• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
דעות

בין המצוי לרצוי: מהלכים ליישום מיטבי של תכנית קיצור התורים לניתוחים

לצד המהלך הראוי שנקט משרד הבריאות לקיצור תורים, צומחת גם החובה לוודא שבמערכת קיימת תשתית שתאפשר לה לעמוד ביעדים שנקבעו כדי להבטיח את הצלחתם

ניתוח. הסכום המגוחך אינו מביא בחשבון את הצוותים הנדרשים להפעיל חדרי ניתוח בשעות אחר הצהריים (צילום: אילוסטרציה)

תורים ארוכים לניתוחים ולפרוצדורות רפואיות הם אחת הבעיות הקשות שאתן מתמודדת מערכת הבריאות הציבורית. לנוכח ההכרה בחשיבות הסוגיה והשלכותיה, יזם משרד הבריאות מהלך לקביעת זמני המתנה מקסימליים לניתוחים ולפרוצדורות משמעותיות.

לראשונה מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מבקש משרד הבריאות ליצוק תוכן לסטנדרט הסבירות ביחס לפרמטר הזמן, תוך קביעה מפורשת מה נחשב זמן המתנה לא סביר לניתוח או לפרוצדורה משמעותית. סטנדרט זה שואב את כוחו מן הרצוי ולא מן המצוי.

קביעת זמני המתנה מקסימליים לניתוחים היא צעד חיוני בדרך לשיקום אמון הציבור ביכולותיה של מערכת הבריאות הציבורית, ויישום מדויק ואחראי של צעד זה יכול להוביל לתחרות חיובית בתחום הבריאות. תחרות זו יכולה לקצר את אורך התורים לניתוחים משמעותיים במערכת הבריאות הציבורית, ובעקיפין גם לשפר את חוויית המטופל.

ואולם, לצד המהלך הראוי שנקט משרד הבריאות, צומחת גם החובה לוודא שבמערכת קיימת תשתית שתאפשר לה לעמוד ביעדים שנקבעו. כדי להבטיח את הצלחת המהלך, חייבת מערכת הבריאות לנקוט כמה מהלכים מקבילים, שבלעדיהם התכנית לקביעת זמני המתנה מקסימליים עשויה להתקיים על הנייר בלבד.

ראשית, על מנת שבאמת ניתן יהיה ליישם את התכנית, יש לפתח מנגנון משוכלל שיודע לשקף את אורך התורים לניתוחים ופרוצדורות בזמן אמת וברמה לאומית. נכון להיום, למשרד הבריאות, לקופות החולים וכמובן שגם לציבור — אין תמונת מצב לאומית מהימנה ועדכנית ביחס לאורך התורים בכל בתי החולים הציבוריים. מידע חיוני זה מהווה תנאי בסיסי, שבלעדיו כלל לא ניתן לנהל ולנתב מטופלים בהתאם ליעדים שקבע משרד הבריאות.

במקום שהמערכת תדע להציע למטופל את התור הקרוב ביותר, ובהיעדר מידע נגיש, המטופל הוא זה שנאלץ לחזר אחר בתי החולים בניסיון לדלות מידע על מקום הימצאו של התור הקרוב ביותר. זו משימה קשה ומורכבת, שרבים מהמטופלים כלל אינם יכולים לעמוד בה. לכן, קיימת חשיבות רבה לפתח מערכת ממוחשבת שתשקף מידע מהימן ובזמן אמת של אורך התורים בכל בתי החולים הציבוריים בישראל, ללא קשר לשאלת הבעלות עליהם (ממשלתי/קופת חולים/פרטי).

שנית, לצד מדידת אורך התורים, מחובתו של משרד הבריאות לקיים בקרה פרואקטיבית ואכיפה אפקטיבית בכל הנוגע ליישום התכנית ועמידה ביעדיה. יש ליצור מנגנון שיבטיח שכל מטופל שנקבע לו מועד ניתוח אשר חורג ממסגרת הזמנים שנקבעה על ידי משרד הבריאות, אכן מצליח לממש את זכאותו לעבור את הניתוח בבית חולים אחר — גם אם בית החולים הזה לא נמצא בהסדרי הבחירה באזור מגוריו של המטופל. במקביל, יש לוודא שלרשות קופות החולים עומדים כל האמצעים התשתיתיים והתקציביים שיאפשרו לספק תורים שאינם חורגים ממסגרת הזמנים שקבע משרד הבריאות.

