• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
דעות

כשעיצוב, הנדסה ושירותי רפואה נפגשים

לחשיבה עיצובית תרומה לרווחת המטפלים והמטופלים - ככל שחוויית המשתמש, הן המטופל והן המטפל, בטכנולוגיה רפואית חדשנית תהיה טובה יותר, ההטמעה והשימוש בה יעלו

עיצוב, הנדסה ושירותי רפואה. אילוסטרציה

מערכת הבריאות סובלת מפער הולך ומעמיק בין הצורך והביקוש לבין ההיצע והמשאבים. תוספת משאבים כשלעצמה (כוח אדם, מיטות אשפוז), ככל שהינה הכרחית, לעולם לא תדביק את הפער. מחקרים שפורסמו לאחרונה, כמו גם ההנחיות החדשות של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב ושל המועצה הרפואית הבריטית, מכירים בחשיבות הרווחה (well being) של המטפלים והשפעתה על איכות הטיפול ועל הישארות אנשי טיפול במערכת, נושא שהפך קריטי לנוכח שחיקת הרופאים בעבודה עד כדי נטישת המקצוע.

ההנחיות הללו לרגולטורים ולארגוני הבריאות מצביעות על הצורך במודלים חדשנים לצמצום הפער, שישלבו טכנולוגיות בייעול תהליכי עבודה ולמידה של צוותים רפואיים. אולם, למרבה הצער, בעולם הבריאות רבים היום הפיתוחים, מצוינים ככל שיהיו, שאינם מיושמים ואין להם בסופו של דבר אימפקט אמיתי לא על בריאות האוכלוסיה ולא על רווחת הרופאים.

חשיבה עיצובית (design thinking) היא גישה לפיתוח אשר בהקשר הטכנולוגי שמה את האדם במרכז, מבינה את הצרכים האנושיים תוך התייחסות אמפתית לפן הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי, ומקדמת תהליכי חשיבה יצירתיים למציאת פתרונות חדשניים. לחשיבה עיצובית מתודולוגיה ושיטות ליישום המביאות לידי ביטוי את בעלי העניין הקשורים לאתגר הטכנולוגי, מחשבותיהם, הרגשתם ואופן התנהגותם (empathy maps) ואת המסע שהם עוברים לפני ואחרי הפיתוח (customer journeys).

חשיבה עיצובית משמשת שנים רבות את עולם העיצוב שבו שמים דגש על חקירה והבנה אנושית ותרבותית. בשנים האחרונות היא הולכת וחודרת גם לעולם הטכנולוגי יחד עם ההכרה שפיתוח טכנולוגי, מוצלח ככל שיהיה, אינו מספיק כדי ליצור אימפקט אמיתי וכי יש להבין ולחקור היטב את הפן האנושי לפני ובמהלך פיתוח מוצרים טכנולוגיים. הצורך התחזק במיוחד באתגרים המשלבים בין דרישות טכנולוגיות להתמודדות עם אי ודאות באשר לשינויים חברתיים ועסקיים עתידיים. שילוב חשיבה עיצובית בתהליכי פיתוח הופך קריטי, שכן המודלים האנליטיים המסורתיים חסרים כלים לניתוח והבנת המשימה על כל היבטיה והשלכותיה, ולטכנולוגיה שלא תתאים לאנשים ולתהליכים, במיוחד במערכות בריאות, אין סיכוי להיטמע ולהשפיע.

בבריאות, שבה לפן האנושי חשיבות רבה, יש לחשיבה עיצובית הפוטנציאל לשפר את הביצועים במערכת הזקוקה לחדשנות באופן דחוף כדי לשרוד ולהתקיים לאורך זמן. שילוב המטפלים והמטופלים בתהליך הפיתוח יקדם התייחסות אמפתית למצוקותיהם והבנה טובה יותר של הסביבה שבה הם עובדים וחיים והינו מפתח להצלחה.

בחשיבה עיצובית ניתנת לחוויית המשתמש, בהיבט הרחב ולא רק האסתטי, התייחסות מתחילת תהליך הפיתוח. ככל שחוויית המשתמש, הן המטופל והן המטפל, בטכנולוגיה החדשנית תהיה טובה יותר, ההטמעה והשימוש יעלו. לדוגמה, חוויית הרופא בתיק הרפואי הממוחשב רחוקה כיום מלהשביע רצון, והתוצאה אינטראקציה בין המטפל למטופל הגורמת תסכול.

בגישה של חשיבה עיצובית ניתן לרתום את המשתמשים להשיג שיפור של המצב הקיים, תוך פיתוח פתרונות טכנולוגיים יצירתיים שישפרו תהליכי עבודה קיימים בקופות החולים ובבתי החולים, ארגונים ציבוריים שאינם מצטיינים בגמישות וזריזות. כדוגמה נוספת, לימוד מסע איש הצוות המטפל בחולי הסוכרת בצד לימוד מסע המטופל הסוכרתי במערכת ובחיי היומיום, עשויים לשפר באופן דרמטי את הסיכוי להחדיר טכנולוגיות חדשניות לחולי סוכרת ולהתאים להן את תהליך העבודה הנכון.

במכללת שנקר להנדסה, עיצוב ואמנות מוקם בימים אלה מרכז שיעסוק במחקר ופיתוח טכנולוגיות לבריאות, שיהיה מוטה אנוש, ובו ישולבו כוחות רב-תחומיים מהמכללה וממערכת הבריאות על מנת לקדם פתרונות טכנולוגיים בגישת החשיבה העיצובית לרווחת המטפלים והמטופלים. רווחת המרופאים והמטפלים מקבלת במרכז תשומת לב ייחודית מתוך ההבנה שהיא תנאי לטיפול איכותי במטופלים.

ההתייחסות האינטגרטיבית של הנדסה ועיצוב עשויה למנף את הפוטנציאל הטכנולוגי לשיפור והנגשת שירותי הרפואה לציבור. למערכת הבריאות יהיה זה שינוי גישה מרענן הבא מדיסציפלינות שהן לכאורה רחוקות אבל הפוטנציאל שלהן לתרום לחדשנות בבריאות גבוה והגיע הזמן להביאו לידי ביטוי במקום הזקוק לשינוי כאוויר לנשימה.

  • ד״ר מאירה לוי, ראש המסלול לחדשנות, מכללת שנקר, שותפה לכתיבת המאמר
נושאים קשורים:  חשיבה עיצובית,  ד"ר יואב יחזקאלי,  טכנולוגיה רפואית,  חוויית המשתמש,  מכללת שנקר,  ד״ר מאירה לוי,  חדשות,  דעות
תגובות