• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
חדשות

תופעת רזון מדאיגה בילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות בישראל

בהשמנה, בעישון, בבדיקות סקר לגילוי סרטן ובסוכרת - דו"ח מדדי איכות ברפואת הקהילה ל-2018 מצביע על יותר פערים בבריאות בין שכבות עניות לעשירות בישראל

רזון בילדים. צילום אילוסטרציה

מעל למחצית מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל נמצאת בעודף משקל ובהשמנת יתר; כחמישית מהאוכלוסיה הבוגרת מעשנת; בתוך עשור הוכפל מספר המבצעים בדיקה לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס ובעקבות זאת חלה ירידה בתחלואה במחלה זאת ואולם מנגד בסרטן צוואר הרחם בישראל עדיין שיעורים נמוכים בביצוע הבדיקה המוקדמת ושיעורי התמותה גבוהים; גם בקרב בני 65 ומעלה מסתמנת מגמה מדאיגה של ירידה בחיסוני לשפעת.

נתונים אלה ואחרים מתפרסמים הבוקר (א') בדו"ח בן יותר מ-340 עמודים העוסק ב"מדדי איכות ברפואת הקהילה" בישראל לשנת 2018. את תכנית המדדים, הבוחנת עשרות מדדי איכות בתשעה תחומים שונים ובה גם השוואה בין ארבע קופות החולים, מוביל המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. מנהלת התכנית היא פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים.

מגמת עלייה בהשמנת יתר ועודף משקל

על פי הדו"ח, כ-62% מהגברים ו-55% מהנשים בישראל בגילאי 64-20 נמצאים בעודף משקל או עם השמנת יתר. ב-2018 נמשכה מגמת העלייה בשיעור הסובלים מהשמנת יתר (BMIי≥ 30 ק"ג\מ2). כרבע מהנשים בישראל (25.1%) סובלות מהתופעה - עלייה בהשוואה לשיעורן ב-2013 (23.7%). 22.3% מהגברים סובלים מהשמנת יתר, שיעור מעט גבוה יותר בהשוואה ל-2013 (21.7%).

ניכרים פערים בין גברים לנשים עם השמנת יתר בהתייחס למצב סוציואקונומי: ל-25.7% מהגברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יש השמנת יתר לעומת 16.8% מהגברים מהמעמד סוציואקונומי גבוה. בקרב הנשים הפערים גדולים יותר: 34.8% מהנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך סובלות מהשמנה לעומת 15.5% מהנשים ממעמד סוציואקונומי גבוה.

שיעור הסובלים מהשמנת יתר בישראל עומד על 23.7% לעומת 24% הממוצע במדינות ה-OECD (בארה"ב – 40%, בריטניה – 28.7%, צרפת – 17%, יפן – 4.4%).

שיעורי העישון עדיין גבוהים

19.14% מבני 74-16 בישראל מעשנים. חרף המהלכים השונים לאיסור העישון במקומות ציבוריים, הקלה בקריטריונים לקבלת תרופות לגמילה ומסעות פרסום של משרד הבריאות – שיעורי העישון עדיין גבוהים. בשנת 2018 27% מהגברים ו-12.2% מהנשים מעשנים (שיעורים כמעט זהים ל-2017 ונמוכים ב-2% לעומת 2010).

גברים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מעשנים בערך פי שניים יותר בהשוואה לגברים מהמעמד סוציו-אקונומי גבוה (32.9% לעומת 16.3%). בקרב נשים הקשר עם מעמד סוציו-אקונומי איננו אחיד, ייתכן שבשל שיעורי עישון נמוכים בקרב ערביות וחרדיות. שיעור המעשנים בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD העומד על 17.9%.

בהקשר זה העירה פרופ' קלדרון-מרגלית: "על אף ששיעור המעשנים בישראל כמעט זהה לשיעור שנמדד בשנה שעברה, אנו מבינים כי נכנס למשחק שחקן נוסף – הסיגריה האלקטרונית. נכון להיום, המדד מתייחס רק לסיגריות טבק. ייתכן שיש להרחיב בעתיד את המדד".

עוד העירה פרופ' קלדרון-מרגלית: "ישראל עדיין במקום גבוה מדי בעניין מגיפת העישון ועל אף הפעולות הרבות שעושות הקופות והמשרדים הממשלתיים בנושא הזה, הרי שללא מוטיבציה פנימית של המעשנים עצמם קשה מאוד למגר את התופעה. יחד עם זאת, אין ספק שלא נעשה מספיק כדי לאכוף איסור עישון במקומות הציבוריים. מחקרים שונים שנעשו בארץ מצאו רמות ניכרות של תוצרי פירוק ניקוטין בקרב ילדים ומבוגרים שאינם מעשנים".

