דעות

האם הגיע הזמן לעדכן את שבועת הרופאים בישראל?

אנו מבקשים להציע את הרחבת שבועת הרופאים בישראל, במטרה ליצור הגדרה מדויקת יותר, אולי אף עם חתימה והתחייבות שיש לחדשה מדי פעם

עם סיום לימודי הרפואה נערך טקס חגיגי בו קורא רופא מכובד בפני הסטודנטים את שבועת היפוקרטס. זוהי שבועה ששיני הזמן נגסו בה והיא עוברת שינויים מדי תקופה, הנובעים מהתפתחות הרפואה, משינוי ערכים חברתיים ומקביעת נורמות אתיות. מסיימי שנות הלימוד מתחייבים לשבועה זו לפני כניסתם לעולם המעשה, לפני שהם בודקים את החולה הראשון באחריותם המלאה.

בימיו של היפוקרטס, וגם שנים רבות לאחר מכן, בתי ספר לרפואה עם תכנית מסודרת וקבלת תואר לאחר עמידה בבחינות לא היו קיימים. לימודי הרפואה נעשו בשיטת השוליה הלומד מאדונו את רזי המקצוע, וכך נכנס לגילדה של רופאים. עד למאה ה-20, מרבית המטפלים היו למעשה מטפלים עממיים, שלא היו חייבים בכל שבועה ואף ייתכן שהועילו או הזיקו בדומה לרפואה האקדמית בימים שעוד דגלה בהקזות דם.

העובדה שהרופאים היו, לפחות בעיני עצמם, חברה סגורה רבת-כוח, נוכחת עד היום בנוסחים שונים של השבועה - "אנחנו ה'אליטה' נגזור על עצמנו להתנהג יפה, ובעיקר אנחנו נקבע לעצמנו את הסטנדרטים".

"האם נושאים חברתיים רחבים יותר העומדים על הפרק, החל מבצע כסף ועד לתופעות של גזענות, אכן מקבלים נוכחות מספקת בשיח האתי העכשווי?"

שבועת היפוקרטס, אשר במקורה היתה שבועה בפני אלי הריפוי על פי המסורת היוונית - אפולו, אסקלפיוס, היגאה ופנצאה - הדגישה את חשיבות מורי המקצוע וכן הימנעות מגרימת נזק ואיסור על סיוע לבצע הפסקת הריון או קיצור משך החיים. נוסחים שונים התקבלו במרוצת השנים, אך בכולם המרכזיות של הפרופסיה, והכבוד אליה, תופסים מקום מרכזי, כמו גם האמפתיה לחולים ואי-גרימת נזק. נושאים כמו רדיפת בצע או האופן בו יש לאכוף את השבועה אינם ברורים.

השבועה לא מנעה סטיות אתיות חמורות. כך למשל, במשטר הנאצי בגרמניה, מאחר שארגון הרופאים שינה את כללי האתיקה, הרופא הנאצי שנשבע את שבועת היפוקרטס לא סטה כהוא זה מהשבועה, גם כאשר המית ילדים שלקו בפיגור או כשביצע עיקור, שלא לדבר על ניסויים רפואיים. גם ללא מעשים קיצוניים כאלה ניתן לראות ולקרוא על השתתפות רופאים בעינויים, קבלת שוחד ובצע כסף, שלא לדבר על ניסויים מצמררים שנערכו בארצות הברית על מיעוטים וילדים מפגרים, בניגוד לכל הניסוחים בשבועה. מקצוע הרפואה אינו כה נעלה וחסר פגמים כפי שהוא מתיימר להראות את תדמיתו.

דברים אלו מקבלים משנה תוקף בהקשר הישראלי העכשווי. אם נביט על השבועה הזו כיום, בעיקר בישראל שבה מותר דמן של אוכלוסיות הממתינות לאמבולנס או מבקשות טיפול רפואי מציל חיים שאינו בהישג יד, האם שבועת הרופא בגרסתה של ההסתדרות הרפואית אכן עומדת במבחן הזמן? האם נושאים חברתיים רחבים יותר העומדים על הפרק, החל מבצע כסף ועד לתופעות של גזענות, אכן מקבלים נוכחות מספקת בשיח האתי העכשווי בבתי ספר לרפואה ובמוסדות הרפואיים? האם הם באים לידי ביטוי בשבועת הרופא?

