דעות

להתעשת מיד! מערכת הבריאות חייבת לחשב מסלול מחדש

ההזנחה המתמשכת של פיתוח התשתית הפיזית - מיטות, והאנושית - רופאים ואחיות, של מערכת הבריאות מחייבים צעדי חירום

מה קורה למערכת הבריאות? לפני שלושה שבועות התפרסמו נתוני הזיהומים בבתי החולים והתמותה הגבוהה הנלווית להם. לפני שבועיים, התפרסם סקר התורים שערכה ההסתדרות הרפואית.

התברר, שהתורים לרופאים מומחים, בתחומי התמחויות מסויימים, מגיעים עד כדי 8 חודשי המתנה. פרקי זמן ממושכים אלו בוודאי שאינם עומדים בסטנדרטים שקבע חוק בריאות ממלכתי המחייב את קופות החולים לספק למבוטחים שירות "באיכות סבירה, במרחק סביר ובתוך זמן סביר".

התברר גם, שתפישת העולם של האוצר, שבמשך שנים רבות עודדה את פיתוח הביטוחים המשלימים של הקופות, אכן עובדת, ושניתן להגיע לרופאים המומחים בטווחי זמן קצרים הרבה יותר באם מפעילים את הביטוח המשלים. משרד הבריאות, מסר בתגובה לנתונים אלה, כי "סוגיית התורים במערכת הבריאות מורכבת וידועה, ונובעת מגורמים שונים כמו מחסור ברופאים".

והנה השבוע פורסם דו"ח פנימי של משרד הבריאות ממנו עולה, שכל מה שאמרנו, כתבנו והתרענו עליו ב-7 השנים האחרונות היה אמת לאמיתה. לפי הדו"ח, קצב הגידול במספר מיטות האשפוז בשני העשורים האחרונים נמוך בהרבה מקצב גידול האוכלוסייה.

על פי הדו"ח, בעוד שבשנת 1995 היו 2.33 מיטות אשפוז לכל אלף בני אדם בישראל, הרי שבשנת 2000 ירד השיעור המיטות ל-2.22, חמש שנים מאוחר יותר כבר היו רק 2.09 מיטות לכל אלף נפשות, בשנת 2010 ירד המספר ל־1.88, ובשנת 2017 כבר נרשם שפל חסר תקדים: 1.80 מיטות לאלף בני אדם. המחדל המתמשך של ממשלות ישראל "הולך ומבשיל" עד כדי כך שדו"ח משרד הבריאות מתריע, שעוד 10 שנים, יתחננו החולים להתאשפז במסדרונות.

אמנם, מתחילת 2010 ועד סוף 2017 נוספו 1,207 מיטות, מהן 400 למחלקות הפנימיות, 286 למחלקות הילדים, 282 למחלקות היולדות, 138 לטיפול נמרץ, 87 למחלקות כירורגיות ו-14 למחלקות התאוששות. מספרים אלה מהווים שיפור ניכר לעומת המצב ב-10 השנים שקדמו לכך, אולם, כל האמור לעיל, אינו מביא בחשבון את קצב ההזדקנות של אוכלוסיית ישראל, שהוא מהגבוהים בעולם וצפוי להעצים עוד יותר את הפער בין מספר המיטות לצרכי האוכלוסיה.

ככה אי אפשר להמשיך. שיגרת גירעונות הענק השנתיים, הפיקטיביים, של קופות החולים ובתי החולים חייבת להפסק. מדוע פיקטיביים? מאחר וברור שמשאבי התקציב המופנים למערכת הבריאות אינם מספיקים. אם מדי שנה הגרעון עומד על 2-4 מיליארדי שקלים, וכל קופות החולים והרוב המכריע של בתי החולים מסיימים מדי שנה את שנת התקציב בגירעון, הרי שצריך שינוי.

ההזנחה המתמשכת של פיתוח התשתית הפיזית - מיטות, והאנושית - רופאים ואחיות, של מערכת הבריאות מחייבים צעדי חירום: חייבים לחשב מסלול מחדש ולהוסיף מיד למערכת הבריאות 4,000 מיטות אשפוז. חייבים לחשב מסלול מחדש ולהוסיף אלפי תקני רופאים אחיות וצוות רפואי הנדרשים להפעיל מיטות אלה. וחייבים לחשב מסלול מחדש ולאפשר הכשרה של רופאים במקצועות בהם יש מחסור.

אין ברירה, חייבים להתעשת, ומיד! אולי אז, תהיה סוף סוף מיטה לכל חולה, ותור לרופא מומחה בתוך שבוע ימים.

נושאים קשורים:  דעות,  מערכת הבריאות,  תקציב הבריאות,  מיטות אשפוז,  זיהומים,  מצב מערכת הבריאות
תגובות
אנונימי/ת
20.02.2018, 12:09

יישר כח!

זאב,
ראשית ברכותי לזכייתך בתפקיד יו'ר אר'מ !
תוספת עובדתית :
בהיותי מנכ'ל (1986-7 ) כשהאוכלוסיה מנתה 4.3 מיליון מספר המיטות (אשפוז כללי) היה 12,200.
היום מונה האוכלוסיה כ- 8.6 מיליון ומספר המיטות היום הינו 15,500 , במקום כ- 24,000.
כלומר חסרות 9-10,000 מיטות פעילות עם אלפי תקני רופאים אחיות וכו'.
מספר המיטות ל- 1,000 : ממוצע 1.86 ובגליל ובנגב הינו כ- 1.25 ! ממוצע OECD כיום הינו 4.6 !!!
מי הסמיך את הקברניטים למיניהם ( פוליטיקאים ופקידות בכירה) ללא כל הכשרה רפואית, לפגוע כה אנושות בארמון הבריאות הציבורית המפואר שנבנה בעמל רב ע'י מנהיגי הר'י לדורותיהם (מורינו- אנו- ותלמידינו) ?
מי הסמיך "קברניטים "אלה לעשוק/לגזול כך את "כבשת הרש"??
בתפקידך הנוסף לאחרונה עליך לפעול ממלכתית כדי להגן על חולינו - בלעדינו אין להם מגן!
ושוב, בהצלחה פרופ' תיאו דב גולן, ובקיצור - דב.