שיא בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס

בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס נרשם שיא בביצוע בדיקות הסקר הללו: 65% מקרב בני 74-50 ביצעו ב-2018 בדיקת דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה לעומת 64%% בשנת 2017 ו-59% בשנת 2016. קיים מתאם בין העלייה בשיעור ביצוע הבדיקות לאיתור סרטן המעי הגס לבין ירידה בשיעור ההיארעות.

פרופ' רונית קלדרון-מרגלית: "השנה נרשם שיעור שיא בבדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי גס. מעל מיליון איש ואישה עברו בדיקות אלו. זה נתון מדהים בהשוואה ל-2008. אז עברו אותם רק כחצי מיליון ישראלים. התועלת בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ידועה ובעשורים האחרונים ניכר שהקופות עושות עבודה מצוינת בנושא זה. בהתאם, נראית ירידה בתחלואה ובתמותה מהמחלה".

גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם – שיעור בדיקות נמוך יחסית לעולם

ב-2018 חלה עלייה קלה בשיעורי ביצוע הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. עדיין, רק כמחצית הנשים (51.5%) גילאי 54-35 ביצעו בדיקת סקר בשלוש השנים האחרונות. השנה נצפה שיפור קל בשיעור הנבדקות (51.5% ב-2018 לעומת 49.9% ב-2017).

שיעור הנשים שלא מבצעות את הבדיקה גבוה יותר באוכלוסיה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (55.4%) לעומת נשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה (23.1%). בהשוואה לעולם: שיעור הנשים שמבצעות את הבדיקה בישראל עדיין נמוך. בשוודיה הוא 82.4% מהנשים, בלוקסמבורג 76%, בסלובניה 72% ובצ'כיה – 53.6%. לפי נתוני ה-WHO, שיעורי ההיארעות של סרטן זה בישראל נמוכים יחסית אך שיעור התמותה איננו נמוך.

בהשוואה בין קופות החולים, ב"מכבי" שיעור הבדיקה הוא הגבוה ביותר –64%, ב"מאוחדת" – 48.3%, ב"כללית" – 47.1% וב"לאומית" – 43.6%.

פרופ' קלדרון-מרגלית: "על אף שרואים שיעורי ביצוע גבוהים למדי, השיפור ניכר דווקא בקרב הנשים מהשכבות הגבוהות. הפער הזה הולך וגדל. בין הסיבות לכך, כנראה: חסם בהגעה לגינקולוג לביצוע הבדיקה לצד הפסקה בביקורי השגרה אצל רופא נשים בתום הלידות. רואים יותר תחלואה בטרום סרטן. יש לקוות שנשים יתחילו להיות מזומנות באופן שגרתי לביצוע בדיקת הסקר ואז נראה נתונים מעודדים".

תופעת רזון בילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות

קיימת מגמת שיפור בשיעורי השמנת יתר בקרב ילדים: בשנת 2018 6.9% מהילדים בני שבע סבלו מהשמנה – ירידה לעומת 2017 (7.1%), וכן לעומת 2016 (7.6%) ו-2015 (8.1%).

BMI תקין נמדד אצל 78.1% מהבנות ובכ-77% מהבנים בגיל שבע. מנגד, בנים בגיל שבע במצב סוציוקונומי נמוך סובלים מרזון כמעט פי שניים מבני גילם משכבה סוציו-אקונומית גבוהה (6.6% לעומת 3.6%) בקרב הבנות הפער גדול עוד יותר (5.7% לעומת 2.3%).

פרופ' קלדרון-מרגלית: "השמנת ילדים היא מגיפה של ממש. אנו מתכננים לפרסם בעתיד גם הערכות משקל בקרב בני נוער ואלו יסייעו לשפוך עוד אור על מימדי התופעה. תופעת הרזון בקרב ילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות מדאיגה. ייתכן שהיא מצביעה על חוסר בטחון תזונתי באוכלוסיות אלו".

ירידה בשיעור חיסוני השפעת בבני 65 ומעלה

בשנת הדו"ח נרשמה ירידה בשיעור חיסוני השפעת בקרב בני 65 ומעלה: רק 60.4% מהם התחסנו. בשנת 2017 חוסנו 61% וב-2016 – 63.1%. למרות זאת, ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית גבוה בין המדינות המפותחות בשיעורי ההתחסנות. בקוריאה הדרומית שיעור ההתחסנות הוא 82.7%, במקסיקו 82.3%, בבריטניה 72.6%, בגרמניה 34.8% ובטורקיה – 7% בלבד.

