חדשות

נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים: דרושה רגולציה על פרסום מזון לא בריא

חברות המזון הגדולות חתמו על אמנה המחייבת אותן לפרסום אחראי של מוצרי מזון לילדים, אך איגוד רופאי הילדים דורש רגולוציה על פי חוק כדי למנוע השמנת יתר בקרב ילדי ישראל

איגוד רופאי הילדים הגיב אתמול (ב') על אמנת חברות המזון בנושא פרסום וסימון מוצרי מזון והודיע כי אמנה אינה מספיקה אלא דרושה רגולציה ברורה על פרסום מזון לא בריא כדי לשמור על בריאותם של ילדי ישראל.

נייר העמדה של האיגוד מפרט מחקרים שמצביעים על הצורך ברגולציה ולא להסתפק באמנה שעליה חתמו מרצון חברות המזון הגדולות בהן "שטראוס", "אסם" ו"תנובה" והתחייבו על "פרסום אחראי לילדים של מוצרי מזון שיסומנו במדבקה אדומה". החברות לקחו על עצמן להימנע מפרסום מוצרי מזון לילדים מתחת לגיל 21 שאריזתם תסומן בסמל מזון אדום. השלב הראשון בביצוע האמנה ייכנס לתוקף בינואר 2020. הסימון במדבקה אדומה יחול על מזונות מוצקים המכילים נתרן (מלח), סוכר ושומן רווי, בהתאם לסף כמותי עליון שנקבע. השלב הבא בהפעלת האמנה יכול מינואר 2021 וגם יקיף מוצרי מזון נוזליים.

על פי האמנה, הגבלות על פרסום יחולו לא רק על המדיה המסורתית אלא גם על פרסום ברשתות חברתיות, אתרי אינטרנט שילוט חוצות, תוכן שיווקי, משחקים אינטראקטיביים, שיווק באמצעות מסרונים ובסלולר.

על האמנה דיווח אתמול (ב') "ידיעות אחרונות" וציין כי הנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים אישרה אותה. פרסום החתימה הוולונטרית על האמנה נועד "להקדים תרופה למכה" מאחר שאתמול עמדה להתכנס בנושא הזה הוועדה למניעת פרסום ושיווק מזון מזיק בראשות משרד הבריאות.

מסקנת מחקרים מדעיים: לרגולציה על פי חוק יש השפעה משמעותית

בנייר העמדה של רופאי הילדים נאמר כי פרסום מזון מזיק ידוע ומוכר כגורם סיכון משמעותי להתפתחות השמנת ילדים ומחלות כרוניות. ארגונים רבים בעולם (WHO, הפרלמנט האירופי, ממשלות) הגיעו למסקנה שקשר זה מחייב פעולה. קיימת הסכמה שמסרים אודות מזון ותפריט יותאמו להמלצות המקצועיות בנושא מזון בריא. בשנת 2007 ה-World Health Assembly קראה למדינות החברות לגבש המלצות בנושא שיווק מזון לילדים.

עד שנת 2010, מצוין בנייר העמדה, 22 מדינות הגישו הצעות למדיניות שכללו: רגולציה על פי חוק (statutory control), רגולציה עצמית (industry led self regulation), רגולציה משותפת (industry led – government oversight). המדינות שהנהיגו רגולציה על פי חוק (2013) הן שבדיה, נורבגיה, קוויבק (קנדה), בריטניה, דרום קוריאה, צ'ילה, אירלנד ומקסיקו.

רגולציה עצמית (2013) הונהגה בארה"ב (16 חברות מזון, CAFBI: Children Food and Beverage Advertising Initiative), באירופה (19 חברות מזון, EU pledge), באוסטרליה ובעולם (10 חברות בינלאומיות, International food and beverage associationיIFBA).

סקירה של ספרות מדעית, נאמר בנייר העמדה, בחנה את היעילות של רגולציה על פי חוק מול רגולציה עצמית. נסקרו מאמרים מדעיים בלבד - 47 מאמרים, 19 מאמרים בחנו תוצאות של רגולציה על פי חוק ו-25 מאמרים בחנו תוצאות של רגולציה עצמית.

במדינות שבהן הונהגה הרגולציה על פי חוק (בריטניה, דרום קוראה, קוויבק) נרשמה ירידה משמעותית בחשיפה וברכישה של מזון מזיק. במדינות שבהן נהוגה רגולציה עצמית (מדובר על 18 דיווחים על ידי גופי הערכה) - ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, גרמניה – התמונה מעורבת: נרשמה הצלחה בשבעה מחקרים בעוד ש-11 מחקרים הצביעו על העדר הצלחה.

נייר העמדה מצביע על הבעיות ברגולציה עצמית: אין ניטור על ידי גוף חיצוני, אין שקיפות, פיתוח התכנית על ידי גורמים המקבלים תשלום מהתעשיה, אין יידוע מתמשך וקבוע של הציבור, אין פיקוח חיצוני על פיתוח התכנית, אין סנקציות משמעותיות.

המסקנה העולה מכל המחקרים, בהיבט הישראלי: רק רגולציה על פי חוק תגן על ילדי ישראל בפני מגפת ההשמנה וסיבוכיה הקטלניים.

נושאים קשורים:  סימון מזון,  שיווק מזון לילדים,  פרסום מזון לא בריא,  חברות המזון,  חדשות,  נייר עמדה,  איגוד רופאי הילדים,  אמנת חברות המזון
תגובות
אנונימי/ת
28.06.2018, 06:56

רגולציה על פרסום זה רק נדבך אחד ומצומצם במלחמה בהשמנת ילדים .
צריך להשקיע בהסברה להורים וברגולציה של הכיבוד במערכת החינוך והגנים הפרטיים והאירועים הנלווים ....

אנונימי/ת
15.07.2018, 21:02

שומעים את הקול של רופאי בריאות הציבור ואת קול איגוד רופאי הילדים, אבל איפה הקול של הפנימאים ורופאי המשפחה. מי שם נרדם בשמירה?

אנונימי/ת
16.07.2018, 09:55

למה איגוד הגריאטרים שותק? תת-תזונה היא בעיה רצינית ומסכנת חיים בקרב קשישים (ובמיוחד בקרב ישישים), והקמפיין לסילוק המזונות עתירי הקלוריות מהמדפים ללא ספק יביא להחמרה ניכרת שלה ולעלייה בתמותה, במיוחד בקרב אלה שידם אינה משגת ולא יוכלו להרשות לעצמם לרכוש את המזונות הללו במעדניות יקרניות.