• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • מזכיר וועד החברה: ד"ר יורם וולף
  • גזבר החברה: ד"ר יעקב דרייהר
  • מתאמת פעילות החברה: מלי קושא
חדשות

מחקר ב-BMJ: טעויות רפואיות הן גורם המוות מספר שלוש בארה"ב

לפי המחקר המקיף, טעויות רפואיות אחראיות ליותר מרבע מיליון מקרי מוות בשנה בארה"ב - קרוב ל-10% ממקרי התמותה; הרשויות אינן דורשות דיווח על טעויות רפואיות והן אינן נכללות ברשימה השנתית של גורמי המוות

חדר ניתוח, כלי ניתוח (צילום: אילוסטרציה)

טעויות רפואיות לא מוזכרות בתעודות פטירה בארה"ב, וגם אינן נכללות בדירוג גורמי המוות המתפרסם מדי שנה. אך מחקר חדש, שהוביל פרופ' מרטין מאקארי מהמחלקה לכירורגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת "ג'ונס הופקינס", מצא כי הן אמורות להיות במקום ה-3 ברשימת גורמי המוות.

ממצאי המחקר פורסמו בשבוע שעבר בכתב העת BMJ. המחקר מתמקד בטעויות רפואיות בבתי חולים ובמקומות אחרים שבהם מסופקים שירותים רפואיים. לדברי המחברים, הנתונים ממחישים עד כמה רחבה התופעה. הרשויות נקראות על-ידי מחברי המחקר להעריך את מידת האחריות של טעויות רפואיות לתמותה באופן רשמי ומסודר

החוקרים ציינו כי לפי הערכותיהם, טעויות רפואיות גורמות למותם של 251,454 בני אדם מדי שנה בארה"ב - יותר ממחלות נשימה, תאונות, שבץ מוחי ואלצהיימר. רק מחלות לב (גורם המוות מספר אחת עם 614,348 מקרי מוות בשנה) וסרטן (גורם המוות מספר שתיים עם 591,699 מקרים) מדורגים לפני טעויות רפואיות.

פרופ' רן בליצר אמר ל"ישראל היום", כי כבר לפני שלוש שנים בוצע  מחקר שסיפק הערכה דומה לגבי תופעת הטעויות הרפואיות

מחלות נשימה, למשל, גובות את חייהם של 147,101 בני אדם מדי שנה; שבץ אחראי ל-133,103 מקרי מוות; מחלת אלצהיימר ל-93,541; סוכרת ל-76,488; שפעת ודלקת ריאות ל-55,227; מחלות כליה ל-48,146 והתאבדויות ל-42,773. זאת, לפי נתוני המכון הלאומי האמריקני לסטטיסטיקה בנושאי בריאות.

פרופסור מאקארי מסר כי תחת ההגדרה טעויות רפואיות נכללת רשלנות של רופאים, טיפול כושל, אי-הבנות ו"קצרים" בתקשורת בין אנשי צוות רפואי במהלך מעבר מחלקות. "יותר מדי אנשים מתים עקב הטיפול הכושל שניתן להם מאשר ממחלתם שהביאה אותם לאשפוז או לקבלת טיפול רפואי", הדגיש פרופסור מאקארי.

בדיווח על ממצאי המחקר הביאו מחבריו תיאור מקרה לדוגמא: "אישה צעירה החלימה יפה מהשתלה, אבל היא אושפזה בחזרה כעבור זמן קצר עקב תלונות לא ספציפיות. בבדיקות אינטנסיביות שעברה - חלקן כלל לא הכרחיות - בוצע ניקור קרום הלב. לאחריו היא שוחררה לביתה אבל כעבור כמה ימים חזרה לבית החולים ואז נתגלה דימום תוך-בטני ובעקבותיו דום נשימה ולב. בנתיחה שלאחר המוות התגלתה מחט שנשארה מדיקור קרום הלב, וששפשפה את הכבד. בכך נגרמה "מפרצת לכאורה" (pseudoaneurysm), שהובילה למוות".

סוגיית בטיחות החולה זוכה רק בשנים האחרונות לתשומת לב מרכזית, ומקרים של טעויות רפואיות ("רשלנות רפואית") מדווחים יותר ויותר בתקשורת הכללית. ב-1999 המכון לרפואה בארה"ב (IOM) כינה טעויות רפואיות שניתנות למניעה "מגפה", והדיווח על ממדיה היכו בהלם את הממסד הרפואי בארה"ב.