אנונימי/ת
22.02.2018, 09:46

הי
איכות מערכת בריאות לא נמדדת במספר מיטות. יש צורך לשפר את המערכות האמבולטוריות כך שהצורך במיטות אישפוז לא יהיה כך כך גדול. חלק מהצורך במיטות אשפוז נובע מכך שמטופלים פונים לאשפוז כדי לקצר את ההליך של ברור וטיפול מחוץ לבית החולים.

אנונימי/ת
28.02.2018, 00:23

יתרה מזאת, חלק ניכר מהאשפוזים (ייתכן שרובם) נובעים במישרין מכישלון בר-מניעה של הרפואה בקהילה, ולפי כל היגיון (רפואי, כלכלי, פוליטי) מוטב להשקיע בצמצום הכישלונות האלה בקהילה ולא בהשלכותיהם האשפוזיות.

אשפוז בבית חולים הוא קו הטיפול האחרון, לא הראשון.

22.02.2018, 10:36

שלום רב.
אני מוכרח להיות מעט אפיקורס. זה עשרים שנה ויותר שהעם החליט שזהו השלטון שהוא רוצה. שילטון שאופיו רחוק ככל שניתן משילטון סוציאלי. הרי הדברים אינם קורים במקרה, השחיקה של מערכת-הבריאות כמו רוב המערכות הציבוריות בישראל, היא עניין ממושך ועקבי, וקורה ביד מכוונת מצד השלטון. גם "מהומות 2011" לא שינו דבר בכיוון זה. ובכל זאת לפי כל המדדים הנסקרים - אזרחי ישראל - גם אם מקטרים - מרוצים, ותוצאות הבחירות החוזרות מעידות על כך.
שמא נתחיל לאפס את עצמנו לנוכח המציאות הישראלית שהשתנתה, ללא בושה. אמר לי רופא חכם אחד בעבר - "ככה זה בעולם הנוכחי למי שאין כסף - נוסע באוטובוס, למי שיש יותר כסף נוסע במרצדס, ומי שיש לו מספיק - טס בהליקופטר פרטי - ומגיע לפגישה בזמן". ואולי ניישר קו עם גישה זו - המערכת הציבורית קורסת - נחזק את המערכות התומכות - שאכן דורשות מהפציינט להוציא מכיסו (הביטוחים המשלימים), למרות שמאז 2008 וחוק ההסדרים ההוא, מצרים את רגליהם ככל שניתן.
אגב כפי שמוכיח הסקר זה אכן מה שנעשה. אז אולי נפסיק להתנצל על כך, נפסיק לסמוך על טוב ליבם של עובדי מערכת הבריאות - לעשות מעל ומעבר דרישות התפקיד, ונצהיר בריש-גליי שכך אנו נוהגים, כנגזרת מידית מהתנהלות הלשטון בישראל בעשורים האחרונים.

23.02.2018, 14:11

מזמן לא קראתי קשקוש תבוסתני כזה. אתה משלים עם סיאוב והזנחה של אחת מאבני היסוד של כל משטר דמוקרטי- מתן שירותי בריאות מודרניים, זמינים ושוויוניים.
אתה מצפה שחייל ישראלי מדימונה יתגייס להילחם להגנת המדינה כשלהוריו המבוגרים אין כסף לשכור הליקופטר פרטי כדי להגיע בזמן לטיפול בהדסה?
איזה "מערכות תומכות" אתה רוצה לחזק? את הרופאים ה"טאלנטים" רודפי הבצע של המערכת הפרטית?
כן, אתה מציע להפסיק להתנצל ולבחור בקפיטליזם חזירי על פיו "יש גם לעני וגם לעשיר זכות לישון מתחת הגשר"? (ע"פ אנטול פרנס)

אנונימי/ת
28.02.2018, 00:17

הפתרון נעוץ במתן רפואה טובה יותר באמצעות האצת תהליך העברת המשקל מאשפוז לקהילה.

בנוסף, הגיע הזמן להגביל קצת את הצפת המומחים בקהילה. רובם ככולם של הביקורים אצל מומחים בקהילה פשוט מיותרים, הגענו למצב שבו בחלק מקופות החולים כל פציינט שכואבת לו כף הרגל כבר קבוע לעצמו תור לאורתופד מומחה לכף הרגל ומדלג גם על רופא משפחה וגם על אורתופד רגיל, ששניהם יכולים לטפל היטב ב-90% מהגורמים לכאב הזה.

ככלל, למעט במקרים נדירים בהם נדרשת בדיקה גופנית חוזרת ע"י המומחה, אין בכלל צורך לשלוח את החולה לבקר פיזית אצל המומחה, די בהתייעצות בכתב (מייל, מערכת ממוחשבת) או בעל פה (טלפון) שתיערך בין רופא המשפחה לבין המומחה (אפשר לדון בנוגע לתשלום, זאת לא הנקודה).