• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
מגזין

בעיית השחיקה המקצועית של רופאים רק מחמירה

סוגיית השחיקה המקצועית של רופאים היתה אחד מהנושאים המדוברים ביותר בשנת 2017, עם סקרים בארה"ב ובאירופה שמדווחים על עשרות אחוזים מהרופאים שמרגישים שחיקה משמעותית ושוקלים לעזוב את המקצוע

שחיקה מקצועית בקרב רופאים (צילום: אילוסטרציה)

אחד הנושאים המדוברים ביותר בשנת 2017 היה בעיית השחיקה המקצועית של רופאים. גם השנה פורסמו בנושא כמה מחקרים וסקרים, והסוגייה נידונה גם באתרים ובכלי תקשורת המכוונים לרופאים, בארה"ב ובאירופה.גם בישראל הבעיה עלתה על סדר היום. ממצאי סקר שהוצג בנובמבר בכנס השנתי של האיגוד לרפואת ילדים העלו, כי 33% מהרופאים דיווחו על שחיקה בעבודה ואפילו הודו שיש להם מחשבות של נטישה מהמקצוע.

הסקר בוצע בידי צוות מהאיגוד, בשיתוף עם הר"י, ובעקבות זאת הוכן "נייר עמדה" על בעיית השחיקה המקצועית בקרב רופאי הילדים בישראל. מסקנות הסקר נכתבו בידי פרופ' שי אשכנזי, ד"ר צחי גרוסמן, פרופ' גבי חודיק, פרופ' אבנר כהן, ד"ר גיל צ'פניק ופרופ' תלמה קושניר.

"שחיקה היא מחלה תעסוקתית המבטאת אובדן אנרגיות נפשיות וגופניות עקב התמודדות ממושכת ולא מוצלחת עם גורמי לחץ בעבודה", נכתב במסמך. "מחקרים הראו שעיסוק ברפואה מכפיל את הסיכון לחוות שחיקה, יחסית למקצועות האחרים. בארה"ב שכיחות התופעה בקרב רופאים במקצועות השונים מוערכת בעשרות אחוזים. היא גבוהה במיוחד במקצועות הנמצאים בקו המגע הראשון עם חולים – כמו רופאי משפחה, ילדים ורפואה דחופה" .

בתחילת החודש פורסם מחקר ב-Annals of Family Medicine שהתבסס על סקר בקרב רופאי משפחה בארה"ב. הרופאים הצביעו על כך שהעבודה המנהלתית המוטלת עליהם - ומעל לכל זו המחייבת דיווחים על המטופלים למערכות התיוק הרפואי האלקטרוני (EHR) - היא בין הסיבות הראשיות לתחושת השחיקה וחוסר שביעות הרצון של הרופאים מהמקצוע.

לכאורה, ציינו עורכי המחקר, שנעשה עבור ההתאגדות הרפואית האמריקנית (AMA), אמורה העבודה המשרדית הממוחשבת הזאת להיות בעלת יתרונות שונים לעומת אותה עבודה שנעשתה קודם לכן באופן ידני עם נייר ועט. ואולם מתברר, שלמעבר למערכת ממוחשבת יש הרבה יותר חסרונות, ובראש ובראשונה מבחינת בריאותם הנפשית של הרופאים עצמם. הם מרבים להתלונן כי המעבר מאיץ את תחושת השחיקה ההולכת ועולה עם הגיל – שמגיעה לשיאה בשנים שלפני הפרישה לגמלאות.

גם הסקר שנעשה בישראל הראה שהעבודה אדמיניסטרטיבית אותה מבצע הרופא היא הגורם מרכזי בתופעת השחיקה. היא עולה ככל שנפח העבודה המנהלתית ליד המחשב גדלה. השימוש ברשומות רפואיות ממוחשבות (EHR) – אחת המהפכות הגדולות ביותר שטלטלה את עולם הרפואה בשנים האחרונות - מאפשרת אמנם לרופאים גישה מהירה וקלה לכל הנתונים של החולה-המטופל שלהם, בכלל זה לממצאי בדיקות המעבדה, לתוצאות בדיקות הדימות ולדו"חות אחרים - אלא שכל המידע העשיר הזה לא נכנס מעצמו לתיק הרפואי הממוחשב של החולה. יש צורך בעבודה של הרופא לשם כך. נפחה של העבודה רק עולה, ציינו משתתפי הסקר שנעשה בארה"ב. "מאז שהחלה מהפכת ה-ERH המצב רק נעשה יותר גרוע", כתבו מחברי דו"ח המחקר שפורסם בכתב העת AFM.

