"אורח החיים המודרני מחדד את תפקידו המרכזי בחברה של רופא בריאות הציבור"

קמפיין ציבורי שנועד להעלאת המודעות לתחום בריאות הציבור הושק השבוע בכנס השנתי של איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור.

בכנס הוצגו ממצאי סקר, שהעלה כי קרוב לשני-שלישים מהציבור לא מודע לקיומם של רופאים מומחים בתחום בריאות הציבור ומהי חשיבות המקצוע. הסקר בוצע על ידי חברת הסקרים "גיאוקרטוגרפיה" עבור ההסתדרות הרפואית, ונערך ובקרב 500 איש בגילאי 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל.

מהסקר עלה, כי רוב הנשאלים (62%) אינם מודעים למקצוע הרפואי "בריאות הציבור". בקרב אלו שכן היו מודעים למקצוע, בלט חלקם של הנשים והגברים בגילאי 35 ומעלה (49% מהם מודעים לקיומם של רופאי בריאות הציבור) ואקדמאים (44% מהאקדמאים). המודעות גבוהה יותר בקרב נשים (44% מודעות), לעומת גברים (35%).

כשתוארה למשתתפי הסקר מהות המקצוע, הסתבר שרוב מוחלט של הנשאלים (90%) היה סבור שזהו מקצוע חשוב (67% - סבורים שהמקצוע מאוד חשוב ו-23% סבורים שהמקצוע די חשוב).

קרוב לשני-שלישים מהציבור לא מודע לקיומם של רופאים מומחים בתחום בריאות הציבור ומהי חשיבות המקצוע

עוד עלה מהסקר, כי 47% מאמינים שהמדינה היא הגורם האחראי העיקרי לבריאות הציבור; כ-31% סבורים כי מערכת הבריאות היא הגורם האחראי; ו-19% סבורים שהפרט הוא האחראי העיקרי לבריאותו. לבעלי הכנסה מעל הממוצע יש ציפיות גבוהות יותר מהמדינה מאשר לאחרים. 52% מבעלי ההכנסה הגבוהה סבורים שתפקיד המדינה לשמור על בריאות הציבור, לעומת 46% מקרב בעלי ההכנסה הממוצעת ו-39% מבעלי ההכנסה שמתחת לממוצע.

על השאלה מה חשוב יותר - בריאות הפרט או בריאות הציבור הכללי - נתקבלו התוצאות הבאות: 47% סבורים שבריאותם האישית ובריאות הכלל חשובות באותה המידה, 44% מעדיפים את בריאותם האישית, 8% מעדיפים את בריאות כלל הציבור ו-1% מתקשים להחליט. מי שגילו סולידריות חברתית היו בעיקר בעלי הכנסה מתחת לממוצע, בעלי השכלה עד תיכונית, דתיים, צעירים ויותר נשים (54%) מגברים (38%).

על השאלה אילו נושאים צריך לקדם בעזרת תחום בריאות הציבור השיבו משתתפי הסקר: מניעת השמנה והקפדה על אורח חיים בריא (23%), גילוי מוקדם ומניעת סרטן (22%), התמודדות עם זיהום אוויר/ קרינה /נושאי איכות הסביבה (14%), מניעת העברת מחלות מדבקות (13%) וקידום סל התרופות.

85% מקרב משתתפי הסקר סבורים שחשוב מאוד (66%) או די חשוב (19%) לקחת בחשבון שיקולים בריאותיים בעת קבלת החלטות ציבוריות, כמו בהחלטה על הקמת מכרה או תחנת כוח.

פרופ’ נדב דוידוביץ, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הגיב לממצאי הסקר: "אורח החיים המודרני, הכרוך במיעוט פעילות גופנית ואכילה לא מאוזנת, מפגעים סביבתיים רבים ואקולוגיים, קרינה סלולרית, עישון, מצוקות פיזיולוגיות ומנטאליות ועוד, מחדדים את תפקידו המרכזי בחברה של רופא בריאות הציבור. עם זאת, למרות הגידול במעורבותנו בנושאים שונים בתחום קידום בריאות האוכלוסייה, בתכניות בתחום הרפואה המונעת, בהתמודדות עם תופעות תחלואה חריגה ובזיהוי סיכונים לבריאות הציבור, נותר המקצוע הזה עד היום בצל ורוב הציבור לא יודע לקשור בינינו, רופאי בריאות הציבור, לבין מגוון נושאים שעל סדר היום, כגון: עידוד לתזונה בריאה יותר ומאבק בהשמנה, מניעת נזקי העישון, בריאות האם והילד, התמודדות עם מחלות מידבקות, צמצום אי שוויון בבריאות, והשפעת הסביבה על הבריאות כדוגמת זיהום האוויר בחיפה".

ד"ר חגי לוין, מזכיר האיגוד, הוסיף: "למדנו מהסקר כי בריאות הציבור הוא נושא חשוב מאוד לציבור בישראל וכי רוב מוחלט של משתתפי הסקר מכירים בחשיבות השמירה על בריאות הציבור והתחשבות בשיקולים בריאותיים בעת לקיחת החלטות ציבוריות. למרות זאת, הציבור איננו מכיר מספיק את המקצוע הרפאי 'בריאות הציבור' ולצערנו שיקולי בריאות הציבור אינם נלקחים מספיק בחשבון בקבלת ההחלטות, כפי שראינו בהחלטה על כריית הפוספטים בשדה בריר ליד ערד. יחד עם אחיות בריאות הציבור, אנו פועלים בימים אלו למתן מענה לאומי הולם למצוקת טיפות החלב והטיפול המונע, החיוני לבריאות ילדינו. האיגוד, יחד עם שותפינו הרבים במערכת הבריאות ומחוצה לה ויחד עם הציבור, ימשיך לפעול לחיזוק מערכת בריאות הציבור בישראל ולקידום מקצוע זה ויתר הכרה בו, לטובת בריאותם של כלל תושבי ישראל. לצורך כך הקמנו קבוצת עבודה שתעסוק בנושא 'עתיד מערכת בריאות הציבור בישראל'".

לדבריו, "חלק בלתי נפרד מפעילות זאת הוא גם הקמפיין הציבורי לשם העלאת המודעות לתחום, וחיזוק המקצוע על ידי משיכת רופאים ובעלי מקצועות אחרים ללמוד את הנושא ולעסוק במקצוע".