בהשוואה בין קופות החולים: שיעורי ההתחסנות הגבוהים ביותר נרשמו ב"לאומית" (71.5%), ב"כללית" (61.4%), ב"מאוחדת" (56.1%) וב"מכבי" (55.4%).

פרופ' קלדרון-מרגלית: "בין הנתונים הפחות מעודדים רואים את מגמת הירידה בהתחסנות בשפעת בקרב המבוגרים והחולים במחלות כרוניות. התמותה משפעת ומדלקת ריאות היא גורם התמותה השמיני באוכלוסיה המבוגרת. הנתונים בנושא הזה לא מעודדים".

שימוש יתר בבנזודיאזפינים

שימוש יתר בבנזודיאזפינים – תרופות מיישנות ומרגיעות – בקרב האוכלוסיה המבוגרת: הדו"ח מצביע על כך ש-4.8% מבני 65 ומעלה משתמשים שימוש יתר בבנזודיאזפינים. השיעור גבוה יותר בקרב נשים (5.7%) לעומת גברים (3.7%). לתרופות אלו פוטנציאל לפיתוח תלות וכן לבעיה בשיווי המשקל.

השימוש בתרופות אלו נפוץ יותר כדי פי שניים בקרב נשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה (6.6%) לעומת הנשים מהמעמד סוציו-אקונומי נמוך (2.5%). השימוש עולה עם הגיל.

שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. רק בפורטוגל ובאירלנד שיעורי השימוש גבוהים יותר (54% ו-67% בהתאמה). ישראל מדורגת במקום נמוך יחסית בנטילת בנזודיאזפינים ארוכי טווח. ניכרת ירידה מבורכת בשימוש בתרופות מסוג זה.

בהשוואה בין קופות החולים: ב"כללית" שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים הוא הגבוה ביותר (5.6%), אחריה "מאוחדת" (4.1%), "מכבי" (3.6%) ו"לאומית" (2.8%).

כשליש מחולי הסוכרת סובלים מפגיעה כלייתית

בשנת 2018 מחלת הסוכרת ב-9.7% מהאוכלוסיה. שיעורי התחלואה בשנים האחרונות יציבים. שיעורי התחלואה גבוהים יותר באוכלוסיה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (23.4% לעומת 16.3% בקרב גברים מגיל 45 ומעלה ו-24.4% לעומת 10.9% בקרב נשים מגיל 45 ומעלה).

כשליש מחולי הסוכרת סובלים מפגיעה כלייתית. ב-2018 היו 32.1% מחולי הסוכרת עם פגיעה כלייתית. בנושא זה נשמרת יציבות. עם העלייה בגיל ניכרת עלייה בהימצאות הפגיעה הכלייתית בקרב חולי סוכרת: כמחצית מהחולים בני 84-75. סיבוך זה עלול להוביל לטיפולי דיאליזה, להחמיר בתחלואה לבבית ואף להביא לתמותה.

בריאות הנפש – עלייה בשיעור הגברים החולים

רק כשליש מהמשוחררים מבתי חולים לבריאות הנפש לאחר אשפוז ממושך מקבלים טיפול בקהילה בתוך שבועיים: 37.5% מאלו שאושפזו מעל 14 יום בבתי החולים לחולי הנפש הגיעו בטווח הזמן של שבועיים מיום שחרורם למרפאות בקהילה - עלייה קלה בהשוואה לשנים קודמות (2017 – 35.5%, 2016 – 35.4% ו-2015 – 32.5%).

פרופ' קלדרון-מרגלית: "נתונים אלה מראים שיש צורך לחזק את מערך בריאות הנפש, כך שהמשוחררים מאשפוז יזכו לרצף טיפולי בתזמון נאות".

בישראל 39,261 גברים ו-32,488 נשים ידועים כסובלים ממחלת נפש קשה. השנה נרשמה עלייה קלה בשיעור הגברים החולים: 1.5% גברים ב-2018 לעומת 1.4% בשנת 2017.

תיעוד המשקל בקרב חולים אלה נמצא חסר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. מבין אלה שיש לגביהם תיעוד, 40.9% סובלים מהשמנת יתר, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה לכלל האוכלוסיה (23.7%). שיעור הסובלים מסוכרת גבוה יותר בקרב הסובלים ממחלת נפש קשה (14.9% לעומת 9.7%). הטיפול בסוכרת בקרב החולים במחלות נפש קשות דומה באיכותו לזה של כלל האוכלוסיה.

