מחקרים COVID-19

מחקר ישראלי: נמצא קשר מובהק בין COVID-19 להפרעות קצב לב

ממצאי מחקר שנערך ב"שערי צדק" הוכיחו את הקשר שבין קורונה לשכיחות הפרעות בקצב הלב ומאפשרים להחליט ברמת ביטחון גבוהה מי מהחולים נמצא בסיכון גבוה להפרעות קצב וזקוק לאשפוז ולניטור

בדיקת קצב הלב. אילוסטרציה

צוות רופאים שהובילו ד"ר משה רב-אחא, ד"ר אמיר אורלב וד"ר יואב מיכוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומרכז הלב המשולב במרכז הרפואי שערי צדק בהנהלת פרופ' מיכאל גליקסון, מצא קשר מובהק בין מחלת הקורונה לבין הפרעות קצב לב.

המחקר הציג את הדרך המהירה ביותר עבור הרופאים לאפיין מי חולה בסיכון גבוה ומי נחשב בסיכון נמוך, וזאת כדי להקל על מערכות הבריאות בגלי תחלואה קשים. דו"ח המחקר פורסם באוקטובר ב-The International Journal of Clinical Practice.

ד"ר רב-אחא סיפר: "נגיף הקורונה Sars-Cov2 מעסיק מאוד את קהילת הקרדיולוגים בעולם מתחילת המגיפה. הולכים ומצטברים נתונים מפתיעים בנוגע להשפעת הנגיף על הלב. לעתים, הקצב המהיר של הדיווחים בנושא הזה משאיר את החוקרים ממש בפה פעור".

המחקר החדש חשף נתונים מדאיגים בדבר שכיחות הפרעות קצב הלב בקרב חולי קורונה מאושפזים. לחומרת המחלה, לגיל החולה ולהיסטוריה הרפואית של אי ספיקת לב השפעה משמעותית על שכיחות הפרעות הקצב בעת התפרצות המחלה.

כדי לבדוק את הנושא הזה נאספו נתונים מ-390 חולי קורונה שאושפז במהלך הגל הראשון של המגיפה בישראל. לאורך תקופת האשפוז תועדו הפרעות הקצב אצל כל חולה, נערכו לו בדיקות גופניות על בסיס יומיומי, לרבות א.ק.ג ובדיקת הולטר בסיוע הרופאים המטפלים במחלקות הקורונה.

נבדקה שכיחות הפרעות הקצב אצל חולי הקורונה, והחוקרים אפיינו והציגו הערכות על פי סיכוי גבוה או נמוך להפרעות קצב על סמך מאפיינים קליניים ודמוגרפיים של כל אחד מהנבדקים.

ממצאי המחקר היו: מתוך 390 מאושפזים, אצל 28 מהם באו לידי ביטוי הפרעות קצב במהלך האשפוז (כ-7% מכלל המאושפזים), על אף שרק שבעה מהם סבלו מהפרעות קצב בעבר.

המחקר הוכיח את הקשר שבין קורונה לשכיחות הפרעות בקצב הלב, כאשר לחומרת המחלה, לגיל החולה, להיסטוריה הרפואית של אי ספיקת לב ועלייה באנזים הטרופונין בבדיקת הדם, יש תפקיד משמעותי בכך. הפרעות הקצב היו שכיחות יותר בקרב חולים מעל גיל 70, בקרב חולים עם מחלה קשה יותר, או כאשר יש היסטוריה של אי ספיקת לב.

על בסיס אפיון החולים עם הפרעות הקצב, בנה צוות החוקרים מודל מונגש קלינית לרופאים במטרה לסייע להם בהחלטה איזה מטופל יש להשאיר באשפוז ואיזה מטופל אפשר לשחרר לביתו ללא חשש מהתפתחות עתידית של הפרעות קצב. ממצאי המחקר חשובים במיוחד למערכות הבריאות כעת, כאשר החל מה שנחשב לגל השלישי של המגיפה.

"המחקר שערכנו ב'שערי צדק' נותן תמונה עדכנית בדבר שכיחות הפרעות הקצב בחולי קורונה ומאפשר להחליט ברמת ביטחון גבוהה מי מהחולים נמצא בסיכון גבוה להפרעות קצב ואותם חולים יש לאשפז ולנטר. בגלי תחלואה עם מספר גדול של חולים לצד חוסר במיטות אשפוז וגם במוניטורים, המחקר שלנו נותן מידע חשוב ועונה על השאלה את מי מהחולים לא צריך לחבר למוניטור לב ואת מי מהמאושפזים ניתן לשחרר לבתיהם כדי לפנות מיטות לחולים במצב קשה יותר", הסביר ד"ר רב-אחא.

נושאים קשורים:  הפרעות קצב לב,  שערי צדק,  מחלת הקורונה,  19-COVID,  מחקר ישראלי,  ד"ר משה רב-אחא,  ד"ר אמיר אורלב,  ד"ר יואב מיכוביץ,  פרופ' מיכאל גליקסון,  חדשות
תגובות