• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
חדשות

לקראת הכנס הבינלאומי לשירותי בריאות בעידן החדשנות, מצהיר פרופ' רן בליצר: "ישראל היא אומת הבריאות הדיגיטלית"

לקראת הכנס הבינלאומי של המכון למדיניות בריאות בחודש הבא, אומר יו"ר הכנס, מנהל מכון הכללית למחקר: "חשוב לעצור ולקיים חשיבה ובחינה משותפת במרוץ אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם הרפואה"

פרופסור רן בליצר
פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר." לצד ההבטחה הגדולה הטמונה בחידושים הטכנולוגיים טמונים גם אתגרים ואיומים"

סוגית השחיקה המחמירה והולכת בקרב צוותים רפואיים, כאשר טכנולוגיות חדשות שנכנסות לשימוש במהירות לעתים מחמירות את מצבם במקום להיטיב עימו, תעמוד לדיון יחד עם נושאים אחרים שעימם אמורה הרפואה להתמודד בשנים הקרובות, בכנס הבינלאומי ה-7 של המכון הלאומי למדיניות הבריאות שיתקיים בבנייני האומה בירושלים בחודש הבא (16-15 בספטמבר).

בשיחה עם "דוקטורס אונלי" מסר פרופ' רן בליצר מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, מנהל מכון "כללית" למחקר וראש אגף מחקר ומדיניות בשירותי בריאות כללית, פרטים על האירוע שכותרתו: "בריאות ושירותי בריאות בעידן החדשנות".

פרופ' בליצר, יו"ר משותף של הכנס הבינלאומי: "בעשור האחרון אנו עדים לתחילתה של תקופה מרגשת של התקדמות טכנולוגית מהירה ומואצת, המובילה לשינויים עמוקים בכל תחומי החיים. אחד התחומים שבהם מתקיימות ההתפתחויות המבטיחות ביותר הוא תחום הבריאות. מדברים על 'ביג דאטה' – מאגרי נתונים ענקיים – וכלים מתחום הבינה המלאכותית, הפעלת סנסורים לניטור ומדידה רפואית, המוטמעים בשעונים, במכשירים סלולריים, בהתקנים לבישים. הרפואה מתקדמת הודות לתובנות חדשות המבוססות על הגנום ועל המיקרוביום, על רובוטיקה, עריכה גנטית ועוד חידושים ההופכים במהירות לחלק משגרת החיים והטיפול הרפואי. כל זאת, לעתים, עוד בטרם הפנמנו עד הסוף את כלל השלכותיהם".

כל החידושים המרגשים הללו אמורים רק להיטיב ולשפר את הרפואה ואת תחומי הבריאות, לא כן?

"אמנם כך אלא שבמציאות שסביבנו, הגופים האחראיים על קביעת ההנחיות הקליניות, על המחקר הקליני והרגולציה, מוצאים עצמם עתה במרוץ שטרם נראה כמותו ושנדמה לעתים שהוא אף חסר סיכוי, אחרי ההתפתחויות המתרחשות בשטח, בתוך העולם הרפואי ובכלים שניתנים בידי המטפלים לטובת המטופלים  וגם מחוצה לו. לכן יש צורך לדון בהשלכות הללו באופן מקצועי ושקול".

המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות מקיים כנסים בנושאים רבים מדי כמה שנים. מה מיוחד בכנס הנוכחי?

"אחת לשלוש שנים מקיים המכון, מוסד מוביל בתחום בישראל, כנס בינלאומי שמוקדש לסוגיות שונות מתחומי מדיניות הבריאות. האירוע מחבר בין חוקרים, מובילי דעה בינלאומיים וקובעי מדיניות, ולתוצאי הדיונים יש תמיד השפעה על מה שיתרחש אחר כך בשטח. השנה מוקדש הכנס לבריאות בעידן החדשנות (Health and Healthcare in the Age of Innovation). הבחירה בנושא הזה חשובה, שכן בתוך הנהייה אחרי הטכנולוגיה והחדשנות, חשוב מאוד גם לעצור ולקיים חשיבה ובחינה משותפת של המציאות המשתנה סביבנו".

מה כל כך הכרחי בדיון ובחשיבה בעת הזאת על חדשנות שמעצם טבעה עוסקת בעתיד?

"הצורך בדיון ובחשיבה המשותפת בסוגיות השונות נובע מכך שבנוסף להבטחה הגדולה הטמונה בחידושים הטכנולוגיים הללו טמונים בהם גם אתגרים לצד איומים. לכן נרצה להניח על השולחן את רשימת האתגרים הבולטים ובהם נדון במסגרת הכנס".

אילו נושאים מרכזיים ידונו?