ערכי כולסטרול מאוזנים

בישראל שומרים על ערכי כולסטרול רע (LDL) תקינים: בשנת 2018, 84.2% מבני 74-35 בישראל היו עם ערכי כולסטרול מאוזנים.

טרשת עורקים כליליים יכולה להוביל להתקף לב, תעוקת חזה, שבץ מוחי ומוות פתאומי. היא מתבטאת בהיווצרות משקעים בכלי הדם. אחד הגורמים להופעתם ולהחמרתם הוא הרמה הגבוהה של הכולסטרול. להפחתת רמתו לרמות יעד יש חשיבות בהפחתת הסיכון לפיתוח מחלת לב בקרב אלה שמצויים בקבוצת הסיכון למחלות אלו ובמניעת התקדמות טרשת בחולי לב.

בהשוואה בין קופות חולים: שיעור המטופלים המאוזנים הגבוה ביותר היה ב"כללית" (87.1%) ואחריה "מאוחדת" (83%), "מכבי" (80.4%) ו"לאומית" (74.7%).

ישראל מובילה בשימוש באנטיביוטיקה

נרשמה ירידה בשימוש באנטיביוטיקה אך בהשוואה בינלאומית, ישראל מובילה בשימוש באנטיביוטיקה. השימוש בקבוצת תרופות זו שכיח בכל העולם, על אף שיעילותן הולכת ופוחתת עם השנים עקב התפשטות החיידקים העמידים. התפתחות העמידות לתרופות האנטיביוטיות תלויה במידת השימוש בהן. שימוש מושכל ומופחת עשוי לצמצם בהיקף תופעת העמידות. התרופות האנטיביוטיות מקבוצות הצפלוספורינים והקווינולונים מצויות בשימוש שכיח ברפואת הקהילה. הן בעלות טווח כיסוי מיקרוביולוגי רחב ביחס לתרופות האנטיביוטיות האחרות.

בהיקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות חלה ירידה בין 2014 ל-2018, ציין הדו"ח: מ-20.8 ל-19.1 DDD ל-1,000 איש ליום, בהתאמה. היקף השימוש גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים (22.4 לעומת 15.7). היקף השימוש בשכבה החברתית-כלכלית החלשה מעט נמוך בהשוואה לשכבה החברתית-כלכלית החזקה ביותר (17.8 לעומת 18.4).

שיא בביצוע בדיקות ממוגרפיה לסרטן השד

נמשכת מגמת השיפור בביצוע ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד: ב-2018 נרשם שיא בביצוע בדיקות ממוגרפיה והוא עמד על 73.3% מהנשים בגילאי 74-50. הנתון ממחיש מגמת עלייה קבועה. בשנת 2002 נמדדו רק כ-54.6%. נשים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה מבצעות את הבדיקות בשיעורים גבוהים יותר (75.4%) לעומת נשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך (66.8%). בחינת שיעורי ביצוע הבדיקות בקרב נשים בישראל העלה שהוא עומד על 71% - גבוה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD – שהוא רק 60.8%.

פרופ' קלדרון-מרגלית: "התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה מבטאת חזון לשיתוף פעולה של מגוון הגופים המעורבים בתוכנית. בראש ובראשונה, ארבע קופות החולים. גם משרד הבריאות אימץ תכנית זו כתכנית לאומית. היא מנוהלת על ידי מומחים מ'הדסה' והאוניברסיטה העברית ומובלת על ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. מטרתה: לספק לציבור הרחב ולקובעי ‏המדיניות, ‏רשויות ה‏בריאות, ‏‏ארגוני ה‏רופאים‏ ועובדי מערכת הבריאות מידע על איכות הטיפול הרפואי הניתן בקהילה ‏על ‏מנת ‏‏לבחון ‏את ‏יעילותו וכדי לשפרו. ‏איכות הטיפול הרפואי הוא פקטור משמעותי בתפקודה של מערכת הבריאות ובכל הנוגע לבריאות האוכלוסיה".

נושאים קשורים:  דו"ח מדדי איכות ברפואת הקהילה,  סוכרת,  השמנת יתר,  גילוי מוקדם של סרטן,  אנטיביוטיקה,  בריאות הנפש,  קופות החולים,  חדשות,  פרופ' רונית קלדרון-מרגלית
תגובות