שחיקה מקצועית בקרב רופאים (צילום: אילוסטרציה)

כמעט 20% מהרופאים בארה"ב מתכוונים לצמצם השנה את היקף משרתם ואת שעות הקליניקה שלהם עקב תחושה של שחיקה

142 רופאי משפחה שהשיבו לעורכי המחקר דיווחו כי 52% מיום עבודה בן 11.4 שעות מוקדש אצלם ל-ERH. בנוסף, כ-1.5 שעות מתרחשות כאשר הם "מביאים את העבודה" הביתה – זו עבודה מנהלתית שנעשית מחוץ לקליניקה ועל חשבון הזמן הפנוי, הפרטי, של הרופא.

כאשר עורכי המחקר עקבו אחר המטלות השונות שמבצע הרופא ביום עבודתו התברר, שרק 32.1% מזמן העבודה יכול להיות מוגדר כ"טיפול רפואי". כל השאר כולל רישום של תרופות ומילוי נתונים אחרים לתוך התיק הרפואי. כל הרופאים משתתפי הסקר הזה חזרו והצביעו על הצורך בתקשורת פנים-אל-פנים עם המטופל כדי לשפר את תוצרי הטיפול הרפואי שהם מעניקים.

הרופאים גם טענו ש"יותר תקשורת אלקטרונית עם גורמים שונים, עם הצוות הרפואי שעמם מתבצעת העבודה, מובילה ליותר אי שביעות רצון ממנה ולהערכתם לתוצאים יותר גרועים מהבחינה הקלינית".

מחקר אחר בנושא הזה שנעשה ב"מאיו קליניק" מצא, כי ב-2011 אצל 45% מהרופאים בארה"ב בא לידי ביטוי לפחות אחד מתסמיני השחיקה המקצועית; כעבור שלוש שנים שיעור זה כבר עלה ל-54%. "שחיקה מקצועית נעשית איום מז'ורי על המערכת המספקת שירותי בריאות וטיפול רפואי", נכתב בו. אותו מחקר גם ציין כי בעיית השחיקה היא אקוטית במיוחד אצל רופאי רפואה ראשונית.

ד"ר טאייט שנפלדט (Tait Shanafelt) המטולוג ומומחה לבריאותם של רופאים, חוקר תופעת השחיקה במקצוע, הוא כיום דמות מוכרת ברמה הלאומית בארה"ב. ביוני השנה הוא הצטרף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד כראש יחידה חדשה שעניינה "בריאות הרופאים" ודרכי ההתמודדות עם מגפת השחיקה המקצועית.

במהלך הרצאה אירוע בשם CATALYST שקיים כתב העת NEJM המליץ שנפלדט לרופאים: "עליכם לישון יותר שעות ביממה, מומלץ לאכול טוב, לעשות יוגה, לייחד במרפאה חדר מיוחד לשם מנוחה והתאוששות לאחר אירוע טראומטי ובעיקר - שימו לב הרבה יותר לבריאותכם".

כמו כן אמר, כי יש צורך לאפשר לרופאים להיות ממוקדים יותר בעבודה הקלינית שרק הם יכולים לבצע – ואת כל שאר המטלות המנהליות למסור לידי עוזרי-רופא מוסמכים או אחיות. המצב הנוכחי שבו רופאים, במציאות האמריקנית (וגם בישראל) מתמודדים עם יום עבודה בן 14 שעות בבית החולים או בקליניקה הפרטית ואחר כך עובדים עוד 3-2 שעות בבית ליד מחשב "איננה סבירה ואיננה בת-קיימא", הוא אמר.

שחיקה מקצועית בקרב רופאים (צילום: אילוסטרציה)

ב-2011 אצל 45% מהרופאים בארה"ב בא לידי ביטוי לפחות אחד מתסמיני השחיקה המקצועית; כעבור שלוש שנים שיעור זה כבר עלה ל-54%

לדבריו, "יש צורך למדוד ולכמת באמצעות כלים חדשים כמה זמן נדרש לרופא כדי לספק טיפול מיטבי והדבר יחייב שינויים בצורת העבודה של הרופאים, בשיתוף הפעולה עם רופאים אחרים או עם אנשי צוות שעובדים אתם".