"הנה כמה דוגמאות: כיצד נוודא כי הכלים והטיפולים החדשים והחדשניים אכן זוכים לבקרה מחקרית בדומה לתרופות חדשות שנכנסות לשוק - וזאת בהינתן שקיים קושי לבצע מחקר קליני 'קלאסי' בכלים המשתנים תדיר ובפתרונות טיפוליים מותאמים אישית. או כיצד נשמור על פרטיותם של המטופלים מבלי לפגוע בהתפתחות המחקר והפיתוח העושה שימוש במידע הרפואי שלהם ונועד לטובת אותם מטופלים? כיצד נוודא שההמלצות הנובעות מכלים מתחום הבינה המלאכותית, שעליהם אנו נסמכים, אינן מפלות לרעה תת קבוצות מוגדרות באוכלוסיה, או במילים אחרות: האם חדשנות במערכות הבריאות מגדילה או מקטינה פערים חברתיים?

"מהי משמעותה של מהפכת הביג דאטה כשמדובר בתחום הבריאות והרפואה? כיצד מטופלים יכולים להאיץ את הופעת החדשנות בתחום הבריאות? מהם האתגרים האתיים שבפניהם ניצבים עידן החדשנות והבינה המלאכותית ברפואה? האם ובמה מתבטא עתיד הבריאות הדיגיטלית? כיצד נתמודד עם סיכוני הסייבר והפריצה לתיקים רפואיים או מערכות אחרות בעידן הדיגיטלי? האם מודל הרפואה מרחוק אכן יספק מענה לצורכי הבריאות של ההמונים?

"סוגיות אחרות שבהן יעסוק הכנס הן כיצד ייראה בית החולים העתידי? כיצד ננהל את ההזדמנויות והסיכונים הכלכליים הכרוכים בהתנסות וביזמות בתוך מערכות הבריאות, ובחיבורים בין אקו-סיסטם החדשנות לבין מוסדות הבריאות המסורתיים? ועוד".

נושאים מסוג זה אמורים, כך לפחות נראים הדברים מהצד, להידון בכנסים הרבה יותר גדולים מבחינת מספר המשתתפים שמאורגנים בידי מעצמות ולא במדינה כמו שלנו.

"מדינת ישראל ומערכת הבריאות הישראלית היא דווקא מקרה מבחן ייחודי ומרתק כדי לבחון אתגרים אלה, בהיותה אחד ממרכזי החדשנות המרכזיים בתחום הבריאות בעולם. גם מסיבה זו, התקבצו להם השנה, בארץ, מספר חסר תקדים של מומחים מובילים בתחומיהם מרחבי העולם כדי לקחת חלק בכנס הזה".

מיהם האורחים הבולטים שיגיעו אלינו?

"אנחנו נערכים לארח 19 מומחים מהעולם לצד בכירים ממערכת הבריאות הישראלית. בין האורחים הבולטים: פרופ' זק קוהני מאוניברסיטת הרווארד בבוסטון, מנהל ה-Biomedical Information, מומחה בעל שם עולמי במדע הנתונים לבריאות, שהוא גם יו"ר משותף של הכנס ומהמובילים בעולם בכל הנוגע לחדשנות ברפואה.

עוד ישתתפו האל וולף, נשיא ומנכ"ל ה-HIMSS; ד"ר דניאל קראפט, רופא, מדען ויזם מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה שגם מנהל כנסים בנושאי Exponential Medicine; פרופ' אשיש ג'ה, מנהל מכון Global Health של אוניברסיטת הרווארד; פרופ' פיטר ניומן, מכלכלני הבריאות המובילים בעולם, המשמש כמנהל המרכז להערכת ערך בבריאות (CEVR) במכון טאפטס בארה"ב; ד"ר ליסה סימפסון, נשיאה ומנכ"לית Academy Health.

"ראויים לציון גם יושבי הראש הישראלים של מושבי הכנס: פרופ' קירה רדינסקי, פרופ' רפי ביאר, פרופ' דן גרינברג ופרופ' אבי ישראלי.

"לדעתי", מסכם פרופ' בליצר, "אין ספק שנכונותם של מומחים מובילים אלה וגם אחרים להגיע לישראל כדי לקחת חלק בכנס הזה היא עדות להכרה הבינלאומית הקיימת בפוטנציאל של מדינת ישראל כ-Digital Health Nation - אומת הבריאות הדיגיטלית. הכנס יהווה לכן במה להחלפת רעיונות וגישות חדשניות. יהיו בו הרצאות, מצגות בזק בנושאי החדשנות הרפואית ונקיים דיונים.

"כמו כן תתקיים תערוכה שבה כ-160 עבודות מחקר יוצגו כפוסטרים דיגיטליים ולראשונה גם נקיים סדרה של שולחנות עגולים אינטימיים למפגשים בלתי אמצעיים עם המומחים (Meet the Experts). המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות ושותפי להובלת הכנס, פרופ' קוהנה, מצפים לראות בו את עמיתינו, מובילי כלל הסקטורים במערכת הבריאות, בממשל ובאקדמיה".

