• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
חדשות

בדיקות דם בהריון יכולות לשמש כסמן לסיכון מוגבר לתחלואת לב וכלי דם

שני מחקרים שנעשו ב"סורוקה" ואוניברסיטת בן גוריון מצאו קשר בין אנמיה בהריון ובדיקת תפקודי כליות וכבד, לבין סיכון ארוך טווח לתחלואת לב וכלי דם ליולדת

בדיקת דם לאישה בהריון. אילוסטרציה

שני מחקרים שנעשו במרכז הרפואי סורוקה עם אוניברסיטת בן גוריון מצאו קשר בין איתור אנמיה בהריון ובדיקת תפקודי כליות וכבד, לבין סיכון ארוך טווח לתחלואת לב וכלי דם ליולדת. במילים אחרות: תוצאות בדיקות דם פשוטות במשכב הלידה יכולות לשמש כסמן לתחלואת לב וכלי דם שנים לפני התפרצותן.

המחקר שפורסם ב-Journal of Women's Health מצא שאנמיה הריונית עלולה להוות סמן לתחלואת לב וכלי דם אימהית וזאת על סמך מעקב ארוך טווח של עד 25 שנה.

המחקר השני, שפורסם ב-International Journal of Gynecology & Obstetrics, הראה שתפקודי כליה גבוהים (או ברבעון העליון של הנורמה) נמצאו בסיכון מוגבר לתחלואת לב וכלי דם (סיכון של פי 1.6).

בית החולים מסר את הפרטים הבאים: המחקר הראשון עקב אחרי נשים עם אנמיה הריונית במשך לפחות עשור ובחן סיבוכים הכוללים מחלות לב וכלי דם.

הצוות עקב אחרי כ-30,000 נשים עם אנמיה שאובחנה עוד לפני ובעת שילדו ב"סורוקה" בשנים 2014-1988. קבוצת הביקורת היתה מעל 50,000 נשים שילדו באותן השנים והיו ללא אנמיה (המוגלובין מעל 10 גרם לדציליטר).

במהלך תקופת המעקב לנשים עם אנמיה הייתה תחלואת לב וכלי דם גבוהה פי כ-1.5 לעומת נשים ללא אנמיה. שיעור האשפוזים על רקע מחלות לב וכלי דם היה 4.35% אצל נשים עם אנמיה הריונית לעומת 3.7% בקבוצת הביקורת. הסיכון הגבוה לתחלואת לב וכלי דם נשמר מובהק וחזק גם לאחר נטרול גורמים מערפלים כמו עישון, השמנת יתר והפרעות יתר לחץ דם.

פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת יולדות ונשים ב' ב"סורוקה, שלקח חלק במחקר, אמר: "אנמיה בחיים הבוגרים ידועה כגורם סיכון לתחלואת לב וכלי דם. תוצאות המחקר מראות שגם לאנמיה בהריון יש משמעות ארוכת טווח והן מחזקות את העובדה שסיבוכי הריון עלולים להשפיע גם בהמשך ולאורך החיים הבוגרים.

"יש לכן להתייחס להריון כמעין 'מבחן מאמץ' ובהתאם מומלץ להסביר לנשים בהריון כי הטיפול בתכשירי ברזל חיוני וחשוב, לאו דווקא לתוצאות המיידיות אלא אולי גם למניעת סיבוכים ארוכי טווח. יש  לשקול להמליץ לנשים עם אנמיה מעקב ארוך טווח צמוד יותר לצורך מניעה שניונית של מחלות לב ולכלי דם".

במחקר השני נמצא שבדיקות תפקודי כליה בסוף ההריון שכללו רמות קראטינין, אשלגן ואוראה גבוהות, יכלו לנבא אף הן על סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. במחקר זה נבדקו 41,115 נשים, מתוכן 212 אושפזו  בשל מחלות לב או כלי דם.

פרופ' שיינר: "אין ספק שיש להתייחס להריון כאל 'חלון הזדמנויות' לגילוי תחלואה אימהית ארוכת טווח, ובהתאם 'לסמן' נשים שבסיכון ולבצע מעקב קפדני אחריהן. ידוע כי קיים קשר בין אנמיה לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. לכן, אם נמצאה אנמיה בהריון, זו הזדמנות לא רק לתקן את החסר אלא אולי גם למנוע מחלות כלי דם בעתיד".

צוות המחקר כלל את ד"ר יוחאי פרנקל, ד"ר לאה שלו, פרופ' אייל שיינר, ד"ר אסנת ולפיש, וד"ר טליה וולק מ"סורוקה", ופרופ' אילנה שהם-ורדי ורוסלן סרג'יאנקו מהחטיבה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון.

נושאים קשורים:  אנמיה בהריון,  תפקודי כליות וכבד,  סיכון מוגבר לתחלואת לב וכלי דם,  פרופ' אייל שיינר,  סורוקה,  אוניברסיטת בן גוריון,  חדשות,  מניעה שניונית
תגובות