ההסתדרות הרפואית השיקה באחרונה את תכנית "מנהיגים איכות", במסגרתה יוכשרו רופאים בכירים בתחומים שונים לשמש כמובילים בתחומי איכות הטיפול הרפואי במערכת הבריאות הישראלית.
עוד בעניין דומה
ההשקה נעשתה במסגרת כנס ראשי האיגודים המקצועיים של הר"י, וכחלק מתכנית רחבה יותר בשם "רופאים ורפואה בישראל 2040", המהלך יתבצע בתמיכת המכון לאיכות ברפואה, שהוקם השנה בהסתדרות הרפואית. פרופ’ רן בליצר, העומד בראש הפרויקט, מסר כי המטרה היא "לקיים מאמץ חוצה-איגודים להכשרת הצוותים ולתת בידם את הכלים מתאימים, ולספק להם תמיכה מקצועית ואדמיניסטרטיבית מתמשכת".
"הכוונה היא", הדגיש פרופ’ בליצר, "להגיע למצב שבו טובי הקלינאים בכל תחום, במסגרת האיגודים של הר"י, יובילו תהליכים של שיפור ומצוינות קלינית בתחומם כחלק מרכזי של פעילותם ויקדמו תהליכי ניהול, מדידה ושיפור של איכות ובטיחות הטיפול".
"במסגרת הפרויקט", הוסיף, "יוכשרו מובילי איכות בכל האיגודים המדעיים – כולם רופאים בכירים - שיוכשרו בכלים ובשיטות המתקדמים ביותר לשם ניהול איכות ומדידת איכות. הם יגבשו סטנדרטים מקצועיים ומדדים אשר יאפשרו חתירה למצוינות קלינית בתחומם. אנשי מקצוע אלה ימשיכו ויטמיעו את הכלים והשיטות הללו במעגלים רחבים יותר ויותר".
אחד הנושאים המרכזיים שבהם יתמקד הפרויקט בשנתו הראשונה יהיה מהלך של שיפור איכות ובטיחות הטיפול על ידי מניעת אבחון וטיפול יתר. לדברי פרופ' בליצר, "במדינות אחרות, המובילים הקליניים שהם ראשי ובכירי האיגודים המדעיים הם המובילים את העשייה בתחום".
פרופ' רן בליצר: "תוצאות ההטמעה של סטנדרטים ומדדים איכות יאפשרו לאנשי המקצוע לקיים תהליכי למידה ושיפור מתמיד"
הוא הוסיף: "עשרות איגודים מדעיים בעולם קבעו ופרסמו לידיעת המטופלים ובשפה המותאמת להם מהן הפעילויות חסרות התוחלת שעל המטופלים להימנע מלבקש, שכן מדובר, לדעת הקלינאים, בבדיקות ובהתערבויות שתועלתן אפסית ובצדן נזקים פוטנציאלים משמעותיים".
המהלך ייתמך על ידי חברות מתמחות בהר"י העוסקות בתחומים אלו, בדגש על החברה הישראלית לאיכות ברפואה והחברה החדשה שהוקמה השנה למניעת אבחון וטיפול יתר.
יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, הדגיש את מרכזיותם של המובילים הקליניים בקביעת הסטנדרטים המקצועיים בתחומם, ואת החשיבות הגדולה שהוא רואה בפרויקט "למימוש אחריותם של האיגודים לחתירה לסטנדרטים הגבוהים ביותר של איכות ובטיחות הטיפול הרפואי בישראל".
לדברי ד"ר אידלמן, במקביל לפעילות המתמדת לניהול ולהערכת העמידה בסטנדרטים מקצועיים ראויים, "באחריותם של מובילי המקצוע גם למדוד ולהתריע כאשר החסר במשאבים פיזיים ואנושיים מסכן את היכולת להגיע לאיכות הטיפול הנדרשת. כך יוכל הציבור הישראלי לקחת חלק פעיל ומיודע במאבק למניעת 'ייבוש' מערכת הבריאות עד מעבר לסף המאפשר טיפול בסטנדרטים ראויים".
פרופ’ בליצר הוסיף, כי אחת ההגדרות המקובלות למושג "איכות ברפואה" היא היכולת של מערכת הבריאות להביא לכך שכל מטופל יקבל את הטיפול הנכון והבטוח, בזמן המתאים, במענה מותאם לצרכיו. עדויות רבות מצביעות על כך שמערכות בריאות בעולם - וגם זו הישראלית - אינן בנויות, מאוישות או מתופעלות באופן המאפשר לאנשי המקצוע להעניק טיפול איכותי ובטוח בכל מקרה ומקרה. יתר על כן, עובדי הבריאות עצמם ומנהליהם לא עוברים הכשרה מסודרת בתחום זה.
"הדבר מביא להחמצת הזדמנויות לקידום מצוינות קלינית", אמר פרופ' בליצר לרגל השקת התכנית, "מדדים משווים אשר פורסמו בשנים האחרונות הראו כי אכן גם בישראל קיימים פערים עמוקים בין איכות הטיפול שאליה אנו מכוונים, וזו הניתנת בפועל, בתנאים המורכבים של מערכת הבריאות הציבורית, במצבה הנוכחי.
"הטיפול בפערי האיכות הקיימים כיום מחייב סגירת פערים בתשתיות – פיזיות ואנושיות - לשם השגת סטנדרט מינימלי מקובל במערכות בריאות מובילות בעולם. במקביל יש לדאוג ליישום של שיטות מתקדמות שהוכיחו עצמן בעולם לניהול ולשיפור מתמיד של איכות הטיפול".
"ההסתדרות הרפואית", הוסיף, "מאמינה כי לאיגודים המדעיים המקצועיים, כל אחד בתחומו, תפקיד מכריע בחתירה למצוינות קלינית ולשיפור איכות ובטיחות הטיפול. על ידי הדרכת אנשי הצוות הרפואי במיומנויות של ניהול ושיפור איכות הטיפול - על ידי קביעת סטנדרטים ומדדים לטיפול באיכות גבוהה בתחומם. תוצאות ההטמעה של סטנדרטים ומדדים כאלה, אם ישולבו בתשתיות הפיזיות והאנושיות המתאימות, יאפשרו לאנשי המקצוע לקיים תהליכי למידה ושיפור מתמיד".