת ישראל", דיווח הבוקר (ד') אדריאן פילוט ב"כלכליסט".

"הדו"ח מציב מראה מול פני ישראל, ומפרט את היתרונות והחסרונות המבניים במערכת הבריאות שלנו: השקעה נמוכה, מחסור בציוד מתקדם, מעט רופאים - אבל כל זאת מול יעילות גבוהה, שכר טוב ביחס למדינות האחרות ותוחלת חיים". הדו"ח כאמור מתרכז ב-2020, "שנת מגפת הקורונה, שבה מערכות הבריאות הציבוריות שיחקו תפקיד מרכזי וקיבלו משאבים עודפים באופן חסר תקדים".

"אין עוררין על כך, ציין פילוט בדיווחו, כי רופאים ואחיות חייבים להיות שיאני שכר. מערכת הבריאות מהווה מושא לגאווה לאומית. לכן נכון וצודק לפצות את העושים במלאכה בהתאם. ולראייה - הם שיאני השכר במערב. רופאים מומחים מרוויחים פי 4 מהשכר של ישראלי ממוצע, שהוא גבוה מהשכר החציוני - שכר שמחצית מהישראלים מרוויחים פחות ממנו.

עיקרי הנתונים בדו"ח ה-OECD: ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל עמדה ערב הקורונה על 7.5% מהתמ"ג ב־2019 לעומת כ-8.8% בממוצע באותה שנה בקרב מדינות ה-OECD (ממוצע). השינוי הגיע כאשר פרצה הקורונה: ההוצאה הלאומית לבריאות עלתה בישראל באחוז ל-8.5% מהתמ"ג. אבל כך גם במדינות המערב שהגדילו זאת ב-0.9%. המסקנה: מעשית מצבה היחסי של ישראל לא השתנה.

מערכת הבריאות הישראלית היא בין היעילות בעולם. הממשלה משקיעה בה מעט מאוד - אבל התפוקות יוצאות דופן. גם השנה ניצבת ישראל בקבוצת המדינות שבהן מעט השקעה כספית בבריאות אבל תוחלת חיים ארוכה. בקרב המדינות חברות הארגון המשקיעות מתחת לממוצע אך תוחלת החיים שלהן מעל הממוצע רק ספרד, קוריאה ואיטליה משקיעות יותר מישראל ומשיגות תוחלת חיים גבוהה מזו של ישראל. סלובניה ופורטוגל משקיעות יותר מישראל ותוחלת החיים נמוכה מזו של ישראל.

עוד מדווח כי גם כשבוחנים את התמותה הנמנעת באמצעות טיפול, טיפולי מנע או טיפול מהיר, ישראל היא שיאנית ביחס להוצאה הכספית בבריאות ואף מובילה במערב. גם כאשר בודקים את היחס בין ההוצאה לאיכות, נמדד על ידי מספר בדיקות הסרטן שמתבצעות, ישראל עם הוצאה מתחת לממוצע אך עם איכות ביצוע מעל הממוצע.

ישראל היא שיאנית הארגון, אחרי סלובניה, בביטוחים פרטיים וולונטריים (שב"נים): 84% מאוכלוסיית ישראל רכשו אותם לעומת 83% לפי דו"ח קודם. שאין חובה לרכוש אותם, כבר נרכשו על ידי 84% מאוכלוסיית ישראל. בדו”חות קודמים היה מדובר ב-83%. רק ל-8% מאוכלוסיית ישראל אין ביטוח פרטי וולונטרי כלל.

גם השנה שכר רופאי ישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח, שני אחרי צ'ילה. בהשוואה לשכר הממוצע במשק הוא פי 3.6 בקרב המומחים במערכת הציבורית, ופי 4 בקרב רופאים במערכת הפרטית. זאת לעומת ממוצע של 2.7 במערב. גם שכר האחיות – בישראל פי 1.4 לעומת השכר הממוצע במשק - מקום 5 בארגון. במונחי כוח קנייה - האחיות הישראליות בעשירייה הפותחת (מקום 9) ומרוויחות בממוצע 18% יותר מחברותיהן במערב.

במכשור הרפואי ובטכנולוגיות הדמיה לאבחון – מכשירי CT,יMRI ו-PET והזמינות של המטופל אליהם בקרבת מקום מגוריו – ישראל בחמישייה הסוגרת של המערב עם 4 המדינות המפגרות ביותר בארגון: קולומביה, מקסיקו, קוסטה ריקה והונגריה.

נושאים קשורים:  מערכת הבריאות,  תקציב הבריאות,  OECD,  שכר הרופאים,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
14.11.2021, 11:25

המחלות של המערכת נובעות לא ממחסור תקציבי , אלא ממחסור ברפורמות חיוניות למערכת
כל רפורמה כזו נתקלת בהתנגדות של הרי או קופות החולים או כל גורם אינטרסנטי אחר
לכן יש צורך במשרד בריאות חזק שלא מתכופף בפני הפופוליסטים ובעלי האינטרסים