ממצאי סקר אחר פורסמו החודש באתר המקוון של AMA. הסקר נערך בקרב כ-14 אלף רופאים בארה"ב ב-27 תחומי התמחות. הם התבקשו לדרג בסולם שבין 1 ל-7 את חומרתה של תחושת השחיקה אצלם (דרגה 7 משמעותה מחשבות על נטישת מקצוע הרפואה). 60% מקרב המומחים לרפואה דחופה דיווחו שיש להם תחושות של שחיקה. הציון הממוצע לגבי חומרת השחיקה שהם העניקו היה 4.2. הם הצביעו על סטרס, ביורוקרטיה ותחושות של החמצה מבחינת חייהם האישיים והרבה יותר מטלות שעליהם להתמודד עמן מכפי שהעריכו כאשר החלו את הקריירה שלהם.

בקרב האורולוגים שהשתפו בסקר זה הדירוג הממוצע היה 4.6; המומחים לזיהומים דירגו את עוצמת השחיקה שלהם כ-3.9. בהשוואה לסקר דומה שנערך כבר ב-2014 חלה עלייה ב-15% בדירוג תחושת השחיקה אצל ה"זיהומולוגים". אגב: אלה ציינו כי הלחצים החלו להופיע אצלם כמעט מיד לאחר שהתפרסמו הדיווחים על נגיף זיקה והתפשטותו ועם התפרצות מגפת-העל של האבולה.

גם בקרב הראומטולוגים חלה קפיצה בתחושה ובעוצמת השחיקה - מ-30% מהם ב-2014 לכדי יותר מ-50% בסקר האחרון, השנה. על עלייה בתחושה ובעוצמה של שחיקה דיווחו גם רופאי ילדים, קרדיולוגים וכירורגיים כלליים. אף לא רופא מומחה בתחום אחר דיווח על ירידה בשחיקה. עורכי הסקר הדגישו שיחסית לכלל האוכלוסייה בארה"ב, שבוע העבודה של רופא בממוצע גדול יותר ב-10 שעות, מה שתורם לעייפות רגשית וליותר דיווחים על אי שביעות רצון מהעבודה או בכל הנוגע לאיזון העדין שבין עבודה לחיי משפחה.

למגפת השחיקה יש גם מחיר כספי: חישוב שביצע החודש ד"ר הואנג, המנהל הרפואי בבית החולים Baptist Medical Center בווינסטון-סאלם בצפון קרוליינה, פרופ’ לרפואה פנימית בבית הספר לרפואה ווייק פורסט, מצא כי החלפת רופא שחוק שעוזב את המוסד הרפואי שבו עבד יכולה להתבטא בהוצאה כספית שבין רבע מיליון למיליון דולר. סכום זה לא כולל את אובדן התפוקות ופריון העבודה או טעויות רפואיות עקב כך.

חישוב אחר שהציגו ד"ר מריאם חאמידי וד"ר מיקי טרוקל מבית הספר לרפואה ומרכז WellMD באוניברסיטת סטנפורד העריך, שבתוך שנתיים, האובדן הכלכלי למוסדם עקב נטישת רופאים עשוי לנוע בין 15.5 מיליון ל-55.5 מיליון דולר. כמעט 60 רופאים צפויים לנטוש את המוסד עקב שחיקה.

והסיכון לשחיקה עשוי להיות גבוה יותר בקרב רופאות בהשוואה לעמיתיהם הרופאים-הגברים, כפי שפורסם באוקטובר השנה ב-Medical Economics. את המחקר בנושא הובילה ד"ר רבקה ברנרד, רופאת משפחה ורפואה ראשונית בפורט-מאירס, פלורידה. היא ציינה כי שיעור הדיכאון ואפילו נטייה אובדנית עקב שחיקה מקצועית בקרב רופאות גבוה כדי פי 2.4 עד פי 4 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

היא ציינה עוד כי רופאות יכולות לנקוט ביותר צעדים כדי להפחית בסטרס שמוביל לשחיקה, בין השאר על ידי התאמת שעות המרפאה והפניית מטופלים לפסיכולוגים. גם כאן מציעה מחברת המאמר למצוא דרכים לצמצום התיעוד עד למינימום-הכרחי, למצוא דרכים לקצר בדו"חות ובתרשומת. "פחות רופאים שחוקים פירושו יותר טיפול רפואי איכותי לכל אחד", כתבה ד"ר ברנרד במאמרה.

