• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
מגזין

פרופיל רפואי: פרופ' שלמה וינקר, רופא משפחה, סמנכ"ל רפואה ב"לאומית"

על אף תפקידו הניהולי הבכיר הגוזל לא מעט מזמנו, הוא ממשיך להגיע ולטפל בחולים במרפאה קטנה לרפואת משפחה באשדוד ומתריע בתוך כך על המחסור ההולך ומחמיר ברופאים מומחים בתחום

פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה ב"לאומית שירותי בריאות". וליו"ר האיגוד האירופאי של רופאי המשפחה. צילום: איגוד רופאי המשפחה

פרופ' שלמה וינקר, בן 54, נשוי ואב לארבע בנות, מתגורר באשדוד. הוא מחלק את זמנו בין תפקידו כסמנכ"ל רפואה בלאומית שירותי בריאות לבין טיפול בחולים במרפאה קטנה לרפואת המשפחה באשדוד.

פרופ' וינקר, בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, חבר ועד איגוד רופאי המשפחה ופרופ' מן המניין ברפואת המשפחה, ערך וכתב ספרים ומאמרים רבים, ביניהם הספר "רפואת המשפחה בישראל", בשיתוף שפרה שוורץ וחיים דורון.

על הסיבות מדוע בחר דווקא בתחום זה, הוא אומר: "רפואת המשפחה היא המקצוע המגוון והמעניין ביותר. לעולם לא תוכל לדעת מה יהיה המקרה הבא שייכנס לחדר, ותמיד אם יש זמן, אפשר לפטפט קצת עם המטופל וללמוד עוד עליו, על משפחתו ובכלל".

המודל שלו לחיקוי הוא "מורי והמנטור שלי ד"ר ששון נקר ז"ל. ד"ר נקר היה מנהל המחלקה לרפואת המשפחה של מחוז מרכז של שירותי בריאות כללית, החל את דרכו כרכז המתמחים במחלקה של בית החולים בילינסון, שהתפצלה בהמשך לשלוש מחלקות - אחת מהן הוא הקים וניהל עד למותו בטרם עת.

"ד"ר נקר התחיל לעבוד כמתמחה במרפאת שעריים של שירותי בריאות כללית ברחובות ולאחר מכן במשך יותר מעשרים שנה עבד באותה המרפאה ועם אותה האוכלוסיה. מדובר במרפאה מאתגרת שבה עבד באהבה ובהשקעה עצומה ובה העמיד עשרות מתמחים ומומחים לרפואת המשפחה שלמדו ממנו את כל סודות המקצוע.

"רק לאחר שהכרתי את ד"ר נקר ואת עבודתו, בחרתי ברפואת המשפחה כתחום ההתמחות שלי ועל כך אני חב לו תודה עמוקה", אומר פרופ' וינקר.

ואם לא היית בוחר במקצוע הרפואה, במה היית עוסק?

"לבטח הייתי ארכיאולוג. זה שנים רבות אני נמשך לנופי הארץ ולהיסטוריה שלה. אני אוהב לטייל, לקרוא, לשמוע וללמוד בכל הקשור להיסטוריה ולממצא הארכיאולוגי של ארץ ישראל. אני כנראה היחיד שהיה לו ברור בביקורו הראשון באיסטנבול, שהדבר הכי חשוב לראותו ולא להחמיץ הוא 'כתובת ניקבת השילוח' הנמצאת במוזיאון הארכיאולוגי. למרות שהכתובת כתובה בכתב עברי שאינו ניתן לקריאה על ידי מי שאינו בקיא, הרי את התוכן אפשר להבין גם אחרי למעלה מאלפיים וחמש מאות שנה".

מהם התחביבים שלך ומה אתה עושה בזמנך הפנוי?

"האמת, אין לי הרבה זמן לתחביבים, אבל אם אני מוצא זמן פנוי אני מתחזק את הגינה שלי".

