• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
חדשות

זוכי פרס נובל לכימיה השתמשו בתהליכים אבולוציוניים לפיתוח תרופות

פרופ' פרנסס ארנולד, האישה החמישית שזוכה בפרס נובל בכימיה, פרופ' ג'ורג' סמית הידוע בדעותיו האנטי ציוניות ופרופ' גרגורי וינטר הפרו-ישראלי, פיתחו שיטות מהפכניות המשמשות לפיתוח תרופות

מימין, פרופ' וינטר, פרופ' ארנולד ופרופ' סמית, חתני פרס נובל לכימיה 2018

שלושה מדענים הוכתרו כזוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2018 על מחקריהם ב"יישום תהליכים אבולוציוניים במעבדה לשם פיתוח תרופות". השלושה שהתבשרו על כך אתמול (ד') הם: פרנסס ארנולד, בת 62, פרופסור להנדסה כימית ב-CALTEC, הטכניון של קליפורניה, ג'ורג' סמית, בן 77, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת מיזורי, ופרופסור אמריטוס גרגורי וינטר, בן 67, מאוניברסיטת קיימברידג' הבריטית.

פרופ' ארנולד היא האישה החמישית שזכתה בפרס נובל בכימיה ותקבל חצי מיליון דולר. שני עמיתיה יחלקו ביניהם את מחצית המיליון השני.

פרופ' ארנולד עשתה שימוש בתיאוריית האבולוציה של דארווין לשם ייצור אנזימים ונוגדנים לתעשיית הפרמצבטיקה. השימוש באנזימים שפותח על ידה כולל ייצור ידידותי לסביבה של חומרים כימיים, ביניהם תרופות ו"דלקים ירוקים".

פרופ' סמית ופרופ' ווינטר עשו שימוש בתיאוריית האבולוציה לפיתוח תרופות באמצעות נגיפים תוקפי חיידקים לייצור חלבונים, בהם נוגדנים של המערכת החיסונית, פפטידים ואנזימים.

בהודעת ועדת הפרס נאמר כי "השיטות שפותחו על ידי הזוכים השנה משמשות היום ברחבי העולם לקידום תרופות, למלחמה במחלות לשם הצלת חיים וגם לתעשיה ירוקה יותר, פיתוח חומרים חדשים והפקת דלק ביולוגי בר-קיימא. הם לקחו שליטה על האבולוציה ונעזרו באותם עקרונות – שינוי גנטי וברירה – לפיתוח חלבונים הפותרים את הבעיות הכימיות של המין האנושי. אנחנו עתה בימים המוקדמים של מהפכת האבולוציה שבדרכים שונות מביאה ותביא את התועלת הגדולה ביותר למין האנושי".

"אבולוציה מוכוונת" לייצור תרופות

פרופ' ארנולד היתה הראשונה, בשנת 1993, שהראתה כי ניתן לכוון אבולוציה של אנזימים - החלבונים המזרזים תגובות כימיות. היא שכללה את השיטה, והאנזימים שיוצרו בעזרת "אבולוציה מוכוונת" משמשים לייצור שפע של חומרים ותרופות. האישה הקודמת שזכתה בפרס נובל בכימיה היתה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן, בשנת 2009.

בעבודתה התמקדה פרופ' ארנולד בשינוי אנזים כך שבמקום לזרז תגובות כימיות בתמיסה על בסיס מים, יפעל כממיס אורגני. לשם כך יצרה מוטציות אקראיות בקוד הגנטי של האנזים ואף החדירה את הגנים המוטנטיים לחיידק שייצר אלפי גירסאות שונות של אותו אנזים, שיעילותו נבחנה ביכולתו בפירוק חלבוני חלב. האנזים המוצלח ביותר נבחר בתהליך הזה והוחדר בשלב הבא של מוטציות, לגן שאחראי לייצורו. בהמשך הושקע מאמץ כדי לשפר את יעילות האנזים. אחרי שלושה סבבים כאלה האנזים המצטיין היה יעיל כדי פי 256 מהמקורי והיו בו עשר מוטציות בהשוואה למקור.

פריצת הדרך לתרופות מבוססות נוגדנים אנושיים

פרופ' סמית החל לחקור בתחילת שנות ה-80 בקטריופאגים, וירוסים התוקפים חיידקים כדי להשתמש בהם על מנת לשכפל גנים. באותה תקופה לא היה מספיק מידע על דנ"א. היה ידוע שיש גנים הדרושים לייצור חלבונים בגוף. מציאת גן ספציפי לכך נחשבה משימה כמעט בלתי אפשרית. בשיטות הגנטיות של אותם ימים החדירו חוקרים גנים לחיידקים כדי שיפיקו חלבון רצוי.

