• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
חדשות

עלייה בשימוש בדגים לצורכי מחקר בבעלי חיים בישראל

מדו"ח על הניסויים המחקריים בבעלי חיים לשנת 2017 עולה: יותר מ-70% מכלל בעלי החיים למחקר היו דגים, רובם הוחזרו לאחר המחקר ללהקה

עכברי מעבדה. צילום אילוסטרציה

הרוב המכריע של מחקרים שנעשו ב-2017 בישראל בבעלי חיים בוצע בשלוש קבוצות של בעלי חיים מסולם התפתחותי נמוך, שביחד היוו 99.33% מכלל בעלי החיים המשמשים למחקר, ובסך הכל 1,238,178. כך על פי דו"ח על הניסויים המחקריים בבעלי חיים שמשרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים מפרסמים היום (ב').

קבוצת בעלי החיים בעלי דם קר (בעיקר דגים) היוותה 71.69% מכלל בעלי החיים ששימשו למחקר. מכרסמים (עכברים וחולדות) היוו 25.67% ועופות (בעיקר תרנגולות) 1.99%.

רק 0.66% מהמחקרים, פחות מאחוז, בוצעו בשאר מיני בעלי החיים הנמנים על סולם התפתחותי גבוה יותר.

בהשוואה לשנת הפעילות 2016, חלה עלייה ניכרת בשימוש הכולל בבעלי חיים, רובה ככולה נובעת מעלייה בשימוש בדגים (עלייה של פי חמישה בכמות הדגים: מכ-180,000 פריטים בשנת 2016 לכ-887,000 פריטים ב-2017).

"עלייה זו", מצוין בדו"ח, "משקפת מאמצים לפיתוח שיטות וטכנולוגיות חדשות, המאפשרות שימוש בבעלי חיים אלה לצורך המחקר, זאת תוך יישום קפדני של עקרונות העבודה בבעלי חיים, המקובלים בעולם ובארץ. על פי עקרונות אלה, יש לעשות שימוש בבעל החיים הנמוך ביותר בסולם ההתפתחותי שיכול לענות על צורכי המחקר הנדון". יודגש, נכתב עוד בדו"ח, כי מרביתם הגורפת של הדגים הוחזרה בתום המחקר ללהקה - 857,000 פריטים המהווים 97% מהדגים ששימשו למחקר.

בשנת 2017 היו 3,184 היתרים פעילים לביצוע מחקרים בבעלי חיים, כאשר 43.6% מהמחקרים שימשו לקידום הבריאות, לקידום הרפואה ולמניעת סבל; 46.7% לקידום המחקר המדעי; 8.3% לבדיקה או לייצור חומרים או חפצים ו-1.4% לחינוך ולהוראה.

הפרוצדורות במחקרים סווגו על פי סולם בן חמש רמות חומרה שאותו קבעה המועצה, בהתחשב בפוטנציאל הסבל של בעלי החיים. על פי סולם זה, 8% מהמחקרים היו ברמה הנמוכה ביותר, 19% ברמה השנייה, 29% ברמה השלישית, 31% ברמה הרביעית ו-13% ברמה הגבוהה ביותר. רמת החומרה מעריכה את פוטנציאל הכאב של בעלי החיים ולא את מידת ביטויו.

במהלך 2017 אישרו ועדות ההיתרים 1,986 בקשות להיתרים חדשים לעריכת מחקרים בבעלי חיים. כשליש מהן אושרו בסבב הדיונים הראשון בוועדות ההיתרים. רוב הבקשות אושרו לאחר מספר סבבי דיונים (בין 2 ל-6) בוועדות ההיתרים, בהם נדרשו החוקרים להכניס תיקונים בבקשות, ורק לאחר שוועדות ההיתרים דנו בתיקונים ובשינויים שנערכו ונחה דעתם – אושרו בקשות המחקר וניתנו היתרים. כ-8% של בקשות המחקר נדחו ו/או הדיון בהן לא הסתיים.

מחברי הדו"ח הדגישו: "טרם הנפקת כל היתר מתקיימת בחינה קפדנית של הקצאת בעלי החיים ונעשים מירב המאמצים לאשר את המספר המזערי של בעלי חיים שיספק תוצאה תקפה מבחינה מדעית למחקר הנדון, זאת בהתאם לחוק ולכללים בארץ, התואמים את הכללים הבינלאומיים".

המועצה ממשיכה במאמצי השיקום, בעיקר של בעלי החיים הגדולים (קופים, קרניבורים, חיות משק וחיות בר). שיעורי השיקום של בעלי החיים בישראל בולטים בכל קנה מידה וישראל מובילה זה שנים בשיקומם בהשוואה לנתונים המתפרסמים בכל העולם.

משרד הבריאות הקים ב-2013 קרן מחקר ייחודית המעניקה מענקים לפיתוח שיטות חלופיות לניסויים בבעלי חיים. עד כה מומנו בכספי הקרן 12 פרויקטים. המטרה, כאמור, לפתח שיטות שיאפשרו לצמצם בשימוש בבעלי החיים, מבלי לפגוע בתוצאות המחקרים ובתקפותם.

פרטים נוספים באתר.

נושאים קשורים:  ניסויים בבעלי חיים,  המועצה לניסויים בבעלי חיים,  מחקר בבעלי חיים,  חדשות
תגובות