בשעתו, ה-IOM העריך על פי מחקר יחיד שהגיע לידיו כי מספר מקרי המוות עקב טעויות רפואיות מגיע ל-98 אלף בשנה, אלא שעתה ביצע פרופסור מאקארי ושותפו למאמר, מייקל דניאל, ניתוח נתונים יותר מקיף ויותר נרחב. באנליזת הנתונים נכללו ארבעה מחקרי עבר גדולים, בכלל זה אחד שבוצע על ידי המחלקה לשירותי בריאות במשרד מבקר המדינה של ארה"ב והסוכנות למחקרי טיפול רפואי ואיכות.

המחקרים נעשו בין שנת 2000 לשנת 2008, והם שהביאו עתה את החוקרים לבצע חישוב עדכני יותר, ולדבריהם - מדויוק יותר - של ממדי התופעה. לפי המחקר, כמעט 700 מקרי מוות מדי יום מיוחסים לטעויות רפואיות בארה"ב. המחקר מצא, כי טעויות רפואיות אחראיות ל-9.5% מכלל מקרי המוות השנתיים בארה"ב.

פרופ' מאקארי אמר, כי ניתוח הנתונים שביצע "שופך אור על בעיה שבתי חולים רבים וכן מתקנים אחרים שמספקים שירותי בריאות מנסים להימנע מלדבר עליה".

לפי הדיווחים בארה"ב, למרות שספקי שירותי הבריאות והטיפול הרפואי מהללים את נושא בטיחות החולה הנמצא בראש מעייניהם ומספרים על ועדות שונות העוסקות בנושאי בטיחות ופרוטוקולים שעל-פיהם הם פועלים, רק מעטים מאותם מוסדות מספקים לציבור נתונים על מקרים שהתרחשו באמת והובילו למוות.

המרכז למניעת ולבקרת מחלות בארה"ב (CDC) איננו מחייב דיווח על טעויות רפואיות במסגרת שלל הנתונים שהוא אוסף בכל הקשור לתמותה וגורמי מוות. בנוסף, הנתונים מגיעים למרכז לבקרת מחלות תוך שימוש בקודים, מה שמקשה עוד יותר להבין מה בדיוק קורה בנושא הזה גם ברמה הארצית.

עורכי המחקר קראו ל-CDC לעדכן את הנתונים שהוא אוסף ולחייב רופאים לדווח בכל מקרה שהתרחשה טעות רפואית תוך כדי טיפול שהוביל למוות של חולה. פרופ' מאקארי מציע לרשויות הממונות על נושאי הבריאות והטיפול הרפואי לאמץ את נוהלי הדיווח בתחום התעופה בתחום הבריאות. "יש צורך במחקר ארצי שיצביע על דפוסי התנהגות שגויים שמובילים לטעויות רפואיות בבתי החולים", אמר.

ד"ר קנת סנדס, מנהל יחידת איכות הטיפול במרכז הרפואי "בית ישראל דיקונס" המסונף לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, אמר בהקשר למחקר לתקשורת האמריקאית, כי "מפתיע עד כמה לא חלו שינויים ממשיים בכל הנוגע לסוגית הטעויות הרפואיות בארה"ב מאז דו"ח ה-IOM מלפני 17 שנה. רק בנושא הדיווח על זיהומים צולבים ונרכשים בעת אשפוז בבתי חולים חל שיפור".

הרופא ד"ר פרדריק ואן-פלט, יועץ בתחום הטיפול הרפואי, אמר בהקשר זה ל"וושינגטון פוסט", כי בעיה אחרת שלעתים מתעלמים ממנה היא לגבי מספר החולים שמצבם החמיר עקב טעויות רפואיות. לא מן הנמנע, אמר, כי אם יכללו במסגרת הנתונים גם את נושא הזה, שיעור מקרי המוות היה למעשה גבוה הרבה יותר.

פרופ' רן בליצר, מנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות ב"שירותי בריאות כללית" ויו"ר החברה הישראלית לאיכות ברפואה, אמר ל"ישראל היום" שדיווח על המחקר בשבוע שעבר, כי כבר לפני שלוש שנים בוצע מחקר שסיפק הערכה דומה לגבי תופעת הטעויות הרפואיות.

"רבות מהן נגרמות גם בידי אנשי מקצוע טובים ומסורים ביותר הפועלים במערכת הבריאות בתנאי עבודה קשים שלא בנויים להתמודד עם העובדה שגם בני אנוש טועים", אמר פרופ' בליצר. הוא סיפר כי משרד הבריאות השיק באחרונה, לראשונה בישראל, מערך מדדי איכות בכל הנוגע לטיפול הניתן בבתי החולים, כדי לנסות לצמצם ככל האפשר את תופעת הטעויות הרפואיות.

הדיווח המלא ב-BMJ

נושאים קשורים:  חדשות,  טעויות רפואיות,  רשלנות רפואית,  ארה"ב,  CDC,  גורמי מוות,  בתי חולים,  אשפוז,  פרופ' רן בליצר
תגובות