חדשות

הנחיות חדשות מסדירות את דיוני ועדות פסיכיאטריות המכריעות על אשפוז בכפייה

בין השאר, נאסר להביא לדיון מטופל קשור, נקבע כי יש להציג לו את החלטת הוועדה ונאסר על חברי הוועדה לדבר עם הרופא המטפל מטעם בית החולים המאשפז ללא נוכחות עורך דינו של המטופל

בית החולים "שיבא" (צילום: ויקיפדיה)
בית החולים "שיבא". כבר עתה מועסקים בבית החולים כ-150 רופאים פנסיונרים (צילום: ויקיפדיה)

מסמך הנחיות חדש לדיוני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות, המאשרות אשפוזים בכפייה במוסדות פסיכיאטריים, הופץ באחרונה על-ידי משרד הבריאות לוועדות המחוזיות ומנהלי מרכזי בריאות הנפש. בין ההנחיות החדשות לחברי הוועדה, הדרישה שלא לדבר עם הרופא המטפל מטעם בית החולים המאשפז ללא נוכחות עורך דינו של המטופל.

במסמך, שעליו חתומה ד"ר טל ברגמן, מנהלת האגף לבריאות הנפש במשרד, חמישה סעיפים המתייחסים למרכיבים בסיסיים בניהול הדיונים שבסופם לעתים נשלחים מטופלים לאשפוז למשך חודשים ארוכים. דיווח ראשון על המסמך פורסם אתמול (ג') ב"הארץ".

לפי הדיווח, להלן כמה מההנחיות במסמך החדש:

  • על הוועדה להקריא למטופל ולעורך דינו את החלטתה בסיום הדיון ולמסור אותה בכתב. במקרים חריגים מאד, כשההחלטה עלולה לדרדר את מצב המטופל, מתירים הנהלים למסור אותה לעורך דינו, ובהמשך למטופל עצמו. הליך הדיון מוגדר כמעין רפואי־משפטי שניתן לערעור. בפועל נמנעים חברי הוועדה במקרים רבים מהקראת החלטתם למטופל.
  • אין להביא בפני הוועדה מטופל כשהוא קשור, פרט למקרים שבהם קיימת הערכת מסוכנות גבוהה ומשמעותית.
  • יש להקפיד על מתן תנאים הולמים לשיחה בין המטופל לעורך דינו תוך שמירה על פרטיותם ובטיחותם.
  • נאסר על חברי הוועדה לדבר בטלפון נייד או לעסוק בכל פעילות אחרת תוך כדי הדיון אם איננה נוגעת לדיון. ההסבר להנחיה זאת: מדובר בהתנהלות שאיננה מכבדת את המטופל או את עורך דינו. אם חבר וועדה מצפה לשיחה דחופה שאיננה סובלת דיחוי, עליו ליידע על כך מראש את חברי הוועדה ואת המטופל ונציגו.

בכל וועדה פסיכיאטרית ישנם שלושה חברים - שני פסיכיאטרים ומשפטן. הוועדות מתכנסות בבתי החולים הפסיכיאטריים מדי שבוע. הן בוחנות את מצבו הרפואי של החולה, עמדת בית החולים ועמדת החולה ובני משפחתו, ולבסוף נדרשות להכריע אם להתיר את המשך אשפוזו בכפייה לבקשת בית החולים, או לשחררו.

בישראל, דיווח העיתון, נערכים כ-20 אלף אשפוזים פסיכיאטריים מדי שנה, מתוכם קרוב ל-6,000 בכפייה.

ההנחיות גובשו במשרד הבריאות בשיתוף נציגים ממשרד המשפטים. עורכי דין מאגף הסיוע המשפטי במשרד זה מייצגים את מרבית המטופלים הזכאים על פי חוק לסיוע בחינם מהאגף. בדיווח נמסר, כי ההנחיות התחייבו מאחר שנמצא כי בחלק מהוועדות ההתנהלות הייתה לקויה. למעט מחוז ירושלים, למשל, עיקרון הקראת ההחלטה בפני המטופל לא מיושם.

באחרונה, צוין בדיווח, הושמעה ביקורת על התנהלות הוועדות, בדגש על אופי ניהול הדיון והיחס למטופלים. ד"ר ציפי ארמן-שטרן, מומחית למשפט ופסיכיאטריה צוטטה בדיווח: "לפעמים חברי הוועדה מאבדים רגישות. נכחתי בדיונים שבהם חברי הוועדה צעקו על חולים ובני משפחה שאיחרו ולא נתנו להם לדבר. ראיתי חברי ועדה שדיברו בטלפון מול המטופל במהלך הדיון". בשנה האחרונה, דיווח העיתון, התרבו פסקי דין שבהם נמתחה ביקורת על ההחלטות שהתקבלו בוועדות אלו.

נושאים קשורים:  חדשות,  ועדה פסיכיאטרית,  משרד הבריאות,  הנחיות,  קשירה,  זכויות,  עורכי דין,  פסקי דין,  הארץ
תגובות
26.07.2017, 21:25

יש לדרוש התנהלות נאותה גם מצד עוכי הדי המופיעים בפני ועדות.ישבתי בועדות רבות בהן התנהות עו"ד הייתה בהחלט לא נאותה

אנונימי/ת
26.07.2017, 22:29

יש חשיבות רבה שהועדה תהיה עם פסיכיאטר אחד בלבד ורופא פנימאי. מהכירי המקצועית את המטריה הפסיכיאטרית לא הייתי רוצה שאף אדם הקרוב אלי יהיה נתון לחסדיה. מעבר לכך יש דחיפות במינוי רופאים פנימאים לניהול בתי החולים שישארו פסיכיאטרים.

אנונימי/ת
28.07.2017, 09:34

נוכחות עו"ד בשיחה עם הריפא המטפל, רק אם העו"ד פסיבי, שומע בלבד. אם העו"ד יתווכח, יתקוף את הרופא המטפל, מה יהיה על המשך הקשר הטיפולי ??

אנונימי/ת
28.07.2017, 10:43

איזה רופא מטפל? מדובר בוועדה פסיכיאטרית. אין רלוונטיות להמשך הקשר הטיפולי.