• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
חדשות

חוקרים מהטכניון ומסטנפורד פיתחו שיטה להערכת "הגיל החיסוני" של האדם

המדד שפותח יספק מידע חדש על מצב מערכת החיסון בכל שלבי החיים ובאמצעותו יוכלו בעתיד להגדיר צעדים מניעתיים לצמצום החולי והתמותה בגיל המבוגר

מימין לשמאל, ד"ר ישי פיקמן, הדוקטורנטית איילת אלפרט ופרופ"ח שי שן-אור, הפקולטה לרפואה בטכניון

בפקולטה לרפואה בטכניון בשיתוף אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה פותחה שיטה שתאפשר זיהוי מטופלים המצויים בסיכון למחלות הכרוניות והתאמה אישית של הטיפול. השיטה נועדה להעריך את "גיל המערכת החיסונית" – מדד המנבא תמותה בקרב בגירים.

דו"ח המחקר פורסם בשבוע שעבר ב- Nature Medicine. הובילו אותו פרופ'-חבר שי שן-אור, הדוקטורנטית איילת אלפרט וד"ר ישי פיקמן מהפקולטה לרפואה בטכניון עם חוקרים נוספים מהטכניון ופרופ' מרק דייויס מסטנפורד, מומחה באימונולוגיה ומנהל ITI, המכון לאימונולוגיה, להשתלות ולזיהומים באוניברסיטה האמריקאית

פרופ' שן אור הסביר: "במהלך חיי האדם נתונה המערכת החיסונית לנסיגה תפקודית איטית ומתמדת, המלווה בהתגברות תהליכים דלקתיים בגוף. התופעה נקראת Inflammaging – שילוב של המילים Inflammation (דלקת) ו-Aging (הזדקנות). להזדקנות המערכת החיסונית השלכות הרסניות ובהן פגיעה ביכולת האדם המבוגר להתמודד עם זיהומים וסיכון מוגבר לחלות במחלות כרוניות - סרטן ומחלות לב – שהן גורמי המוות העיקריים בגיל המבוגר.

"הזדקנות המערכת החיסונית היא תופעה ידועה, אך אפיונה הכמותי מהווה אתגר מורכב המצריך ניטור רב-מימדי לאורך זמן. הסיבה: המערכת החיסונית מורכבת מאוד, מושפעת מגורמים גנטיים ומשתנה ללא הרף בשל מצבים בריאותיים וגורמים חיצוניים שהאדם נחשף אליהם במהלך חייו. מאחר שלכל אדם רקע גנטי והיסטוריה בריאותית וסביבתית שונה, קצב ההזדקנות החיסונית משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שהמערכת החיסונית שלהם מזדקנת מהר, בעוד שאחרים נהנים ממערכת חיסון צעירה לאורך שנים.

"מחקרים רבים ניסו לאפיין כמותית את השתנות המערכת החיסונית לאורך השנים, אולם הצלחתם היתה מוגבלת לתקופת ניטור קצרה או להיבטים מועטים בלבד של המערכת. התוצאה: עד היום לא הצליחה הקהילה הרפואית למפות באופן מלא את חוקי ההשתנות של המערכת החיסונית ולהגדיר באופן מדויק את גילו החיסוני של האדם".

מערכת הניטור החדשה שפיתחו החוקרים עתה, בחנה תחילה, פעם בשנה, במשך תשע שנים, את המערכת החיסונית של 135 אנשים בריאים בגילאים השונים כדי לאפיין שינויים החלים בה לאורך התקופה הנ"ל, ועל סמך זה נבנה מודל המכמת שינויים אלה באדם הספציפי.

כך ניתן להגדיר באופן כמותי את הגיל החיסוני במדד IMM-AGE score, המבוסס על מרכיבים רבים של המערכת. מדד זה מספק מידע לגבי מערכת החיסון, שהגיל הכרונולוגי איננו יכול לספק. בהמשך באמצעות השיטה החדשה כימתו החוקרים את הגיל החיסוני של יותר מ-2,000 מבוגרים שהשתתפו במחקר פרמינגהם (Framingham) המתקיים ליד בוסטון למעלה מ-50 שנה. באמצעות ניתוח הנתונים שנאספו על מדגם גדול זה, הראו החוקרים כי גיל חיסוני מתקדם מנבא תמותה בגיל המבוגר מעבר לגורמי הסיכון הידועים. באותה קבוצת גיל, אנשים בעלי מערכת חיסון מבוגרת נתונים לסיכון תמותה גבוה יותר מאנשים עם מערכת חיסון צעירה.

פרופ' שן-אור: "המדד שפיתחנו מספק אומדן טוב של הגיל החיסוני באדם המזדקן. אנחנו מאמינים שהוא יספק מידע חדש ונרחב על מצב מערכת החיסון בכל שלבי החיים. הגיל החיסוני הוא מעין שעון ביולוגי שיסייע לגורמי הרפואה לזהות בשלב מוקדם את ההידרדרות החיסונית (Immunosenescence) המתרחשת בזיקנה. עתה ננסה להגדיר צעדים מניעתיים שיצמצמו את החולי והתמותה בגיל המבוגר.

"מאחר שהגיל החיסוני מושפע גם מגנטיקה, נוכל לאפיין את הגיל החיסוני של אוכלוסיות בעלות נטייה גנטית לאריכות ימים. למשל, צאצאי אנשים שעברו את גיל 100, וכך אולי לאפיין גנים המשפיעים על הגיל החיסוני. השיטה שפיתחנו תאפשר גם זיהוי של אורחות חיים, הרגלים ותרופות המשפיעים על הגיל החיסוני לחיוב או לשלילה".

נושאים קשורים:  פרופ' שי שן-אור,  ד"ר ישי פיקמן,  המערכת החיסונית,  חדשות,  מחלות כרוניות,  הפקולטה לרפואה בטכניון
תגובות
 
11.03.2019, 22:38

לא מלמדים כלל סטודנטים לרפואה על מה שבמאמר מתואר inflammaging ו immunosenescence . האם המונחים מדעיים וניתנים להגדרה עם קריטריונים ???