(תוקן 22:24) המחקר הנוכחי בוצע במטרה למדוד את ההיארעות של תמותה מוקדמת לאחר שחרור מהמלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה, חדר מיון) בארה"ב, ולחקור את ההבדלים הפוטנציאליים בסיכון, על פי משתנים הקשורים לבתי החולים ולמטופלים.
עוד בעניין דומה
המחקר, מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, התבסס על מסד הנתונים של תכנית ה-US Medicare, המכסה ביקורים במלר"ד בין 2007 ל-2012. במחקר נכללו מדגם ארצי של 20% ממבוטחי ה-Medicare. החוקרים התמקדו באוכלוסייה בריאה באופן כללי המתגוררת בקהילה ולכן לא נכללו במחקר מטופלים המתגוררים בבתי אבות, מבוגרים בגיל 90 ומעלה, מטופלים המקבלים טיפול פליאטיבי או נמצאים הוספיס, או מטופלים עם אבחנה של מחלה מקצרת חיים במהלך הביקור במלר"ד (למשל, אוטם לבבי או ממאירות), או שנה לפני.
התוצא הראשוני שנמדד כלל תמותה במהלך שבעה הימים לאחר השחרור מהמלר"ד, לא כולל מטופלים שהועברו או אושפזו לבית החולים.
בקרב מטופלים משוחררים, 0.12% (12,375/10,093,678, במדגם של 20% במהלך 2007-2012) נפטרו תוך שבעה ימים מהשחרור .שיעור זה מיתרגם ל-10,093 מקרי מוות בשנה ברחבי המדינה. הגיל הממוצע בעת המוות היה 69. הסיבות המובילות לתמותה בתעודת הפטירה היו מחלת לב טרשתית (13.6%), אוטם לבבי (10.3%) ו-COPDי(chronic obstructive pulmonary diseaseי) (9.6%).
המחקר גם מצא, כי 2.3% נפטרו ממינון יתר של חומרים נרקוטיים, לרוב לאחר ביקור בשל בעיות שריר-שלד. בתי חולים בחמישית הנמוכה של שיעור אשפוזים מהמלר"ד היו בעלי שיעורי התמותה הגבוהים ביותר (0.27%) – פי 3.4 יותר מאשר בתי חולים בחמישית העליונה (0.08%), למרות העובדה שבתי חולים עם שיעורי אשפוז נמוכים שירתו אוכלוסייה בריאה יותר, כפי שנמדד על ידי סך הכל מקרי תמותה במהלך 7 ימים בקרב כל המתקבלים במלר"ד.
המחקר מצא, כי עלייה קלה בשיעורי האשפוז היו קשורים לירידה גדולה בסיכון. באנליזה רבת משתנים, מלר"דים שראו מספר גדול יותר של מטופלים (odds ratio 0.84י; 95%CIי0.81-0.86) ואלו עם עלות ביקור גבוהה יותר (0.75; 0.74-0.77) היו בעלי שיעור תמותה נמוך משמעותית.
אבחנות מסוימות היו נפוצות יותר בקרב מקרי תמותה מוקדמים בהשוואה לביקורי מלר"ד אחרים: שינוי במצב ההכרה (risk ratio 4.4י; 95%CIי3.8-5.1), דיספניאה (3.1; 2.9-3.4) והרגשה כללית רעה (malaise)/עייפות (3.0; 2.9-3.7).
מסקנת החוקרים הייתה כי בכל שנה, מספר ניכר של מבוטחי תכנית Medicare נפטרו זמן קצר לאחר שחרור מהמלר"ד, למרות אי אבחנה של מחלה מקצרת חיים. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבדוק אם מקרי תמותה אלו יכלו להימנע.