• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
דעות

כיצד פותרים את בעיית הזמינות הנמוכה של יועצים ברפואה הציבורית?

לפתרון זמינות היועצים עולות חדשות לבקרים הצעות מהצעות שונות. משום מה, הפתרון המתבקש והברור ביותר נסתר מהעין באופן תמוה

לפני חודש התפרסם מאמר ב CMAJ-של DUGANI וחב' הקובע דבר שידוע היטב בקרב מומחים ברפואת המשפחה: רפואת משפחה איכותית יכולה לתת מענה מקצועי ל-90% מצורכי האוכלוסיה. מחקר שנוהל ע"י הבנק העולמי ב–12 ארצות הציע לאחרונה את חיזוק רפואת המשפחה כפתרון חשוב בכלכלת בריאות וככלי לשיפור מדדי בריאות לאומיים. נמצא שרפואת משפחה איכותית התאפיינה בעיקר בהיותה הכתובת הראשונה לאזרחים ברוב הבעיות הרפואיות, בעבודה יעילה של צוות רב תחומי, במערכת אבטחת איכות ועוד.

המומחיות ברפואת המשפחה בישראל קיבלה תאוצה משמעותית בעיקר בקופת חולים הכללית על ידי פרופ' דורון ז"ל שעזב אותנו לאחרונה. במסגרתה עוברים המתמחים סבבים ממושכים ברפואה פנימית (כולל תת התמחויות כמו אנדוקרינולוגיה, קרדיולוגיה, גסטרו וכדומה) רפואת ילדים, פסיכיאטריה, גריאטריה, אורתופדיה ועוד. כל זאת כדי לתת מענה איכותי למטופלים הפונים עקב מגוון בעיות מתחומים שונים, מבלי צורך להפנותם ליועצים ולבדיקות מיותרות.

רופאי המשפחה הופכים למומחים ברפואה ראשונית ובבעיות שכיחות ולומדים לזהות אותן הבעיות המחייבות בירור מעמיק במיוחד והמחייבות מעורבות של יועצים במקצועות השונים. בכך מצטמצם משמעותית היקף הפניות המיותרות המציפות יועצים בבעיות בנאליות וגם היקף בדיקות היתר הכרוכות בבזבוז משאבים אך גם בנזק הנובע מ"רפואה ביתר".

המענה האיכותי מסתמך ראשית על הכרת "האורות האדומים" ונושאים המחייבים בירור מדי ומצד שני, על הקשר החזק, הזמין והמתמשך בין המטופלים לרופא המשפחה שלהם. האבחנה והטיפול הניתנים על ידי המומחה לרפואת המשפחה, נבחנים בעיקר על פי תוצאיהם. השיפור בתסמינים מלמד על אבחנה וטיפול נכונים. אם אין שיפור – יש מקום לבחינה מחודשת ושינוי מסלול.

רפואת משפחה איכותית מבוססת על עקרונות של זמינות, המשכיות ואינטגרציה של היבטים פסיכוסוציאליים המשמעותיים לאבחון ולטיפול נכון. במרפאות הדגל של רפואת המשפחה, היה נהוג כמו-כן, להיפגש עם יועצים שונים שהיו מגיעים למרפאות הקהילה, דנים במקרים מורכבים ומשדרגים את הידע המעודכן של רופאי המשפחה. במרפאות רבות המנוהלות ע"י רופאי משפחה מומחים, ניתן למצוא גם כיום, פרקטיקה כזו. חשוב להדגיש שרופאי המשפחה זוכים ביום השתלמות שבועי על חשבון שעות עבודתם, כדי ללמוד ולהישאר מעודכנים בכל שטחי הרפואה.

