חוקרים במכון ויצמן למדע הצליחו להאט תהליכי הזדקנות בעכברים שהזדקנותם הואצה כתוצאה מכשל בתפקוד המערכת החיסונית וגם בכאלה שהזדקנותם הואצה עקב פגם גנטי אחר. תוצאות המחקר פורסמו באחרונה בכתב העת המדעי Nature Communications.

ביקשו ביקשו לבחון כיצד המערכת החיסונית גורמת למותם של תאים מזדקנים, התאים הפגומים בגוף שפעילותם משתבשת. פעילות זו של המערכת החיסונית היא מעין "ניקוי" של תאים מזדקנים בגוף והיא מתווכת באמצעות ביטוי של גן מסוים בתאי המערכת החיסונית. המחקר בוצע בעכברים שבגופם חסר הגן הזה.

המדענים, בהובלת פרופ' ולרי קריז'נובסקי וחבר קבוצת המחקר שלו, ד"ר יוסי עובדיה במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע, אפיינו עכברים אלה בגיל שנתיים, וגילו שבגופם מצטברים הרבה יותר תאים מזדקנים בהשוואה לעכברים שבהם מנגנון ה"סילוק" של התאים המזדקנים פועל כראוי. כתוצאה מכך, העכברים סובלים מדלקות כרוניות ומירידה בתפקוד מערכות שונות. הם גם נראים מבוגרים יותר ומתים בגיל צעיר יותר.

בשלב השני של המחקר, נתנו המדענים לעכברים מזדקנים חומר תרופתי המעכב את ביטויים של חלבונים הכרחיים לשרידות התאים המזדקנים, ובכך פוגע בהם ותורם לסילוקם מהגוף. תרופות אלו ניתנו לעכברים שהזדקנותם הואצה כתוצאה מכשל בתפקוד המערכת החיסונית וגם לכאלה שהזדקנותם הואצה עקב פגם גנטי אחר.

ירידה ניכרת במספר התאים המזדקנים (כתמים כחולים) ברקמות כבד וריאות של עכברים בעקבות הטיפול התרופתי

התוצאה לא איחרה להגיע: חל שיפור ניכר במצבם של העכברים המטופלים. תהליך ההזדקנות שלהם הואט משמעותית ולפי מדדים מולקולריים שונים, מצב הרקמות שלהם חזר קרוב יותר למצב האופייני לעכברים צעירים. כמות התאים המזדקנים שנותרו בגופם פחתה ועוצמת הדלקות ירדה משמעותית. במבחני פעילות הראו העכברים שטופלו מרץ רב יותר וניכר היה שמצבם הכללי טוב יותר. לבסוף, תוחלת החיים שלהם (לפי מדידת החציון) – עלתה.

המדענים מקווים שבהמשך ייבחנו שיטות חדשות לסילוק תאים מזדקנים בבני אדם, בפרט כאלו שמבוססות על הפעלה של המערכת החיסונית. אם הניסויים העתידיים האלה יעלו יפה, אפשר יהיה לצקת משמעות חדשה לביטוי "אנטי אייג'ינג".