המוטו שלו בעבודה היומיומית הוא "אם אתה מתחיל להרגיש משועמם, או אם הכל מתנהל באופן שגרתי, סימן שזה הזמן לתפקיד הבא", אבל כשפרופ' וינקר מתבקש לספר על מקרה לא שגרתי מסוים, או בלתי נשכח בחיים המקצועיים, הוא מסרב בנימוס ומסביר: "יש כמה כאלה כל יום, אבל מאחר שרופא משפחה מטפל באוכלוסיה מוגדרת, קטנה וקבועה, תיאור מקרה יכול בקלות לחשוף את זהות המטופל, בעיקר אם מדובר באירוע 'בלתי נשכח'".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות בישראל?

"הייתי מחזק את המערכת הציבורית ובייחוד את הרפואה הראשונית ורפואת המשפחה, ומעמיק את ההפרדה בין הציבורי והפרטי. המחסור במומחים לרפואת המשפחה הולך ומחמיר עם השנים. בכל שנה נדרשים כ-400 רופאי משפחה חדשים על מנת לשמר את המצב הקיים, שגם הוא אינו אופטימלי. על אף שכבר שנים איגוד רופאי המשפחה מתריע על הצורך הדחוף להעלות את מספר המתמחים ברפואת המשפחה וברפואת הקהילה בכלל, כדי לשמר ולשפר את איכות הרפואה לציבור, משרד הבריאות לא פועל לתת מענה למחסור. הדבר עלול לגרור את המערכת לשירות רפואי לעשירים בלבד היות שאנשים שיש להם כסף יפנו לקנות שירותי רפואה ואחרים שאין להם ממון ימתינו ימים ושבועות רק כדי לראות רופא".

נושאים קשורים:  פרופ' שלמה וינקר,  רפואת משפחה,  לאומית שירותי בריאות,  חדשות,  מגזין
תגובות
 
אנונימי/ת
28.06.2018, 15:11

איש יקר, תרם רבות לרפואת המשפחה בישראל!

אנונימי/ת
28.06.2018, 15:12

תרם לרפואה בכלל ולרפואת המשפחה בפרט. כן ירבו

אנונימי/ת
29.06.2018, 09:10

דיבורים כמו חול ואין מה לאכול!

אנונימי/ת
29.06.2018, 11:27

"ומעמיק את ההפרדה בין הציבורי והפרטי. " מילים כדורבונות!

אנונימי/ת
29.06.2018, 15:01

חולה הוא אדם ולא "מקרה" !

אנונימי/ת
01.07.2018, 14:10

"המחסור במומחים ברפואת המשפחה הולך ומעמיק", זה כמובן ההפך מהאמת. מספר בעלי תעודת "מומחה" (אני לא מכיר במונופול של הר"י על מומחיות רפואית ומכאן המרכאות) רק הולך וגדל עם השנים. פעם כל רופאי המשפחה היו ללא תעודת "מומחה" של הר"י (וכמובן הם היו רפואים מצוינים) וגם היום חלק ניכר אם לא רוב רופאי המשפחה בישראל אינה בעלי תעודת "מומחה" של הר"י ברפואת משפחה.

הגיע הזמן להיאבק בתופעת "מומחיות היתר" (Overspecialization) שמביאה אותנו לכדי אבסורד שבו אם נפלת וקיבלה מכה ביד ובברך אז אתה צריך לרוץ בין "מומחה לכף יד" ל-"מומחה לכף רגל" ועוד מעט יהיה "מומחה לזרת ימין" ו-"מומחה לפטמה השמאלית".

הדבר הגיע לכדי אבסורד. וכמובן שראשונה מכל ה-"התמחויות" המיותרות היא זו ברפואת משפחה. בניגוד ל-"התמחויות" קליניות אחרות (אני כבר לא מדבר על צלם בהיכל כ-"מומחיות במנהל רפואי"), אין לה אפילו הצדקה פיזיולוגית פורמלית, הרי כל בעיה רפואית שאיתה מתמודד הרופא הראשוני כמובן כבר נופלת לתחומה של נישה רפואית כזו או אחרת.

בקיצור, הגיע הזמן לבטל את מרבית ה-"התמחויות" המיותרות ולהעלות בחזרה את קרנו של הרופא הכללי.