מחקר אחר שגם הוא פורסם השנה בארה"ב הצביע על כך שכמעט 20% מהרופאים בארה"ב מתכוונים לצמצם השנה את היקף משרתם ואת שעות הקליניקה שלהם עקב תחושה של שחיקה ההולכת מתעצמת. 1 מכל 50 צופה שיעזוב את המקצוע באופן מוחלט במהלך השנתיים הקרובות כדי להתמסר ולהתמקד בקריירה שונה. המחקר הזה פורסם ב-Mayo Clinic Proceedings והוא התבסס על שאלון שמילאו 6695 רופאים פעילים.

שחיקה מקצועית בקרב רופאים (צילום: אילוסטרציה)

החלפת רופא שחוק שעוזב את המוסד הרפואי שבו עבד יכולה להתבטא בהוצאה כספית שבין רבע מיליון למיליון דולר

מבין אלו שהודיעו כי בדעתם לצמצם את שבוע העבודה שלהם, 28.6% דיווחו שהסיבה המרכזית לכך היא רצונם להקדיש את הזמן למשפחה. 26.2% הסבירו שהם יעשו זאת עקב תסכולים וסביבת העבודה שתורמת לכך. מבין אלו שהודו כי הם נוטים עתה יותר מאשר בעבר, לנטוש את המקצוע – 37.4% מתכוונים לצאת לגמלאות מוקדם מהרגיל, 17.1% מתכוונים לחדול מהעבודה המעשית.

שיעור הרופאים שכבר חושבים על נטישה מוחלטת של המקצוע גבוה בקרב בני 59-50 והם מסבירים זאת בראש ובראשונה בשחיקה ובעוצמתה.

התוצאה של מגפת השחיקה עשויה להיות מחסור גדל והולך ברופאים כאשר על-פי הצפי של משרד הבריאות האמריקני (U.S Department of Health and Human Services ) הוא יתבטא ב-40 אלף ועד 90 אלף תקנים חסרים לרופאים כבר בתוך שבע השנים הקרובות.

המומחים מציינים כי שחיקה מקצועית איננה גזירת גורל. היא מחלה תעסוקתית הניתנת לטיפול כמו מחלות אחרות. בין ההצעות שעלו כדי להתמודד עם התופעה: הפחתת עבודת הניירת כדי לפנות יותר זמן שהרופא יקדיש למטופליו, להעניק לרופא יותר אוטונומיה על שבוע העבודה שלו ולהציע דרכים כיצד לא לבזבז זמן.

בבלוג שלה כתבה בנובמבר השנה ד"ר ג'יימי וולס מניו-יורק: "על הרופאים להיות בראש ובראשונה רופאים - ולא פקידים-מנהלנים הצמודים לצגי המחשב" .

באוגוסט השנה קיימה ההתאגדות הרפואית הקנדית שבה מעל 80 אלף רופאים-חברים את הכנס השנתי שלה ובו נמסר כי 54% מכלל הרופאים הקנדים מציגים באחרונה תסמיני שחיקה שונים שמחייבים טיפול. "קשה להעלות כל הדעת טיפול רפואי מטבי לחולה שכזה יינתן לו על ידי מישהו שחוק מקצועית" מסרו עורכי הסקר הקנדי. "רופאים רבים בקנדה אינם מודים בגלוי במצב ונוטים לראות עצמם כ'על אנושיים' (Super Human) ושהם בכלל חסינים מפני בעיה כל כך בנלית כמו שחיקה", כתב ד"ר סוהיל גנדי בבלוג שפורסם באתר ה-CMA.

 

נושאים קשורים:  מגזין,  שחיקה מקצועית,  רפואה,  נייר עמדה,  סקר,  מחקר,  תמונת מצב,  השוואה בינ"ל
תגובות
 
אנונימי/ת
28.12.2017, 15:21

לא מפתיע.
המשכורת נמוכה
משחקים לנו על המצפון על חשבון תנאי עבודה. אפשר לעבוד בחדרים צפופים, מכוערים, בלי מדפסת, בלי קפה, לקבל משכורת מעליבה, והכל בשם האידיאלים.
רופאים צריכים הרבה יותר ימי חופשה. לפחות פי 2.
איפה ההסתדרות הרפואית?!