אלא שהרעיון של פרופ' סמית היה אחר: להשתמש בפאגים בחיפוש אחרי גנים. הרעיון שלו היה לקחת חלקי גנים שתפקודם איננו ידוע ולשלבם בגן של אחד החלבונים במעטפת של פאג. כשהפאג ישתלט על חיידק, הוא יתחיל לייצר פאגים חדשים עם מגוון חלבונים במעטפתם, כולל החלבון שמקורו בגן שאת תפקידו ניסו לגלות. בהמשך תכנן סמית להשתמש בנוגדנים הנקשרים לסוגים מסוימים של חלבונים כדי לצוד פאגים.

בשנת 1985 הוכח שהרעיון הפשוט והמבריק הזה עובד. בתחילת שנות ה-90 פותחו מולקולות ביולוגיות חדשות ואחד ממאמצי השיטה החדשה לשם כך היה פרופ' וינטר. הרעיון שלו היה מבוסס על כך שמערכת הלימפה בגוף האדם מייצרת מאות אלפי סוגים של נוגדנים. המגוון העצום שלהם יבטיח שתמיד יהיה נוגדן שייקשר לנגיפים או לחיידקים התוקפים את הגוף. הנוגדנים הנכונים נקשרים לחיידק ומעבירים אות, סיגנל, למערכת החיסונית כדי לחסלו.

בשלב הבא ניסו החוקרים לרתום את יכולת הנוגדנים להיקשר לתא אחד מבין עשרות אלפים כדי לחסום תהליכים הקשורים בהתפתחות מחלות. הניסויים נעשו בעכברים והיו להם מגבלות שכן המערכת החיסונית זיהתה נוגדנים שהופקו בשיטה זאת כפולשים ותקפה אותם.

פרופ' וינטר השתמש בשיטה של פרופ' סמית לייצור נוגדנים של פאג לשם ייצור תרופות המבוססות על נוגדנים אנושיים שהמערכת החיסונית לא תדחה. בשיטה זאת יוצרו מיליארדי פאגים עם גירסאות שונות של נוגדנים במעטפת שלהם. התרופה הראשונה שיוצרה בשיטה זו היא לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית שאושרה על ידי ה-FDA ב-2002.

צמד החוקרים: האנטי ציוני והפרו-ישראלי

אתמול (ד') דיווח Ynet כי פרופ' סמית, שאשתו יהודיה, ידוע בין הסטודנטים שלו כאנטי ציוני. הוא תומך נלהב ב-BDS ובין השאר התבטא ש"האנטי ציונות היא תנועת צדק חברתי. שלטון הכיבוש הצבאי (של ישראל) מנשל ומדכא". הוא התכוון ללמד על ישראל באוניברסיטה אלא שבעקבות מחאה של סטודנטים הקורס שלו בוטל. לעומת זאת ב"ג'רוזלם פוסט", תחת הכותרת "הזוג המוזר" של זוכי פרס נובל, דווח כי פרופ' וינטר דווקא מקדם קשרים בין בריטניה לישראל.

בשני הדיווחים נמסר כי במאמר שפרסם במקומון במיזורי לפני כשלוש שנים, כתב פרופ' סמית: "הכפשת אנטי ציונות כאנטישמיות היא טקטיקה ארוכת שנים של התעמולה הציונית. אנטי ציונות היא תנועה צדק חברתי ששורשיה בקמפיין למען זכויות האדם בארה"ב ובקמפיין נגד האפרטהייד בדרום אפריקה.

"הדרישה הבסיסית של תנועת האנטי ציונות היא להעניק זכויות שוות לכל האנשים הנשלטים כיום על ידי המשטר היהודי בישראל. האנשים הללו, ערבים פלסטינים, מופלים על ידי השלטון היהודי האתנוקרטי. יש ביניהם מנושלים ומדוכאים על ידי השלטון הצבאי ביהודה ושומרון והשאר סובלים ממצור כלכלי הרסני וממתקפות דמים בעזה".

עוד כתב באותו מאמר, לפי הדיווח ב-Ynet: "האנטי ציונות משתמשת בקמפיין ה-BDS הלא אלים כנגד ישראל, עד שתציית למשפט הבינלאומי. אנטי ציונות מתנגדת לחלוטין לאנטישמיות ולגירוש היהודים החיים בישראל לצד הערבים הפלסטינים. מטרתה להחליף את הממשל האתנוקרטי היהודי בדמוקרטיה ליברלית המבטיחה זכויות אדם לכל האזרחים". הקורס שהתכוון ללמד לפני שלוש שנים הוגדר כ"פרספקטיביות בציונות". כאמור, מחאת סטודנטים הובילה לביטולו.

נושאים קשורים:  פרס נובל לכימיה,  פיתוח תרופות,  תהליכים אבולציוניים,  דארווין,  תרופות אימונולוגיות,  חדשות
תגובות
 
05.10.2018, 17:04

מה הרלוונטיות של עמדת החוקרים ביחס לציונות ?!זה סוג הדברים שמתאימים לטבלואידים ולא לאתר שמתיימר לתווך מידע רפואי ומדעי לקהילת הרופאים.

אנונימי/ת
06.10.2018, 07:16

חשבתי על זה גם כן