"החתימה כשלעצמה הינה אקט סימבולי אשר מחייב המשך דיון והתבוננות יום-יומיים בתהליכים הקורים בחברה הישראלית"

האם המחויבות החברתית של הרופאים, מעבר לטיפול בחולה הבודד, בהשמעת קול מול שאלות של השפעת תופעות של עוני, פערים חברתיים על בריאות האוכלוסייה, מיגור הגזענות במערכת הבריאות, אכן באים לידי ביטוי באופן מספק?

אנו מבקשים להציע את הרחבת השבועה וליצור הגדרה מדויקת יותר, אולי אף עם חתימה והתחייבות שיש לחדשה מדי פעם. חתימה זו תידרש גם בעת קבלת הרופא להסתדרות הרפואית. החתימה כשלעצמה הינה אקט סימבולי אשר מחייב המשך דיון והתבוננות יום-יומיים בתהליכים הקורים בחברה הישראלית. מסמך זה צריך להכיל ערכים נוספים של סולידריות, של בניית אמון, של מחויבות חברתית ושל הצורך בקידום בריאות הציבור ומערכת בריאות ציבורית חזקה הדואגת לכל האוכלוסייה בישראל – כפי שאכן מפורש בשבועה: "ועזרתם לאדם החולה באשר הוא חולה אם גר אם נכרי ואם אזרח אם נקלה ואם נכבד".

בטקסי ההשבעה מריעים הסטודנטים "אני נשבע" או "אני מתחייב", אבל זו אינה התחייבות ברורה ומחייבת. מן הראוי להעלות לדיון ציבורי שאלות אלו. דיון זה צריך שיערב לא רק את מומחי הרפואה אלא גם את הציבור הרחב: מה צריכה להיות דמותו ומחויבותו של הרופא בישראל, מעבר למקצועיות, מה צריכים להיות הערכים שמובילים במאה ה-21 את הרופאים בישראל?

השבועה כיום בוודאי איננה נותנת מענה מספק לשאלות אלו.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"

נושאים קשורים:  דעות,  שבועת הרופאים,  שבועת היפוקרס,  מערכת הבריאות בישראל,  זכויות אדם,  ההסתדרות הרפואית בישראל
תגובות
אנונימי/ת
13.11.2016, 14:30

הגיע הזמן לבטל את השבועה ולא לעדכן אותה.
רפואה הפכה למקצוע ככל המקצועות, ורופא היום אף מחתים כרטיס עבודה ככל אחד אחר.
אפשר להתווכח אם זה טוב או רע, אבל לפחות להכיר במציאות.

שלום. מה אשמות השבועות למיניהם?
אנשים השתנו זה כן!
ערכים הם איתנים ואינם בר עדכון ורענון.
הייתם מעדכנים את עשרת הדיברות?
מרעננים את התנ"ך??
ניתן אולי להציב 20 שבועות מהארץ והעולם ולתת לסטודנט להחליט בעצמו מה היה רוצה שיחייב אותו מוסרית. שבועה זה לא חוזה משפטי. גם ככה הרופאים מתמודדים עם ביקורת על סף רדיפה.
הכול תלוי בתרבות הארגונית ומי שעומד בראשה! הנחלת ערכים היא אחריות הדור הקודם לדור החדש!
סאאידה

סאאידה

אנונימי/ת
14.11.2016, 08:34

ערכים הם ממש לא נצחיים. מוסר הוא דבר תלוי תרבות ותקופה. יש דברים שמוסריים עבור חברה מסוימת ולא מוסריים עבור חברה אחרת (לדוגמה הומוסקסואליות), או דברים שנחשבו לא מוסריים או אפילו לא חוקיים בתקופה מסוימת, והם כבר לא נחשבים כאלה היום (שוב, הומוסקסואליות- עד 1988 הייתה בלתי חוקית בישראל).

את רק מחזקת את הטענה שאפשר לוותר על השבועות האלה היום.

נושא הבלוג לעדכן את השבועה ולא לבטל. בכול זאת שימור או ביטול השבועה לא ייגרע ולא יוסיף לאדם הניחן במידות טובות מיום היוולדו!

