חדשות

למה חולי אלצהיימר הולכים לאיבוד וכיצד פועלת במוח התפישה המרחבית?

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומ"הדסה" גילו כיצד המוח מעבד ומארגן ידע על מרחב | ממצאי המחקר יסייעו לפיתוח טיפול עתידי בחולי אלצהיימר

12.09.2019, 07:45
מבוך, התמצאות במרחב. אילוסטרציה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה עין כרם שופכים אור על היכולת האנושית להתמצא במרחבים שונים. בעבודה זו נתגלה "עיקרון מוחי" חדש המקשר בין סביבות שונות. "הממצאים יסייעו לפיתוח עתידי של טיפולים מותאמים לחולי אלצהיימר", מסרו החוקרים.

התמצאות במרחב היא יכולת אנושית שנוטים לקחת אותה כמובנת מאליה. זו היכולת לנוע ולנווט את דרכנו בהצלחה בין מקומות, כמו הליכה בין חדרים בבניין, נסיעה בין מקומות בעיר ולפעמים אף טיסה בין מדינות שונות. זה דבר טבעי עבור רוב האנשים, אך לא כך לחולי אלצהיימר.

במצבים פתולוגיים כמו מחלת אלצהיימר, יכולת ההתמצאות החיונית הזו נפגעת והסובלים ממנה עלולים לאבד דרכם לעתים תכופות. פגיעה ביכולת ההתמצאות במרחב ואובדן כללי שלה מובילות לפגיעה קשה באיכות חייהם של הסובלים מאלצהיימר. בשנים האחרונות הושקעו מאמצים רבים בהבנת המנגנונים המוחיים שעוזרים לנו למפות את העולם שסביבנו ולהתמצא בתוכו וכיצד מנגנונים אלה נפגעים במצבי מחלה.

את המחקר חדש הובילו ד"ר מיכאל פאר ופרופ' שחר ארזי מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה עין כרם ודו"ח על עבודה זאת פורסם השבוע בכתב העת eLife. מאמר נלווה בנושא נכתב באותו כתב עת על ידי צמד חוקרים אוסטרלי שחלק שבחים לעבודה הישראלית.

במסגרת המחקר התגלה כי מערכת ההתמצאות המרחבית במוח מאורגנת כרצף המשכי של אזורים המגיבים לסביבות בעלות גודל שונה. כלומר, יש הבדל בסוג הפעילות המוחית הנדרשת לשם התמצאות במקומות גדולים כמו ערים או מדינות, בהשוואה להתמצאות במקומות מצומצמים כמו בין חדרים שונים משני צידי מסדרון. ההבדלים האלה משתנים על פני המוח באופן הדרגתי.

רובם המוחלט של המחקרים שנערכו עד היום בדקו התמצאות במרחב מוגבל - לרוב החדר במעבדה שבו שהו הנבדק או חיית המעבדה. במהלך המחקר הנוכחי בדקו החוקרים את הפעילות המוחית של נבדקים אנושיים באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (fMRI), תוך כדי שערכו השוואות מרחקים בין מקומות הנמצאים בסביבות בגדלים שונים – חדר, בניין, שכונה, עיר, מדינה ויבשת.

במסגרת הבדיקה, הנבדקים נשאלו שאלות הערכה לגבי מרחקים בסדרי גודל שונים. לדוגמה: "מה יותר קרוב לשולחן בחדר העבודה שלך - המנורה או החלון?", או: "מה יותר קרוב למוזיאון ישראל - קמפוס הר הצופים או הכותל המערבי?", או: "מה יותר קרוב למגדל אייפל - הקולוסאום או מגדל לונדון?". בו בעת נמדדה הפעילות המוחית של הנבדקים.

סוגיית הסביבות השונות העלתה עד עתה מספר תיאוריות. היו שסברו כי מערכת אחת מעבדת את כל הסביבות. אחרים טענו כי אלו שתי מערכות – האחת לסביבה המיידית והאחרת לסביבה המדומיינת. תיאוריה אחרת טוענת כי לכל סביבה מערכת עיבוד מוחית משלה.

המחקר הנוכחי, ציינו ד"ר פאר ופרופ' ארזי, מראה כי מחד יש מערכת מוחית אחת לעיבוד הסביבה, אולם מאידך גיסא קיים בתוכה סידור פנימי מדורג על פי הגודל: סביבות מצומצמות יותר מאחור והגדולות מלפנים, באופן המשכי.

במחקרים אחרים שערכו החוקרים התגלה גם שחלק מאזורי המוח השייכים למערכת ההתמצאות המרחבית פועלים גם בעת חשיבה על הזמן שבו התרחשו אירועים, ובעת שיפוט של מרחקים חברתיים בין אנשים – מה שמצביע על האפשרות שבני אדם משתמשים באותו מנגנון מוחי כדי להבין היכן ממוקמים מקומות במרחב, איך מסודרים אירועים שונים על ציר הזמן ואיך אנשים קשורים זה לזה בקשרים חברתיים.

"ממצאים אלה", הוסיפו החוקרים, "משפיעים על ההבנה שלנו את הצורה שבה המוח מעבד ומארגן ידע על המרחב ועל תחומי ידע מופשטים אחרים. הבנה זאת עשויה להוביל לאפיון טוב יותר של הבעיות שנצפות בחולים עם פגיעות מוחיות, ביניהן אלו הגורמות לבעיות בהתמצאות".

החוקרים ציינו כי הם מקווים להיעזר בממצאים החדשים כדי להיטיב להבין את מחלת אלצהיימר וכך גם לאבחן אותה ולטפל בה. ״אחת התובנות שלנו היא שיש דגש חזק במערכת המרחב במוח לסביבות בגודל של שכונה - שזה משהו שלא ידענו קודם ויכול להסביר למה התסמינים של החולים הם הליכה לאיבוד במיוחד בסביבות כאלו. עתה אנחנו עובדים על פיתוח מערכת מציאות מדומה שתסייע לחולים הללו להתמצא בסביבה זו״.

נושאים קשורים:  התמצאות במרחב,  אלצהיימר,  האוניברסיטה העברית,  פרופ' שחר ארזי,  חדשות,  ד"ר מיכאל פאר,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות
אנונימי/ת
13.09.2019, 10:34

שנים רבות עובדים על פיתוח תרופה למחלת האלצהימר ועדיין אין מענה למחלה הארורה
הזו . "מזל" שהחולה לא מודע !!! הסבל הגדול הוא המשפחה.