זיהומים ויראליים

האפידמיולוגיה של זיהומים ויראליים בקרב ילדים העוברים השתלת מח עצם

חוקרים מצאו את הגורמים המגדילים את הסיכון לפתח מחלה ויראלית לאחר השתלת מח עצם בילדים

מח עצם (צילום: אילוסטרציה)

ידוע זה מכבר שזיהומים ויראליים הם גורם משמעותי לתחלואה ותמותה באוכלוסיית ילדים מושתלי מח עצם. החוקרים ניתחו את האפידמיולוגיה של זיהומים כאלו בילדים שעברו השתלת מח עצם, כולל ההיארעות, גורמי הסיכון והתוצאים הקשורים אליהם.

החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי בין החודשים ספטמבר 2011 לספטמבר 2015. נערך מעקב אחר דגימות דם, שתן וצואה, ממועד ההשתלה ועד 100 יום לאחריה, על ידי בדיקות בטכנולוגיית PCR. במקרים מסוימים המעקב נמשך אף יותר מכך, במידה והיה חשש קליני לזיהום. בוצע ניטור אחר זיהומים ב-CMV, EBV, BKV, HSV 1,2, VZV, HHV 6,7 ואדנו-וירוס. בנוסף, כל הילדים והמתבגרים שעברו השתלת מח עצם היו במעקב קליני ארוך טווח במרפאות הרגילות בקהילה (במשך 2-48 חודשים).

החוקרים כללו במחקר 192 השתלות מח עצם (53 מושתלים עצמיים, 139 מושתלים מתורם זר) ב-165 נבדקים (כאשר חציון הגילאים הינו 5.6). הווירוסים השכיחים ביותר שבודדו היו CMVי(46.1%), BKVי(25.9%) ו-EBVי(22.6%). וירוסים אלו היו נפוצים יותר בהשתלות מתורם זר, בהשוואה להשתלות עצמיות (p<0.05). נמצא שכמעט כל המושתלים מתורם זר שהיו בסיכון גבוה, פיתחו זיהום ב-EBV לאחר ההשתלה. בקרב הנבדקים שפיתחו מחלה ויראלית, גורם המוות היחיד היה מחלה לימפופרוליפרטיבית, כתוצאה מזיהום ב-EBV. בנוסף, הגורמים שקושרו באופן המשמעותי ביותר לזיהומים ויראליים היו גיל מבוגר יחסית של המושתל, השתלה מתורם שאינו קרוב משפחה, חוסר התאמה של השתל ושימוש בשתלים מדם היקפי.

החוקרים הגיעו למסקנה כי זיהומים ויראליים הינם תופעה נפוצה בקרב כל הילדים שעברו השתלת מח עצם. זאת ועוד, הנתונים מראים כי מעקב אחרי העומס הנגיפי יכול להיות משמעותי כאמצעי למניעה של מחלות ויראליות. מאפיינים דמוגרפיים וכאלה הנוגעים בהשתלה עצמה, קושרו לסיכוי לפתח זיהומים ויראליים לאחר השתלת מח עצם.

מקור: 

Tsoumakas, K. et al. (2019). Transplant Infectious Disease. https://doi.org/10.1111/tid.13095

נושאים קשורים:  זיהומים ויראליים,  השתלת מח עצם,  גורמי סיכון,  ילדים,  מחקרים
תגובות