לתכנית הכנס – לחץ כאן.

נושאים קשורים:  פרופ' רן בליצר,  מכון הכללית למחקר,  המכון הלאומי למדיניות הבריאות,  חדשנות רפואית,  פרופ' דן גרינברג,  פרופ' קירה רדינסקי,  פרופ' רפי ביאר,  פרופ' אבי ישראלי,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
27.08.2019, 11:42

ושם זה נגמר.
לא זזים מ-מקומם. אפס תנועה
הפכו להיות פקידי רפואה.
פחות ידענים, אם חלילה אתה חולה מורכב, נניח עם אנמיה-תלסמיה, כבד שומני, סוכרת, נסיגת סידן וערך גבוה של פריטין ובעיות אוטופדיות, ותשאל שאלה שחורגת מתחום התמחותו, וישר יתקע בך מבט מצמית. לא כתוב לו על המסך ההרכב הזה. ניסיון מתסכל מאתמול. על חוסר הכבוד וחוסר הסבלנות גם דיגיטציה גבוהה לא תמחל. הגרוע יותר, סיור האחיות בבתי חולים, תשעים אחוז מזמן הסיור,עדכון המכשף. אין מגע, אין מילה, ואין סבלנות למענה. בקיצור, חולה מציק , תמות, אני בעדכון מחשב.
אלופי הדיגיטציה עאלק, אם היו לכל הפחות מכירים שלושים אחוז מהאפשרויות של סנכרון מידע כדי לעזור כשאתה כחולה מגיע עם מידע. רופאים מומחי דיגיטציה שלא סובלים את ד"ר גוגל.

אנונימי/ת
27.08.2019, 18:14

הכלים הטכנולוגיים הם מבורכים . אבל כמו כל דבר בחיים תלוי מי משתמש בכלים למה, ואיך ? כל דבר יכול להיות לחיוב ורע.עדיף רובוט מנתח מאדם . כי אדם פחות מדייק. פחות יכולה לסמוך עליו. טעויות וכו. עדיף מכשירי איבחון מדוייקים כי עם טכנולוגיה ראויה המכשיר יאבן יותר טוב מעין אדם. אז ההתקדמות הינה מבורכת . הבעיה היא שרופא טוב מקצועי אנושי איכותי מצויין ישאר ככה גם עם צריך ללמוד לעשות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות . והרופא הלא מקצועי ולא איכותי. ימשי ך להיות ככה . הבעיה היא שצריך בכלל לשנות את תוכנית לימודי הרפואה. כי מלמדים רפואה יותר מידי שנים . ובגישה כמו לפני מאה שנה. וזה הטעות . תהליך ההכשרה של תחום הרפואה צריך להיות מוצאם לשינויים הקיימים והשינויים שיבואו בעתיד

אנונימי/ת
27.08.2019, 16:48

כמשקיף מהצד (מינהל בכיר וייעוץ בארה"ב), אני חייב לציין שגם בארה"ב הצד המוסדי מתקשה לעמוד בקצב ההזרמה של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות לשוק. אני לא הראשון לזהות שבעשור האחרון הגענו לנקודת רוויה ביכולת התיקצוב וההטמעה של טכנולוגיות חדשות בפן המוסדי וגם ביכולות הרופאים וטכנאיי תיפעול לאמץ את שטף היכולות שעומדת לרשות הגורם המאבחן ומטפל. חשוב לציין שאפילו באדפטצייה אופטימלית, ציר הזמן להטמעת חידוש טכנולוגי רפואי נע בין שבע לעשר שנים.

לגבי נושא שחיקת הרופאים כפועל יוצא של הטמעת חדשנות, ניהול סיכונים ורגולטוריית ייתר, מסכים שיש רוויה ביכולת ההכלה, אבל יש גם רצון מתמיד לעלות מדרגה ולאמץ פתרונות יעילים יותר בטיפול. בד בבד, ויש גבול כמה זמן אפשר להקדיש לאנשי מכירות ולקורסים מיקצועיים. לטעמי, בעידן הטכנולוגי המואץ, ההתמודדות עם שינויים מתמידים מצריכה גמישות אופטימלית ברמת הגישה האישית והמוסדית. חדשנות מואצת זקוקה ל"מסלול ירוק" מצד כל בעלי העניין.

אנונימי/ת
28.08.2019, 21:41

שבראש משרד הבריאות יושב פדופיל חשוב מאוד להיות מחוברים לקדימה בכדי שלא לאבד את הקשר עם הדור הצעיר.

אנונימי/ת
28.08.2019, 21:43

כמה טוב להיות מובילים בעולם בייחוד שאף אחד לא סופר את החדשנות הישראלית. לפחות לא במערב אירופה. הזיקנה הלאומית הפכה לדיגיטלית בעוד אנשים אמיתיים נרקבים במסדרונות.