המציאות בישראל 2018

המציאות השכיחה בישראל של 2018 שונה בתכלית ממה שתואר. ראשית, נזכיר שמספר רופאי המשפחה הולך ומתמעט משנה לשנה. ההערכה היא שכ-430 מומחים ברפואת המשפחה חסרים כבר כעת בקהילה (שווה ערך ל-600 אלף איש שאין להם רופא משפחה ומציפים מרפאות עמוסות אחרות). הזדקנות האוכלוסיה, תוך ריבוי המספר היחסי של מחלות כרוניות, מעלה את הצורך בתוספת רופאי משפחה למספר נפשות, אך בפועל קורה ההפך המוחלט - המספר יורד ועוד צפוי לרדת בכמה דרגות עקב הפרישה הצפויה של כ–1,000 רופאים בשנים הקרובות.

הפועל היוצא של המציאות שתוארה הוא עומס מוטרף על הרופאים שבמערכת הציבורית, היוצר שחיקה קשה, זמן מפגש אבסורדי של 3-6 דקות למטופל, (שניהם יוצרי טעויות), עזיבה פנימית משמעותית (רופאי משפחה רבים שעברו למקצועות אחרים ולניהול) ואובדן האטרקטיביות של המקצוע היפה הזה למתמחים פוטנציאליים הנרתעים מתופעות אלו ונמנעים מלהצטרף להתמחות ברפואת המשפחה.

גם ציבור המטופלים חווה בדרכו את המשבר הקשה ברפואת המשפחה. נזכיר כאן שעקב שיקולי פופוליזם וקריצה למטופלים, אפשרו קופות החולים כבר לפני שנים את הפנייה הישירה ליועצים. מהלך אל-חזור זה יצר מספר רעות חולות: ראשית עומס עצום ומיותר על היועצים – כפי שהודגם לעיל בזמן ההמתנה הלא מציאותי. שנית, מקרים רבים שמגיעים ליועצים השונים פונים באופן שגוי ליועץ הלא נכון עקב "אבחנה עצמית" מוטעית (למשל, פנייה לרופא אא"ג עקב כאבים שמקורם בשיניים) – דבר הגורם לתסכול מקצועי של היועצים ולהגברת השחיקה שלהם. שלישית, עלות עצומה ומיותרת הנופלת על מערכת הבריאות הציבורית (למשל, הפניה לבדיקות מיותרות ולייעוצים נוספים וכדומה) ועל משקי הבית.

המטופלים, רבים מהם עדיין לא משויכים לרופא משפחה ואינם יכולים להנות מרפואת משפחה איכותית, "מצביעים ברגליים", פונים ליועצים שונים, מקבלים מהם תרופות ובדיקות רבות והרי לנו מציאות של "חור שחור" שמגדיל את עצמו ובולע לתוכו עוד ועוד תקציבי עתק, רופאים שחוקים, מטופלים מאוכזבים ומערכת בריאות קורסת.

מנכ"ל משרד הבריאות פרסם בימים האחרונים שמשרדו ער לשחיקה ברפואת המשפחה ומקצה מענקים להכשרת עוד רופאי משפחה שיתמחו בקהילה. זה אכן צעד ראשון וחיובי ביותר לכוון.

אחת מהמטרות העיקריות של המסע החברתי להבראת הרפואה היא חיזוק רפואת המשפחה. אנו פועלים במספר כיוונים לצורך זה, כמו למשל מיזם "תמיכת עמיתים" שנועד לתמוך באנשי צוות רפואי הסובלים משחיקה ומיזמים נוספים (ראו כאן). לאורך המסע צברנו רעיונות רבים וטובים ואנו פועלים להשמתם הדחופה. עד כה הצטרפו למסע מאות רופאים – רופאי משפחה ויועצים כולל מנהלי מחלקות ובתי חולים, אנשי צוות רפואי נוספים כמו גם אנשים טובים רבים מהציבור הרחב והערני.