שלישית, יש לוודא כי במקביל לקיצור אורך התורים להליכים רפואיים שהוגדרו בהנחיות משרד הבריאות, לא מתחילים להיווצר תורים ארוכים לכל אותם הליכים שלא הוגדרו בהנחיות. שהרי במערכת של משאבים מוגבלים, וכשהתשתיות הציבוריות אינן מנוצלות כראוי (בעיקר בכל הקשור לזמן הפעלתם של חדרי הניתוח), גובר החשש כי הקופות ובתי החולים יבחרו להתמקד באותם ניתוחים ופרוצדורות שלגביהם נקבעה מסגרת זמנים מחייבת — תוך דחיקתם של כל היתר.

(המאמר פורסם לראשונה ב-30.4.18 ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  תכנית קיצור תורים לניתוחים,  זמני המתנה,  הנחיות משרד הבריאות,  דעות,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
08.05.2018, 08:49

הכל מלאכותי. ניתן לפתור את הבעיה תוך זמן קצר בלבד. להפריד את הרפואה הציבורית מהפרטית לחלוטין. להעסיק במערכת הבריאות כל הרופאים פולטיימרים עם משכורות ראויות אבל לא משחיתות שיתגייסו למטרת קיצור התורים. להעיף מהמערכת הציבורית את כל ה-"מנהלים" וה-"כוכבים" המושחתים שרק מפריעים במערכת הציבורית ומונעים מהרופאים הטובים להתקדם ולהתפרנס ממשכורות ראויות כי הם גורפים את הכל הקופה ובנוסף משתיקים את המערכת הציבורית בכדי שהחולים ילכול "לפרטי".

אנונימי/ת
10.05.2018, 10:49

כל מה שהיה,זה מה שיהי,40 שנה דנים על הנושא ושום דבר לא משתנה,חבל על הניר שנכתבים הנחיות ותוכניות.הכסף בכיס והתוכניות של ביטוחים משלימים,פותרים לרוב את המצוקה!! הפולטיימרים הבודדים לא יפתרו את הבעיה.

אנונימי/ת
19.05.2018, 17:11

נכון הכל משכתוב.

אנונימי/ת
14.05.2018, 17:27

מעניין מאין עו"ד המכובד יודע שהצעד של משרד הבריאות "ראוי". האם כבודו יקח את אמא היקרה שלו לקבל טיפול מיידי אצל מומחה בתחום באופן פרטי או שימתין למשרד הבריאות יעשה תוכנית וסקר וימדוד ויעריך בכדי לתת לעם ישראל מה שמגיע לו בתוקף החוק? מה דעתכם ? מהלך ראוי מתחיל מתכנון מדוייק ולא מקפריזה. הבעיה מתחילה מכך שכל ברדק מרשה לעצמו לקרוא לרופאים "מושחתים" . אם יש לכך הוכחה אזאי בבקשה להביא את הרופא הספציפי לדין. אם אין הוכחות אז לשתוק. להיות מנהל מחלקה היא שליחות ולא פשע ולכל אלה שמתבלבלים בין המושגים האלו אני ממליץ להמתין למשרד הבריאות שיציל אותם ולא לפנות למנהלים "מושחתים". עם שלא ידע לעודד את הרופאים ולפרגן להם יזכה לרופאים שחוקים ועייפים שיעשו טובה בכדי לבוא לעבודה ותוצאות יהיו בהתאם. האם העו"ד המלומד היה מסכים שיגבילו אותו במספר המטופלים שלו או בגובה שכר טרחה שלו?? מכוון שאני יכול לנחש את התשובה אז בבקשה לא לנדב את הרופאים לכך.

אנונימי/ת
19.05.2018, 17:05

"לכן, קיימת חשיבות רבה לפתח מערכת ממוחשבת שתשקף מידע מהימן ובזמן אמת של אורך התורים בכל בתי החולים הציבוריים בישראל, ללא קשר לשאלת הבעלות עליהם (ממשלתי/קופת חולים/פרטי)." - בכלל לא נכון לגבי בתי החולים פרטיים כי בבתי החולים פרטיים אין חובה לקצר תורים לניתוחים אלקטיביים אלא לתת תור לניתוח לפ בקשתו של החולה .