חדשות

גידול ממושך של רקמות להשתלה במעבדה מגדיל את סיכוי היקלטותן בגוף

במחקר בטכניון נמצא יתרון לרקמות שגדלו במעבדה תקופה ממושכת יותר לפני השתלתן - הן נקלטו במהירות ובהצלחה עצומות בהשוואה לרקמות האחרות

פרופ' שולמית לבנברג משמאל עם הדוקטורנטית שחר בן-שאול. השפעת גידול הרקמה במעבדה ובשלותה בשלב ההשתלה. צילום: הטכניון

חוקרים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון הראו כי תקופת גידול ממושכת של רקמות להשתלה במעבדה מגדילה במאות אחוזים את סיכויי היקלטותן בגוף.

דו"ח המחקר פורסם שלשום (ב') ב"רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים" - PNAS. הוא הונחה על ידי דיקנית הפקולטה, פרופ' שולמית לבנברג, והובל על ידי הדוקטורנטית שחר בן שאול בהשתתפות עמיתיה שירה לנדאו ואורי מרדלר.

פרופ' לבנברג הסבירה: "השתלת רקמות היא שיטה מקובלת לטיפול באיברים שנפגעו מטראומה או ממחלה. ברוב המקרים, הרקמה המושתלת נלקחת מתורם (allograft) או מהמטופל עצמו (autograft). השתלה שמקורה במטופל עצמו עדיפה בדרך כלל מאחר שאיננה מובילה לדחיית השתל על ידי המערכת החיסונית של המטופל. עם זאת, הפקת הרקמה מהמטופל איננה תמיד אפשרית, וכשהיא מבוצעת, היא גורמת לו נזק באזור אחר בגופו".

זה הרקע להתפתחותו של תחום הנדסת הרקמות. גישה זו נועדה לספק למטופל רקמות שהונדסו במעבדה באופן מבוקר וכך נוצרת הרקמה המיועדת להשתלה. לאחר שהיא מושתלת באיבר המטרה, היא מתאחה עמו ומתקנת את הרקמה הפגועה.

לצד ההתפתחות המהירה מאוד של הנדסת הרקמות, הקהילה המדעית עדיין מתמודדת עם כמה אתגרים מורכבים שתחום זה מציב בפניה. אחד מהם הוא יצירת רשת כלי דם מסועפת ובשלה בשלב הגידול במעבדה. היא חיונית משום שבלעדיה הרקמה המושתלת לא תקבל לאחר ההשתלה את המזון והחמצן הדרושים לה.

במחקר הנוכחי נבחנה השפעת גידול הרקמה במעבדה ובשלותה בשלב ההשתלה. הרקמות השונות שנבחנו גדלו באותם תנאים בדיוק, מלבד משך גידולן במעבדה לפני ההשתלה - חלקן הושתלו אחרי יממה במעבדה, חלקן אחרי שבוע וחלקן אחרי שבועיים.

התוצאות היו: הרקמות שהושתלו לאחר תקופת הזמן הממושכת ביותר – שבועיים – נקלטו במהירות ובהצלחה עצומות בהשוואה לרקמות האחרות. החיבור הרשתי (anastomosis) בין כלי הדם של הרקמה המושתלת ושל איבר המטרה הואץ פי שישה ויותר, כלומר במאות אחוזים וזמן היקלטותו של השתל היה מהיר הרבה יותר. השתלת רקמות הבוגרות (בנות שבועיים) צמצמה משמעותית את היווצרותם של קרישי דם מסוכנים ברשתות הדם שבתוכן.

המחקר נערך בעכברים. הצוות מקווה שיבוצעו מחקרים פרה-קליניים נוספים שיובילו ליישום בבני אדם.

נושאים קשורים:  השתלת רקמות,  פרופ' שולמית לבנברג,  הנדסת רקמות,  חדשות,  השתלה
תגובות