אנונימי/ת
29.12.2017, 08:11

למה בדיוק אתה קורא משכורת נמוכה?
ב 2012 משכורת ממוצעת של רופא בישראל הייתה 33K ברוטו (והיו עוד עליות מאז).

אנונימי/ת
29.12.2017, 12:52

אפשר גם לטבוע באגם עם עומק ממוצע של חצי מטר.

אנונימי/ת
29.12.2017, 13:51

תמיד יהיה קרציה שיספר כמה הרופאים מרוויחים? כמה שנות לימוד? כמה שנות התמחות? כמה שעות עבודה? כמה אחריות? כמה סביבת עבודה נורמלית? מחלות. סרטן. עצב. וקולגות מפרגנים עד בלי די.

29.12.2017, 14:29

התמורה לעבודה צריכה להיות ביחס ישר לאחריות הכרוכה בה

אנונימי/ת
30.12.2017, 17:57

למתחכם עם הדוגמה של האגם - מה שאתה אומר היה נכון אם רופאים היו מרוויחים משכורת מינימום. אבל גם אם תבדוק את המשכורות הממוצעות של המתמחים בלבד (ולא הבכירים) תמצא שהמשכורות שלהם היום סביב ה 20K. ומי שלא מאמין מוזמן להשתמש בסימולטור של הר"י

11.03.2019, 09:57

אחת הבעיות בניתוח בעיה חברתית זה לשאול את השאלות הנכונות. האם שכר גבוה יותר מסייע להפחית שחיקה , שמקורה ככל הנראה בעומס גדול , צפיפות , מחסור בשעות שינה , וכו'? גם אם שכר גבוה פי 2 התנאים האלה ימשיכו לשחוק.

אנונימי/ת
29.12.2017, 09:38

מאמר חשוב באותו נושא:
http://www.expo4u.net/doctorsonly/index.html#12

אנונימי/ת
29.12.2017, 11:48

יאללה הר"י תתעוררו! כרגע המצב הוא שכל רופא מפיל את העומס על עמית או כפוף והנהלות בתי החולים, קופות החולים, משרדי האוצר והבריאות נוהגים שיטת "הפרד ומשול" . באופן מצער ציבור הרופאים הוא מאלו שהכי קל לבלבל במניפולציות פשוטות. אולי בגלל האמביציה האישית, האגו, הקונפורמיזם , אולי בגלל ההטרוגנויות הרבה.

אנונימי/ת
29.12.2017, 13:47

מקצוע טובעני תרתי משמע. גם בארהב וישראל מזדנבת אחרי רפואה מתגוננת בירוקרטית ולא מפרגנת. יש פלא שהרופאים נשחקים דק דק? לא כיף לעשות רפואה היום

אנונימי/ת
30.12.2017, 17:59

אין דבר כזה טובעני תרתי משמע. יש טובעני ויש תובעני.

אנונימי/ת
29.12.2017, 18:20

לבטל מיד הודעות קופצות במחשבים בכל פתיחת גליון. מספיק עם תזכורת לחיסון שפעת בכל גליון חובה לצמצם את כמות ההקלדה. בקצבים והנפח של קבלת המטופלים כיום כל קליק מיותר צריך להיות מחוסל

אנונימי/ת
29.12.2017, 19:31

יש לממן לכל רופא בישראל שנת התפנות בתשלום מלא כל 6 שנים.
בשנה זאת יוכלו הרופאים להתבטל ולהשכיל בקורסי העשרה בתחומים שונים ויחוייבו גל לעבןד 20 שעות שבועיות בקהילה בפריפריה

בגלל זה אני עזבתי .סקר יהלום יותר חשוב .פה דוגלים בעד רפואה סיתונאית . תנאי עבודה של הרופאים הכי גרועים

10.01.2018, 17:24

מעציב עד מאד. לא,לא שוקלת לפרוש,אך אין ספק שאפשר לשפר. גם המטפלים זקוקים לטיפול. לפנות ימים לבדיקות. ליזום שיחות עם אנשי מקצוע. ומעל הכל- להפחית עיסוק בלתי פוסק ומיותר בבירוקרטיה.