היו גם אתם במתגייסים ומצטרפים באופן פעיל, כי אין לנו מערכת בריאות אחרת ואף אחד לא יעשה עבורנו את העבודה.
 www.cure-medicine.co.il 

נושאים קשורים:  רפואת משפחה,  המסע החברתי להבראת הרפואה,  המחסור ברופאים,  חדשות,  דעות
תגובות
 
אנונימי/ת
16.05.2018, 09:41

דברים כדורבנות.

אבל חשוב להבהיר נקודה נוספת: אין שום תועלת "קוסמית" במפגש פיזי עם רופא מומחה, למעט אם יש צורך בבדיקות גופניות במקום, כאשר ככלל רופא המשפחה יכול, מוסמך ומצויד על מנת לבצע את כל הבדיקות הללו. לכן, גם באותם 10% מקרים קשים שמצריכים ייעוץ מומחה, הדרך המיטבית והיעילה לבצע את הייעוץ הזה היא בפנייה ישירה של רופא המשפחה לרופא המומחה באמצעים טכנולוגיים (מייל, צ'ט, סמס, VC).

מפגש פיזי עצמאי עם רופא מומחה מתאים אולי לצורך קבלת חוות דעת שנייה במקרה שבו לחולה יש ספקות ביחס לרופא המטפל שלו, ואלה מקרים נדירים ביותר.

ובנוגע לחיזוק רפואת המשפחה, כמובן שהפתרון הזמין הוא הסבת פנימאים לתחום, לרבות בעלי תת-התמחויות. יש הרבה פנימאים מיותרים שתופסים תקנים מיותרים במחלקות מיותרות בבתי חולים מיותרים, ויש להסב אותם לרפואה קהילתית.

אנונימי/ת
16.05.2018, 14:52

מדהים לקרוא שוב ושוב את תגובת משרד הבריאות, לצבר המחלות התוקף את מערכת הבריאות, מזה שנים:
"אנחנו מודעים"
"אנחנו נקצה"
"אנחנו העברנו לאוצר"
ועל זה נאמר: נשיאים ורוח וגשם אין!

16.05.2018, 16:53

למגיב האנונימי מ 09:41
המונח "תועלת קוסמית" מבטא גסות רוח וזילזול בעמיתים שלך שהקדישו שנים רבות מאד להתמחות והתמקצעות. אבל כנראה שהמקלדת סובלת הכל...
חולים הסובלים ממחלה כרונית, או בעיה שלא באה על פתרונה, זקוקים בראש ובראשונה ל- Case ,manager! - רופא ראשוני, משפחה או פנימאי, שייקח אחריות ויקדיש מזמנו ומכשרונו לטיפול בבעייה. CM מפנה את המטופלים למומחים כראות עיניו, מקבל חוות דעת ובונה תכנית אבחנתית/טיפולית וכך נמנעות הפנייות מיותרות. ד"ר מרגלית צודק שבפורמט הנוכחי של עבודת הרופאים הראשוניים בקופות, הדבר בלתי אפשרי. ממעגל השטנים הזה אף אחד לא מרוויח.

תודה אבנר, חשוב ביותר מה שכתבת ואני מזדהה עם כל מילה!

אנונימי/ת
17.05.2018, 20:56

שלום לכולם,
כרופא מומחה ברפואת משפחה כמובן שאני מסכים עם הכתוב מעלה אך ארצה להוסיף שלדעתי יכולת ההתפתחות של רופאי המשפחה לתת התמחות מצומצמת, אני לדוגמה הייתי שמח לראות תתי התמחויות כגון אנדוקרינולוגיה, ראומטולוגיה , מקצועות שחסר בקהילה ואין שום בעיה לרופא משפחה להתמחות בהם.
צריך לומר את האמת , הסיבה היחידה שמקצועות אלו לא נמצאים ברשימת תתי ההתמחויות היא סירובם של הפנימאים . חשש שאם התמחויות אלו יפתחו לרופאי המשפחה מספר המתמחים ברפואה פנימית ירד. חבל כי כך רופאי משפחה יכולים להרחיב את סל השירותים שהם נותנים ולהקל על העומס.