אנונימי/ת
16.11.2016, 08:39

זה שכותרת הבלוג היא האם לעדכן, לא אומר שאי אפשר להביע דעה שאומרת לבטל. אני מסכים איתך ששימור או ביטול השבוע לא ייגרע ולא יוסיף לאדם - ובכך את בעצם אומרת שהשבועה היא רק טקס ללא כל משמעות (בהלימה לדבריי).

צודק לגמרי..????

צודק לגמרי..(סמיילי מחייך)
במקום סמיילי מקבלים סימני שאלה!!

14.11.2016, 22:42

יוזמה ראויה!

15.11.2016, 00:51

כבוגר ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית ו"הדסה", מחזור שסיים ב-1960 נשבענו בטקס הסיום את השבועה שחיבר בשנת 1952 פרופ' ליפא היילפרין, מנהל המחלקה הנוירולוגית של "הדסה" בירושלים ואחד ממורינו הנערצים - שבועת הרופא העברי. שבועה זו נכתבה ברוח היהדות ווהאנושיות והיא לדעתי תקפה גם היום, אם כי אולי צריך להחליף את הכותרת ל"שבועת הרופא הישראלי", כי לא מעט ערבים אזרחי ישראל לומדים רפואה בארץ.

יתכן ויש מקום לעדכן.
בכל מקרה עקרונותיה המוסריים-חברתיים צריכים להשמר .
העקרון הראשוני של הצלת חיים, וללא כל אפליה, חייב להיות בבסיסה.!
הרעיון חייב להידון בוועדה האתית של הר'י ,והמאמר ראוי שיופנה אליה!.
בברכה, פרופ' תיאו דב גולן.

כשחתמו על מגילת העצמאות האמריקאית סרב הציר של נברסקה לחתום. כששאלו אותו למה, ענה: מי שג'נטלמן יכבד תמיד ומי שלא - גם לא יכבד. מה הקשר בין השבועה לבין התנהגות הרופאים. מי שג'נטלמן ,,,

16.11.2016, 15:56

השבועה באה בעת תחילת עבודתו של הרופא הצעיר להביע את מחויבותו המיוחדת למקצוע ואת הקוד האתי המיוחד למקצוע
זו לא חתימה על הסכם ביטוח הדורש חידוש כל כמה שנים
כמה תפוחים רקובים לא מעידים על הכלל שהני מסור מוסרי ונאמן לחולים

חברים,
עקב פרסום המאמר בענין ערכון שבועת הרופאים בשוויץ, מצאתי לנכון להוסיף לתגובתי משנת 2016.
ראשית, חבל שהמחברים דנו בהרחבה בשבועת היפוקרטס ולא מצאו לנכון להציג במלואה את שבועת הרופא העברי , שמחברה הוא פרופ' ליפא היילפרין , הדסה , ירושלים ב- 1952 לרגל סיום לימודיהם בארץ של הסטודנטים לרפואה שהחלו לימודיהם בחו'ל , אך עקב מלחמת השחרור חזרו ארצה להלחם, ובסופה אבדו את מקומם בחו'ל, והדסה נחלצה לעזרתם והכשירה אותם בשנים הקליניות.לקראת בחינות הגמר בירושלים.
באשר לשבועה :
היא "נכתבה ברוח היהדות ווהאנושיות והיא לדעתי תקפה גם היום," ( דר' עוזיאל רביב , להלן)
היא עולה לאין שעור על מוסריותה והאתיקה האנושית הגלומה בה, על חברתה עתיקת היומין של שבועת היפוקרטס.
מן הדין שהלישכה לאתיקה של הר'י תדון בעדכונים אפשריים - באם ימצא הצורך בכך.
מאידך, הטמעת האתיקה הרפואית בשנות לימודי הרפואה וגם בשנות ההתמחות המקצועית חייבת חיזוק מתמשך, וזאת כדי לעקור מן השורש את העקרון הפסול לדעתי שהרופא חייב ב"איזון תקציבי" ולקדש מחדש ויום-יומית את חובתו הראשונית של הרופא לקיים את שליחותו "להצלת חיים".
פרופ' תיאו דב גולן.